בין איום הבחירות לאישור התקציב: שלושה תרחישים שישפיעו על עבודת הממשלה

אם יש משהו אחד ברור הוא שאין קשר בין איום הבחירות לתקציב 2019 שאמור להיות מאושר עד סוף השבוע. למעשה לפי לוח הזמנים המקורי, מחר חייבת ועדת הכספים לאשר את התקציב כדי שזה יספיק לעבור את ההליכים הביורוקרטיים ולהיות מאושר עד יום חמישי. כל חריגה ממנו, תאלץ את הקואליציה לכופף קצת את הסיכומים - זה כמובן אפשרי, אך לא רצוי.

כרגע עומדים בפני הממשלה שלושה תרחישים שונים שנובעים מהויכוחים הפוליטיים אולם ישפיעו על כלל עבודת משרדי הממשלה בשנתיים הקרובות.

התרחיש הראשון הוא הליכה מיידית לבחירות. במקרה הזה תקציב 2019 יאושר על ידי הממשלה החדשה, ככל הנראה עוד לפני תחילת השנה. הממשלה המתפרקת תאלץ להתמודד עם השאריות שהשאירה ב-2018. שכן במסגרת התקציב הדו-שנתי, משרד האוצר שמר 3.5 מיליארד שקל רזרבה אותה היו אמורים לחלק כבר בדצמבר. אלא שכחלון ביקש להמנע מחיכוכים מיותרים ודחה את החלוקה למרץ - יחד עם תקציב 2019. כחלון מאיים כעת כי תקציב 2019 הכרחי גם עבור השנה הנוכחית. בפועל מדובר במעט בריונות תקציבית. שכן מרבית התקציב לא מצריך חקיקה אלא רק אישור של הממשלה שכבר ניתן כמו למשל כמעט מיליארד שקל לצהרונים, אבטחה בגנים, תוספת לניצולי שואה או הגדלת קצבאות הנכים ב-1.25 מיליארד שקל שגם עבר כבר בחקיקה עוד לפני התקציב.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון | איי אף פי

מה שבעיקר מצריך חקיקה הוא הסיכום בין כחלון לליברמן שהצליח לרכך את השני במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון לפיו יישום המתווה להעלאת תוספת הוותק לקצבת זקנה שעליו סוכם עם כניסתה של ישראל ביתנו לממשלה, יוגדל בכ-600 מיליון שקל כבר בשנת 2018 רטרואקטיבית מינואר (ב-2019 הן אמורות לגדול בעוד 300 מיליון שקל). זה מצריך חקיקה שתאפשר זאת. אולם אין כל הכרח שהמהלך ייקשר בהכרח עם תקציב 2019, שכן אפשר בקלות רבה יחסית לאשר את החקיקה בנפרד. גם ללא תקציב 2019.

התרחיש השני הוא שהממשלה תלך לבחירות לקראת סוף השנה, ללא אישור של תקציב 2019, כפי שמאיימים שותפיו של נתניהו לקואליציה. במקרה כזה תכנס המדינה ל-2019 ללא תקציב מאושר, מה שאומר שבדיוק כמו בשנות הבחירות הקודמות משרדי הממשלה יתנהלו לפי תקציב של 1/12 על בסיס התקציב האחרון שאושר - של 2018. מי שיכהן כ"שר אוצר בפועל" ויידרש לאשר כל הוצאה תקציבית חריגה יהיה החשב הכללי, רוני חזקיהו. במצב כזה משרדי הממשלה ממשיכים את הקיים, לא יכולים לקדם מהלכים או פרויקטים חדשים ובעיקר תקועים עד שהממשלה החדשה תאשר את התקציב.

בתרחיש השלישי התקציב יעבור בימים הקרובים. אז בין אם הממשלה תלך לבחירות לקראת סוף השנה ובין אם תלך לבחירות במהלך 2019 המדינה תמשיך להתנהל עם תקציב 2019 שכבר אושר. אולם אם הממשלה תאשר את התקציב ותלך לבחירות בשלב מוקדם יחסית השנה, יתעורר מצב מעניין. בחירות מוקדמות שיביאו להקמת ממשלה מהר יחסית תביא לכך שזו תקום עוד בטרם ייכנס תקציב 2019 לתוקף. אז תעמוד בפניה סוגיה מורכבת - האם להמשיך עם התקציב שכבר אושר, שכולל את סדרי העדיפויות (וההישגים) של הממשלה הקודמת, ורק ב-2020 להתחיל לקדם מהלכים שיאפשרו לה לגזור סרטים או לאשר מחדש את תקציב 2019 כדי להכניס בו את סדרי העדיפויות שלה.

מה יילך לפח

אחת השאלות שמטרידות את הדרגים המקצועיים בממשלה, היא מה יעלה בגורלם של המהלכים השונים שהצליחו לשרוד את התקציב המצומצם של 2019. כך למשל מהלכים כמו העברת חשבון מבנק לבנק בלחיצת כפתור עלול להיתקע לעוד זמן רב, שכן גם ככה הוא נותן לבנקים שנתיים להתארגן. שנתיים שהספירה שלהן תתחיל רק כאשר יאושר החוק. במישור הפיננסי גם הקמת "ארגז החול" לחברות טכנולוגיה פיננסיות שאמור להוות סביבה רגולטורית מקלה לחברות עם הקמתן. האוצר אמנם הכריז עליו כבר באוגוסט שעבר לא ייכנס לפועל שכן ההסדרה שלא נעשתה כחלק מחוק ההסדרים.

הסרת חסמים בייבוא אישי ומוצרי תקשורת שאמורה להקל על הייבוא ובכך להגדיל את התחרות בארץ גם כן לא תאושר שכן החקיקה עברה כחלק מחוק ההסדרים לא תושלם.

גם קצבאות הסיעוד שניתנו לאחר שכחלון כבר לא יכול היה להאריך את הביטוח הקיבוצי הבעייתי לא יוכלו לעלות לאחר שהתקציב לא יאושר או הגדלת התקציבים לתעשייה בכמיליארד שקל יירדו מהפרק לפחות לבינתיים.

מהלכים מורכבים כמו צמצום השימוש במזומן או הפרדת ההכנסות מהימורים מתקציב הספורט, מהלכים שפוליטית היה לא פשוט בכלל להעביר אולם האוצר ניצל את שעת הכושר והרצון של השותפות הקואליציוניות לשמור על שלמות הממשלה כדי להביאן במסגרת תקציב 2019, יהיה לשר האוצר הבא קשה מאד לאשר אם לא יאושרו במסגרת התקציב הנוכחי.

גם מהלך כמו הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע שיהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין אמנם יצא מחוק ההסדרים אולם אמור להיות מקודם בימים אלו בנפרד. כך גם הקמת מוסד בוררות חובה שיצא מחוק ההסדרים אולם כחלון התחייב לקדמו בנפרד. שני מהלכים אלה יהיה קשה להעביר ללא ההתחייבות המוקדמת של הכנסת הנוכחית או של שר האוצר הנוכחי.