אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי 50 שנות חיסיון, נזכרו באוצר לטפל בקצא"א - וספק אם התוצאה טובה למשק צילום: אלעד גרשגורן

דו"ח המבקר

אחרי 50 שנות חיסיון, נזכרו באוצר לטפל בקצא"א - וספק אם התוצאה טובה למשק

על פי דו"ח המבקר, השרים מודרו מהחלטות הפקידות, מנכ"ל האוצר מכתיב את דרכי הפעולה מבלי לשתף משרדים אחרים ורשות ההגבלים כלל לא מודעת לשינוי המבני וההשפעות על המשק. האוצר: "כל שלבי עבודת הצוות המקצועי ותהליך החקיקה נעשו בתיאום מלא עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה"

14.03.2018, 16:00 | ליאור גוטמן
באוצר חיכו עד לשניה האחרונה כדי לבטל זיכיון, השרים מודרו מהחלטות הפקידות, מנכ"ל האוצר מכתיב את דרכי הפעולה מבלי לשתף משרדים אחרים ורשות ההגבלים כלל לא מודעת לשינוי המבני וההשפעות על המשק - כך מסכם מבקר המדינה יוסף שפירא את ההתנהלות של משרד האוצר מול חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אחת החברות הסודיות במשק שמגלגלות מחזור של מיליארדי שקלים.

כזכור, עד מרץ 2017 קצא"א התנהלה מתחת לרדאר כחברה שהיא לא ממשלתית ולא פרטית. הגוף הוקם במקור בסוף שנות ה-60 עם מחשבה להזרים נפט מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון, עם בעלות משותפת של ישראל ושל איראן. החלומות נגדעו במהפכה החומייניסטית ב־1979 ומאז מתקיימות בין הצדדים בוררויות מי חייב למי וכמה, עד להכרעה שהגיעה באוגוסט 2016, אז נקבע שישראל חייבת לאיראן למעלה ממיליארד דולר, וככל שידוע, עד היום האיראנים לא קיבלו את הכסף. קצא"א עצמה התנהלה תחת מסגרת סודיות שגובשה עבורה ("חוק הזיכיון") שפג בשנה שעברה. המדינה הייתה צריכה להחליט מה עושים - להאריך זיכיון, להפריט או לשנות את מבנה החברה.

קראו עוד בכלכליסט

חיכו לשניה אחרונה, וככה זה נראה

מבקר המדינה הכין לאורך השנים דו"חות רבים על קצא"א, אולם אלו, בלחץ משרד המשפטים, נגנזו אחד אחרי השני. הדו"ח הנוכחי הוא למעשה קצה הקרחון בכל הקשור לטיפול של המדינה בחברה, והוא מאיר רק פן אחד בודד: היערכותם של הגורמים הממשלתיים הנוגעים לתום תקופת הזיכיון של קצא"א. הדו"ח כולל את התקופה שבין 2015 לסוף אוקטובר 2017.

אז מה מצא המבקר יוסף שפירא? כצפוי, למדינה היו 50 שנה לפתור את בעיות הסודיות והמבנה הארגוני של החברה, אבל כולם נזכרו בשניה האחרונה, ועשו הכל לכאורה ב"שליפות". שפירא אומר ש"הימנעות מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנכ"ל משרד האוצר להגיש המלצות בשנים 2014 ו-2015 בנוגע להיערכות המדינה לתום הזיכיון פגעה ביכולת של השרים המעורבים לקבל מוקדם ככל הניתן החלטות מושכלות לגבי הטיפול בפעילות בתום הזיכיון". האישים שהיו אחראים על הנושא הם מנכ"ל רשות החברות הקודם אורי יוגב, ומנכ"לי האוצר בתקופת הדו"ח - יעל אנדורן ומחליפה שי באב"ד.

מנהל רשות החברות אורי יוגב, צילום: אוראל כהן מנהל רשות החברות אורי יוגב | צילום: אוראל כהן מנהל רשות החברות אורי יוגב, צילום: אוראל כהן

ומה לגבי תוכנית הפעולה שנבחרה? שפירא מסביר שמשרד האוצר הכין בספטמבר 2016 הצעת חוק בנושא "תשתיות להולכה ולאחסון של נפט" שאושרה חודש לאחר מכן, אולם "הליקויים בהכנת הצעת החוק לקראת העברתה לחקיקה בכנסת פגעו במידה ניכרת בהליך התקין של קבלת ההחלטות של הממשלה בנוגע להצעת החוק".

