צילום: נמרוד גליקמן
חבר בוועדה המוניטרית סבר שיש להעלות את הריבית ל-0.25%
אותו חבר ועדה, סבר כי האינפלציה הנמוכה מושפעת בין השאר מכך שרמת המחירים בישראל גבוהה מלכתחילה והיא אינה מעידה על בעיה בביקוש. חברי הוועדה העלו חשש לפיו הירידה בהשקעה בבנייה למגורים עלולה להצביע על התמתנות של היצע הדירות
בראש הוועדה שקובעת את הריבית עומדת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, ויחד איתה חברים גם המשנה לנגידת הבנק נדין בודו-טרכטנברג, מנהל חטיבת השווקים בבנק אנדרו אביר ופרופסורים ראובן גרונאו, צבי הרקוביץ ומשה חזן.
חמשת חברי הוועדה האחרים סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. זאת לאור כך שסביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה והותרת הריבית ברמתה הנמוכה אמורה לתמוך בחזרתה לתחום היעד. חמשת חברי הוועדה הוסיפו כי העלאת הריבית לפני התבססות האינפלציה בתחום היעד עלולה בסופו של דבר לעכב את חזרת הריבית לרמות גבוהות יותר, בשל השפעתה האפשרית על שער החליפין ועל הציפיות לאינפלציה. חברי הוועדה גם ציינו כי על אף שהריבית הנמוכה יוצרת סיכונים פיננסיים, הרי שאלו אינם רק תוצאה של הריבית שקובע בנק ישראל, והם לא גבוהים במידה שמצריכה העלאה של הריבית: היקף המשכנתאות התייצב, הגידול באשראי הצרכני התמתן ובמקביל נמשכת העלייה בהכנסה מעבודה, ורמת החיסכון גבוהה בהשוואה בינלאומית, גם לאחר שחלה בה ירידה.
חברי הוועדה חזרו על העמדה הידועה לפיה שיעור הריבית יוותר על כנו כל עוד יידרש הדבר כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. אולם אחד מחברי הועדה העיר כי יהיה מקום להרחבה נוספת בעתיד אם סביבת האינפלציה תמשיך להיות נמוכה מהיעד, ובפרט אם תמשך ההתמתנות בעליית השכר שהיא הגורם המרכזי האמור לתמוך בעליית האינפלציה.
בדיון העוסק בריבית התייחסו חברי הוועדה גם לשוק הדיור ולכך שהנתונים ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש ועל המשך הירידה במספר העסקאות והירידה במחירי הדירות בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם התפרסמו נתונים. אולם חברי הוועדה העלו חשש לפיו הירידה בהשקעה בבנייה למגורים בשלושת הרבעונים האחרונים עלולה להצביע על התמתנות גם של היצע הדירות.
בנוגע לפיחות שחל בשקל, בין היתר על רקע ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, מרבית חברי הוועדה סברו כי שער החליפין עדיין מצוי בייסוף יתר.
2 תגובות לכתיבת תגובה