כל המידע בעולם - בחדר אחד של מידע גנטי

עד שנת 2010, מחיר אחסון המידע ירד בכארבעים אחוז בשנה. קצב זה התמתן מאז. זהו אחד משני האתגרים המרכזיים שניצבים בפני היכולת לאחסן את המידע. האתגר השני - הצורך בהמרה דיגיטלית של טכנולוגיות אחסון ישנות; כך אמר היום בכנס Mind the Tech של "כלכליסט" בניו יורק יניב ארליך, מרצה באוניברסיטת קולומביה, ומדען ראשי בסטארט-אפ הישראלי MyHeritage.

בסדרת מחקרים שביצע פיתח ארליך שיטות לאחסון ואחזור מידע ב-DNA. לדבריו בשיטות הנוכחיות ניתן לאחסן את כל המידע הקיים בעולם בעשרה טון של חומר גנטי - המקבילה למרכזי שרתים אדירי מימדים הפרוסים היום ברחבי העולם.

יניב ארליך | צילום: אוראל כהן

במחקר שפרסם צוות בראשותו של ארליך, שהתפרסם במגזין סיינס, הוצג אחסון של סרט, איור וכרטיס מתנה של אמזון ב-DNA.

לדברי ארליך, אחת הבעיות המרכזיות שנוגעות לאחסון מידע באמצעות DNA היא שבכל פעם שהמידע מאוחזר ונקרא, חלק ממנו אובד. הפתרון לכך: שכפול המידע שוב ושוב ושוב. "הגוף שלכם ממשיך לשכפל את ה-DNA שלכם שוב ושוב ושוב וחשבנו שזה יכול להיות פתרון. לדברי ארליך בעתיד נוכל לשכפל את המידע המאוחסן במרכזי שרתים שלמים באמצעות DNA שוב ושוב ושוב במחיר נמוך מאוד.

"הבת שלי אוהבת לשמוע את השיר Let It Go מהסרט Frozen חמש פעמים ביום. אם נשמור אותו על DNA נישאר עם מעט מאוד עד הסוף שבוע", סיפר. "אבל מה שאפשר לעשות זה לשכפל את המידע שוב ושוב שוב - 10בחזקת 15 פעמים".