סיכום ועידת ניו יורק: כשהווליום שובר את הסקאלה

באחת הסצנות המפורסמות בסרט האייטיז הקלאסי "ספיינל טאפ", מציג גיטריסט הלהקה נייג'ל טפנל לצוות הצילום שמתלווה לסיבוב ההופעות שלה את המגבר שלו. "הוא מאוד מיוחד", הוא אומר. "אם תסתכלו, המספרים מגיעים ל-11". "רובם מגיעים ל-10. זה אומר ששלך חזק יותר?" שואל המראיין, וטפנל משיב: "זה חזק יותר באחד".

ו-11 זה השלב שאליו עלינו בוועידה הנוכחית. זו הוועידה החמישית בחו"ל שעורך "כלכליסט", והשלישית בשנה האחרונה. אחרי כל כך הרבה ועידות בזמן כל כך קצר, אפשר היה לצפות לעייפות חומר וללאות. אבל מה שקרה בוועידה הנוכחית הפתיע גם אותנו: העסקאות, הלידים והקשרים שיוצאים מהוועידות האלו, תוצאה של המינגלינג באירועים או מפגשי המיט אנד פיץ' שהפכו מתוספת לוועידה לאירוע המרכזי והחשוב ביותר שלה, הם לא משהו חדש.

אבל הפעם הם עלו רמה אחת למעלה. היו לידים וקשרים, אבל גם לא מעט עסקאות שנסגרו במקום או שהתגבשו ליותר מסתם גישוש ראשוני. כמו הנציגה הבכירה מחברת טכנולוגיה גדולה שבתום מפגש המיט אנד פיץ' מצאה שלושה סטארט-אפים שהחליטה לצרף לתוכנית מיוחדת שהיא מובילה, היזם שמצא שני שותפים משמעותיים לפעילות העסקית שלו, מספר רב של סטארט-אפיסטים שדיווחו על עניין משמעותי מצד משקיעים ועוד מספר רב של קשרים ומגעים שלא ניתן לדווח עליהם עדיין אך שיכולים להבשיל למשהו משמעותי בשבועות ובחודשים הקרובים.

אבל כן אפשר לספר על מקרה אחד, בולט ויוצא דופן, אך כזה שמשקף היטב את רוח הוועידה. אלי ממן הוא מייסד ומנכ"ל 2Drive, חברה שהדרך הטובה ביותר לתאר אותה היא "אובר למורי נהיגה". לוועידה הוא הגיעה כחלק מהמשלחת של מאיץ הסטארט-אפים החרדי קמא-טק. במשך שעה וקצת, מולם אולם מלא (אף שהיה זה בסוף יום ארוך), הציגו 16 החברות של היזמים החרדיים את מרכולתם, 3 דקות לכל חברה.

כשירד ממן מהבמה, הוא סיפר לי למחרת, ניגשו אליו נציגים של חברת המימון BSD TWO. אנחנו רוצים לשתף פעולה, הם אמרו לו, ולא התמהמהו: ממן הוזמן לפגישה במשרדים שלהם עוד באותו היום, בשעות הערב. וכבר באותה פגישה חתמו שתי החברות על שיתוף פעולה שבמסגרתו ישולבו באפליקציה אופציות מימון של לימודי הנהיגה לתלמידים, וכן לקניית הרכב ולביטוח. לדברי ממן, BSD TWO צפויים להשקיע בשיתוף פעולה זה בין 2 מיליון ל-3 מיליון דולר. והכול נסגר שעות ספורות אחרי המצגת בוועידת "כלכליסט".

אחת הסיבות שבגינן אנו מפיקים את הוועידות המורכבות האלו היא כדי ולתמוך בפעילות של סטארט-אפים ישראלים שרוצים להרחיב את הריץ' שלהם אל מעבר לים, לקדם את האקוסיסטם שתומך בפעילות שלהם במרכזי חדשנות כמו ניו יורק, לונדון ועמק הסיליקון ולחבר משקיעים ושותפים בינלאומיים לחברות ישראליות. לכל ועידה מתלווה חשש לא קטן, האם עשינו הפעם מספיק כדי לעמוד בציפיות הגבוהות של החברות שמגיעות לוועידה?

ההצלחה והתגובות שקיבלנו בוועידה הנוכחית, שעלו על אלו מהוועידות הקודמות, מהווים את הוואלידציה החשובה ביותר למה שאנחנו עושים: לא מדובר בסתם מפגש חברתי, טיול שנתי להייטקיסטים, אלא באירוע עסקי משמעותי שיכול לשנות ולשדרג משמעותית את הפעילות של חברות רבות, במיוחד אלו שהיזמים שמאחוריהן ישכילו למנף את הקשרים שנוצרו כאן לדילים משמעותיים.

לשמחה מההצלחה הזו מתלווה גם דאגה לא קטנה: איך ממשיכים לעמוד בציפיות ההולכות וגדלות ומספקים אירוע עסקי משמעותי גם בוועידות הבאות שנערוך בחו"ל? אין ברירה, ולוועידה הבאה נצטרך להגביר את זה ל-12.