במה ניכרת הפגיעה? כך למשל נמצא ש"מנכ"ל האוצר (שי באב"ד - ל"ג) הכתיב לצוות בין-משרדי לשם היערכות לתום הזיכיון לגבש את הזיכיון המעודכן במתכונת של "חברה אחודה", ובכך מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות העשויות להועיל יותר למשק. למשל - "פיצול פעילות קצא"א במקטעים ובאתרים שונים בענף תשתיות הדלק". מאחר ומדובר בשוק הדלקים, שהוא ריכוזי מיסודו, מן הראוי היה שרשות ההגבלים תדע מה משרד האוצר מתכנן לעשות, אבל בדיעבד שפירא מצא ש"משרד האוצר לא העביר לרשות ההגבלים העסקיים - גוף המופקד על שמירת התחרות במשק - את תזכיר הצעת החוק, על מנת לקבל את הערותיה". באופן עצוב, רשות ההגבלים העסקיים נחשפה לתזכיר זה רק לאחר שהועלה לאתר של הממשלה, ואין לה מסמכים המעידים על בחינות שביצעה לגבי השפעתו של התזכיר בהיבטים של תחרות.

התוצאה: "מאחר שלא נעשה ניתוח של חלופות שונות ומאחר שלא נעשתה השוואה בין החלופות, יש ספק אם הצעת החוק שגיבש משרד האוצר ושאישרה הממשלה על פי הצעתו היא החלופה המיטבית למשק ולאזרחי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר גם לרשות ההגבלים כי נוכח היחשפותה לתזכיר הצעת החוק, היה ראוי שתבחן את ההצעה בהיבטים של תחרות וריכוזיות במשק"

ומה לגבי העבודה הבין משרדית? גם כאן שפירא מצא רק חורים. לפי דו"ח המבקר, "משרד האוצר לא דן בהסתייגויות משרד האנרגיה על תזכיר הצעת החוק ואף לא יידע את ועדת השרים והממשלה בעניין הערות אלו. לגבי משרד האנרגיה, הוא לא יידע את מזכירות הממשלה בעניין הסתייגויותיו לפני דיון ועדת השרים באישור הצעת החוק שהתקיים בתחילת אוקטובר 2016". עוד נמצא ש"משרדי האוצר והאנרגיה לא הפנו את תשומת הלב של הגורמים הרלוונטיים במשק הדלק, לרבות חברת תש"ן הממשלתית, לתזכיר הצעת חוק מהותית זו", מה שמוביל למסקנה של שפירא ש"דרך הפעולה של משרד האוצר לגבי ההיערכות לקראת תום הזיכיון, קבלת ההחלטות בעניין זה והסדרת מעמד נכסי הזיכיון לא הייתה תקינה ולא הבטיחה את מירב התועלת למשק המדינה".

חלק חמור אחר בדו"ח כבר יורד לרזולוציות אישיות. "משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל האוצר כי דבריו בדיון ועדת השרים ב-5.10.16 כי הגיע להבנות עם משרדי הממשלה, שבעקבותיו אישרו ועדת השרים והממשלה את הצעת החוק, לא עלו בקנה אחד עם תשובת משרד האנרגיה. כמו כן, הוא לא יידע את ועדת השרים על המחלוקות שנותרו עם משרד האנרגיה", או במילים אחרות, מישהו מסר אינפורמציה שהיא לכאורה לא נכונה.

גם רשות החברות לא יוצאת נקייה והמבקר מעיר ליו"ר צוות ההיערכות (מוריס דורפמן) ש"אי-הפניית תשומת לבה של תש"ן לתזכיר הצעת החוק של קצא"א, שבו עסק ממרץ ועד ספטמבר 2016, אף שהתזכיר נגע מהותית לעתידה העסקי של תש"ן, מעידה על כך שהרשות לא מילאה כראוי את תפקידה - סיוע וייעוץ לחברה ממשלתית בניהול עסקיה".

אנקדוטה עצובה אחרת שמצא המבקר מתייחסת להחזרת חוף הים של קצא"א לידי העיר אילת. כזכור, ביולי שנה שעברה החזירה החברה את אחד מהחופים שהיה בבעלותה לראש העיר שם, תוך טפיחה עצמית על השכם של משרד האוצר על שחרור החוף לטובת המתרחצים. שפירא מצא בדו"ח הביקורת שלו שמדובר לכאורה בחצי ספין תקשורתי כיוון ש"גם בסוף אוקטובר 2017 לא היו לרמ"י מסמכים ולפיהם קרקעות קצא"א שפורטו בתוספת השלישית נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כמוחכרות לעיריית אילת, לחברה החדשה או לגורמי ציבור, ולא נרשמה זכות חכירה זו בלשכת רישום המקרקעין". במילים אחרות החוף עבר רק בטקס, אבל עד סיום הביקורת לא נרשם כמקובל על שמה של עיריית אילת.

