מה יש לממשלת ארה"ב נגד רכישת קוואלקום?

הפור נפל. הבית הלבן הטיל וטו על רכישת קוואלקום בידי ברודקום. זו היתה אמורה להיות הרכישה הגדולה בהיסטוריה של תעשיית השבבים והטכנולוגיה, 142 מיליארד דולר. אבל זה לא יקרה כרגע - לפחות לא מול ברודקום. קוואלקום עדיין לא הורידה את השלט "למכירה", וברור שהיא תנסה למצוא דרך להגדיל את נפח הפעילות.

הנפגע הראשון של הביטול הוא יו"ר הדירקטוריון של קוואלקום, פול ג'ייקובס, בנו של המייסד אירווין ג'ייקובס. ג'ייקובס הבן, שהיה בעבר מנכ"ל קוואלקום, עלול להיזרק מהחברה על ידי הדירקטוריון. ג'ייקובס היה התומך הנלהב ביותר בעסקה עם ברודקום. שתי החברות ביחד היו אמורות לשלוט על רשתות הדור החמישי שפריסת התשתיות להן מתקרבת במהירות. שילוב הכוחות היה יוצר מפלצת שבכוחה היה להכתיב את התקן העולמי לתשתיות תקשורת דור חמישי.

הטענה של טראמפ היא שסירובו לאשר את העסקה נובע מחשש לביטחון הלאומי של ארה"ב. הטענה הזו הגיונית בבסיסה; התיאוריה השלטת כרגע בארה"ב היא שברודקום היתה עשויה לצמצם את השקעות המחקר והפיתוח של קוואלקום בתחום הדור החמישי, ולכן לאבד את היתרון הטכנולוגי לחברות הסיניות ובראשן וואווי.

האחרונה השקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיה לרשתות דור חמישי מאז 2009, וממשלת סין מגבה באופן מוחלט את הפעילות שלה. התמיכה הממשלתית היא חלק מתוכנית "החגורה והדרך" של בייג'ינג, שנועדה לפתח תשתיות תקשורת ותחבורה לכל אורך אסיה ועד לאירופה. פריסת רשתות דור חמישי תהפוך את סין לספקית תקשורת חשובה עבור תעבורת המידע הגלובלית.

אבל, אף על פי שברודקום היא חברה בשליטה סינגפורית, למעשה מדובר בחברה שרוב רובה מורכב מאמריקאים. למעט המנכ"ל הוק טאן, רוב הבכירים בה הם אותם אנשים ששירתו את המנכ"ל והבעלים הקודמים, עת כתובתה היתה בארה"ב. יתרה מכך, העברת המטה שלה לסינגפור התבצעה בזמנו רק מסיבות של מס, ולא בגלל דרישה כזו או אחרת של הרוכשים או המנכ"ל. סינגפור היא גם הבית של אחת מספקיות התקשורת הגדולות בעולם, סינגטל, שחיבוריה מעבירים את חלק הארי של האינטרנט בעולם.

אולי השילוב של כל כך הרבה גורמי תקשורת במדינה אסייתית אחת, והדאגה מכך שהמיזוג יגרום להעברה של טכנולוגיה ומערכי ייצור מארה"ב לאסיה סייעו גם הם להטות את הכף.