האם חילטו לאלוביץ' את כל רכושו או רק 20%? עימות בין הסניגורים לתביעה בכנס

"הורידו לשאול אלוביץ' תמונות מהקירות, אמרו לאיריס רעייתו להוריד את העגילים, ולשאול את טבעת הנישואין שלו", אמר שלשום עו"ד ז'ק חן בכנס 'שוק ההון ואכיפה כלכלית', שנערך שלשום בידי מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים באונ' ת"א, ומשרד עורכי הדין חן יערי רוזן-עוזר. ז'ק חן הוא סניגורו של שאול אלוביץ ושותפתו מיכל רוזן-עוזר מייצגת את איריס אלוביץ. לשניים ניתנה הזדמנות להתעמת עם נציגי התביעה והמשטרה, והפעם לא בבית המשפט אלא באכסניה אקדמית.

אחת הסוגיות המרכזיות, ומסתבר גם הכואבות, לסניגורים היא מדיניות החילוטים האגרסיבית לטעמם שנוקטות הרשויות כלפי חשודים כבר בתחילת ההליך. חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לחלט מחשוד את פירות העבירה ואילו חוק איסור הלבנת הון מרחיב את סמכויות החילוט, כמעט לכל רכושו.

ולא רק תמונות, עגילים וטבעת נישואין נלקחו מהאלוביצ'ים. "ההתנפלות הברוטלית", כלשונו של חן היא על "כל הנדל"ן, כל חשבונות הבנק, כל כרטיסי האשראי. "וזאת כבר בשלב ה'פרוץ' (כשהחקירה הופכת גלויה – מ.ג.). גלי ההדף הסביבתיים הם איומים. נוצר כאוס וצריך לפתוח צינורות חמצן כדי לא להביא למוות כלכלי של אנשים".

חן לא חסך ביקורת גם מבתי המשפט "לצערי המדיניות של בתי המשפט מאוד ליברלית, כי מפחידים אותם שמה שלא ייתפס עכשיו – ייעלם בהמשך. ומכאן גם הפסיקות המאוד מחמירות שמאפשרות תפיסה לאורך זמן רב: שנתיים חקירה ולפעמים עוד שנתיים בפרקליטות. כאשר מגיעים לשלב בירור האשמה, הקריסה הכלכלית כבר קרתה, את הנעשה אין להשיב. ברגע אחד עצרו לאלוביץ את חייו. חנקו אותו, ביקשנו לשחרר רכוש שיאפשר לו להמשיך לחיות ולהתמודד מול הצפוי לו בשנים הקרובות בהתמודדות המשפטית".

שאול אלוביץ' מגיע לחקירה בלהב 433 אתמול | צילום: אביגיל עוזי

ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המסים רוני חכם הרגיע שלא כצעקתה: "הוצגה תמונת מצב עצובה שביום פרוץ החקירה באים לאדם ומקלפים אותו מכל מה שיש לו, והוא לא יכול אפילו למשוך כסף בכספומט. אני יודע את העובדות כי אני זה שנמצא עם החשודים. אנחנו יכולים לחלט רק את מה שעל שמו. הכסף שלו לא נמצא שם. מצד אחד זועקים 'לקחתם לי את הכל' אבל ברשימות שאנחנו מקבלים מבנקים זרים, UBS, HSBC ואחרים, מצאתי נחקרים שלנו שאמרו 'לקחתם לי הכל'. איזה הכל. לקחתי להם אולי 20%".

עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, דחה את הביקורת של חן: "אנחנו פועלים במידתיות רבה. אם המציאות הייתה כה שחורה כמו שמתארים כאן כבר היינו טובעים בתביעות אזרחיות. אין חברה אחת לגיטימית שקרסה בעקבות התפיסות. יש חברות שקרסו, וטוב שכך".

חן עימת את פרידמן דווקא עם נתוני משרד המשפטים שלפיהם יש פער אדיר של עשרות אחוזים בין התפיסות הזמניות לבין החילוט הסופי. פרידמן, לעומת זאת טען שהמספרים שונים לחלוטין ושבסופו של דבר מחולטים כמעט כל התפוסים.

במושב אחר התעמתו עו"ד מיכל רוזן-עוזר ועו"ד יהודית תירוש-גרוס ראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה שהחליפה כב"כ המדינה בהליכי המעצר של אלוביץ את נציג הרשות עו"ד ערן שחם שביט שהסתבך בחליפת המסרונים עם השופטת רונית פוזננסקי-כץ.

רוזן-עוזר: "יש דיסוננס דרקוני בשלב החילוט הזמני. מצד אחד הורסים ומחריבים את חייו של החשוד ומשפחתו וזאת בשלב כשעומדת לו חזקת החפות, ואין להגנה אפילו כלים להתגונן מפני חשדות שמובאים בדוחות חסויים. וכבר אז אין לו כסף ללכת למכולת. לאחרונה הגדילה המשטרה לעשות ומנעה מאתנו לקבל את הצווים שמפרטים את הרכוש לחילוט. אתמול בית המשפט אמר שזה לא יעלה על הדעת לא להראות לנו צווים שפוגעים בקניינו של אדם".

תירוש-גרוס השיבה: "הפשיעה הכלכלית עוסקת בכספים ויש חשיבות בהרתעה דרך הכיס. אנחנו תופסים בשלב הראשון את מה שאנחנו חושבים שצמח לעבריין כתוצאה מהעבירות שהוא נחשד בהם ואת זה אנחנו מקפיאים. אנו ערים להכבדה ומגיעים בשלבים מוקדמים להסכמות עם חשודים על תפיסת חלק מהסכומים ושחרור חשבונות מסויימים שיאפשרו לתאגידים ולפרטים להתנהל. אם לא נתפוס, יש סיכוי רב שבסוף לא יהיה מה לחלט. אף אחד מאתנו לא רוצה שכאשר החשוד יורשע בסוף הדרך, הוא גם יישאר עם פירות העבירה. כדי שלא נגיע לזה אנחנו תופסים בתחילת ההליך".

השופט גלעד נויטל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב סיכם: "בדיון הזה, שלא אכריע בו, נעלם קצת תפקידו של בית המשפט. שמעתי פה ביטויים כמעט קניבאליים - 'מקלפים', 'הורסים' ועוד, אבל יש זכות טיעון אחרי ימים ספורים, ויש 'מבוגר אחראי' לכל הדברים האלה. זה נעשה יום-יום, עם דיונים והכרעות, תוך ימים מגיעים הכרעה סופית. אין מקום לתחושה האבדון, היא מופרכת".