מהאוצר נמסר בתגובה, "במהלך השנים נערכה עבודת מטה יסודית ומעמיקה לצורך היערכות לתום הזיכיון על ידי אגפי החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. לצורך העברת הנושא לפן המעשי ועל מנת להבטיח את התועלת המשקית למדינה, הקים מנכ"ל משרד האוצר צוות ובו נציגים בכירים מכלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין וביניהם: משרד המשפטים, משרד האנרגיה, משרד להגנת הסביבה וכלל אגפי האוצר הרלוונטיים. מכיוון שעבודת המטה המקצועית שנערכה בעבר על ידי הגורמים כאמור העלתה שאין כל טעם בפיצול מקטעי הפעילות, הוחלט שהצוות יתייחס למתכונת של "פעילות אחודה". האמירה כי מנכ"ל משרד האוצר מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות משוללת כל בסיס ואינה עולה בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות של אגפי המשרד. ראייה להיערכות המוצלחת של המדינה לתום הזיכיון היא העובדה שהחוק שמסדיר את הנושא אושר לפני תום הזיכיון ואף החברה החדשה שתקבל לידיה את הפעילות הוקמה בהצלחה במועד.

"הערות משרד האנרגיה לתזכיר החוק נשקלו בכובד ראש על ידי משרד האוצר, ולראיה התזכיר שונה בעקבות הערות משרד האנרגיה, כמו גם הערות משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה. הערות משרד האנרגיה כמו גם יתר המשרדים בנוגע לתזכיר החוק פורטו בהרחבה במצע הכתוב שנשלח לוועדת השרים כמקובל, שעמד בפני השרים באופן גלוי ומלא. באשר להסתייגות משרד האנרגיה בנוגע לסמכות שר האנרגיה, הרי שהנושא נפתר בשיח בין מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה דאז עוד לפני הדיון בוועדה ועל כן לא היה צורך להציג הסתייגות זו בדיון. הניסיון להטיל דופי בדבריו של המנכ"ל בדיון ועדת השרים מקומם וחוטא לאמת.

"באשר להפצת התזכיר לרשות להגבלים עסקיים ולגורמים שונים במשק הדלק וביניהם תש"ן, הרי שתזכיר החוק הופץ כמקובל באתר "קשרי ממשל" לצורך קבלת הערות. על כל גורם להתעדכן באתר אודות תזכירים שרלוונטיים לו. על משרדי הממשלה השונים, ועל משרד האוצר בפרט לא מוטלת חובה להסב את תשומת הלב של גורם זה או אחר לתזכירים שמופצים באתר. בניגוד לנטען, לא הייתה כוונה להחיל את הוראות החוק על תש"ן. יובהר כי החוק נועד להתמודד עם תום הזיכיון של קצא"א ולא להסדיר את משק הדלק כולו אשר בתוכו נכללת תש"ן, נושא אשר נמצא בסמכות שר האנרגיה.

"עוד יצוין, כי כל שלבי עבודת הצוות המקצועי ותהליך החקיקה נעשו בתיאום מלא עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר אבי ליכט אשר היה חבר בצוות, הנחה ותיאם את הפתרון המוצע לפרטי פרטים. כמו כן, לפני שמשרד האוצר הגיש את החקיקה, אושר המתווה באופן מלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה והובא לחקיקה בידיעתו, בתמיכתו ובהסכמתו. מנכ"ל האוצר פעל בתיאום מלא עם היועץ המשפטי לממשלה בגיבוש הפתרון ובהבאת תזכיר החוק, לכן ולאור כל האמור לעיל, לא ברורות טענות המבקר כלפי מנכ"ל משרד האוצר".

מקצא"א נמסר בתגובה, "החברה מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות.

בנושא סיום הזיכיון נמסר, "כשנתיים טרם מועד פקיעת הזיכיון הגישה קצא"א לממונים דו"ח הערכות מפורט, בו הסבירה כיצד בכוונתה להערך לתום תקופת הזיכיון. עם זאת, ההחלטה הסופית בדבר עתידה של החברה נתון בידי הממשלה והיא שקבעה גם בסוגיית תום הזיכיון, והכנסת גיבתה החלטתה בחוק".

בנושא החוף האקולוגי באילת נמסר, "מאז כניסתו לתפקיד פעל יו"ר קצא"א לפי הנחייתו של שר האוצר, משה כחלון, להחזרת רצועת חוף בת חצי ק"מ של חוף קצא"א והחוף האקולוגי באילת- לציבור, ולשמחתנו המהלך הושלם עוד בקיץ שעבר וזכה לשבחים מצד מבקר המדינה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות