אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרקליטות: אם היינו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום – היה מוגש כתב אישום נגד בנצי ליברמן צילום: עמית שעל

הפרקליטות: אם היינו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום – היה מוגש כתב אישום נגד בנצי ליברמן

כך כותבת הפרקליטות במסגרת שלב הסיכומים בתובענה המשמעתית שהוגשה נגד יו"ר רמ"י לשעבר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. "לאחר שפרשה המאשימה את ראיותיה, נחשפה התנהלות חמורה ועגומה של המנהל הבכיר ביותר ברמ"י, ראש המערכת, התנהלות שיש בה פסול פלילי"

15.03.2018, 12:21 | זוהר שחר לוי ותומר גנון

"אילו היועץ המשפטי לממשלה דאז היה בוחן את נסיבות המקרה כפי שהתבררו בדיונים בפני בית הדין, החלטתו, באשר לחומרת מעשיו של יו"ר רמי"י לשעבר בנצי ליברמן הייתה שונה והיה מקום להעמיד את הנאשם לדין פלילי ולא למצות את הטיפול בהליך משמעתי", כך כותב בא כוחה של הפרקליטות במסגרת שלב הסיכומים בתובענה המשמעתית שהוגשה נגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

נציבות שירות המדינה באמצעות עו"ד יוחאי בן שמואל מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מבקשת מבית הדין להרשיע את ליברמן בהליך המשמעתי.

בנובמבר 2015 הגישה הפרקליטות תובענה משמעתית נגד ליברמן, שכיהן כראש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בעקבות החקירה המשטרתית שהתנהלה נגדו ולאחר שהתיק הפלילי בעניינו נסגר.

בנצי ליברמן, צילום: עמית שעל בנצי ליברמן | צילום: עמית שעל בנצי ליברמן, צילום: עמית שעל

את התובענה הגישו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. במקביל החליטה הפרקליטות על גניזת תיק החקירה נגד חבר הכנסת לשעבר ואיש העסקים בהווה נחום לנגנטל, שנחשד בפרשה זו, מחוסר ראיות מספיקות.

בכתב התובענה נטען כי לנגנטל פנה לליברמן, שהיה בעבר שותפו בעסקי נדל"ן, כדי לקדם את ענייניו וענייני מקורביו האישיים והעסקיים. לפי התובענה, על אף שליברמן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים, הוא נענה לבקשת חברו והתערב בסוגיה שלא הייתה אמורה להגיע לשולחנו. מדובר בפרויקט ספציפי שממנו התחייב ליברמן להרחיק את עצמו לחלוטין, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו בעת שנכנס לתפקיד. הסיבה להתחייבותו הייתה מעורבותו באותו פרויקט ממש כאיש עסקים פרטי בעבר. לנגטל חברו היה אמור להרוויח מתוצאות ההחלטה.

המקרה הזה הוביל לחקירה פלילית שנוהלה בלהב 433. החשד המרכזי נגע להתנהלות השניים בנוגע לחברת קרדן נדל"ן יזום ופיתוח שבה שימש ליברמן כיועץ חיצוני טרם מינויו לראשות רמ"י. ביחס לחברה זו חתם ליברמן עם מינויו לראש הרשות על הסדר למניעת ניגוד עניינים שבו התחייב שלא לעסוק בנושאים הקשורים לחברת קרדן ובפרט בפרויקט ספציפי שנבנה על ידי קרדן בלוד. בפועל, ביצע ליברמן פעולות שונות לזירוז הטיפול בעסקאות נדל"ן של חברת קרדן ואף בקשר לפרויקט האמור. מרגע פתיחת החקירה הפלילית יצא ליברמן לחופשה ובהמשך, באפריל 2016, התפטר מתפקידו.

חומרי החקירה הפלילית בפרשה הזו נחשפו בעבר ב"כלכליסט" ושפכו אור על המתיחות והמאבקים בגוף הממשלתי שמנהל את כל קרקעות המדינה. תמלולי החקירה חשפו טענות להדלפת מידע מישיבות לעיתונות, תלונות לנציבות ולמשטרה ומאבקי שליטה.

היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, שקל להעמיד את ליברמן לדין פלילי אולם בסופו של דבר הוחלט על מיצוי הדין במישור המשמעתי זאת בשל הבעת חרטה מצידו של ליברמן וכן ניסיונותיו לתקן את מעשיו.

אולם כעת, מבהיר עו"ד בן שמואל מטעם הפרקליטות כי לו היו לנגד עיניו של וינשטיין נסיבות המקרה כפי שעלו במהלך הדיונים בהליך המשמעתי אזי היה מחליט אחרת והיה מוצא מקום להעמיד את ליברמן לדין פלילי ולא למצות את הטיפול בהליך משמעתי. "לאחר שפרשה המאשימה את ראיותיה", כתב במסגרת הסיכומים, "נחשפה התנהלות חמורה ועגומה של המנהל הבכיר ביותר ברמ"י, ראש המערכת, התנהלות שיש בה פסול פלילי".

לפי הפרקליטות, פרשה זו חשפה את ניצול מעמדו הבכיר של ליברמן ויתרונו כמנהל רמ"י כדי לפעול מתוך ניגוד עניינים לקדם אינטרסים של חברו הטוב לנגטל, המקורב אליו מאוד. ליברמן, נטען, "ניצל את את מעמדו וכוחו כמנהל כמ"י, אחד מהגופים הציבוריים החשובים, המשפיעים ובעלי העוצמה במדינה", הכל כדי לקדם בקשה שהונחה לפתחה של הרשות לאשר העברת זכויות בפרויקט רמת אלישיב בעיר לוד מחברת קרדן, בה עבד ליברמן בעבר במסגרת אותו הפרויקט, אל חברת מסיקה חסון שלנגנטל היה שותף ובעל אינטרס כלכלי בה ובפרויקט. הכל שעה שהוא חתום על הסדר ניגוד עניינים שאסר עליו לטפל בחברת קרדן בכלל ובפרויקט בפרט. "למעשיו של ליברמן", כך נכתב, "מצטרפות נסיבות ללוואי מחמירות, זרת בשל רום מעמדו בשירות הציבורי בכלל וברשות מקרקעי ישראל בפרט, ובשל הפניות וההיענות של הנאשם לבקשות השונות הנוספות של לנגנטל... כל אלו מביאות את הפגיעה באמון הציבור ברשויות המדינה שנגרמה מפעולותיו של הנאשם בניגוד עניינים, לפגיעה מהותית החוצה את הרף המשמעתי ויש להרשיעו בכל אחת מעבירות המשמעת שיוחסו לו בכתב התובענה".

בפרשה נוספת לקח ליברמן חלק במשא ומתן שבמרכזו מחלוקת בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד האוצר, זאת חרף ניגוד העניינים בו היה מצוי בשל חברותו הקרובה ללנגנטל , וידיעתו כי לנגנטל משתכר כדי לייצג את האינטרסים של חברת קדישא במחלוקת.

בהתייחסות לחרטה שהביע ליברמן ולניסיונותיו לכאורה בדיעבד לתקן את מעשיו, אומרים בפרקליטות כי גם אם היה עולה מהראיות שאכן ניסה לתקן את מעשיו "ולא כך הדבר", אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות משמעתית. כך נטען כי לליברמן אסור היה מלכתחילה להימצא במצב שעלול להביא אותו לידי ניגוד עניינים. "הנזק לתדמיתו של השירות הציבורי כבר נעשה ואין במעשיו המאוחרים של הנאשם כדי לתקן את הפגיעה באמון הציבור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מאוחר מדי - כבר אי אפשר להציל את מדינת ישראל
יש שלושה מגזרים שבזכות תוצאות פעילות המוגברת מאד של איברי הרביה שלהם יצרו מצב אלקטורלי בו לא ניתן עוד להרכיב ממשלה שפויה והגונה במדינת ישראל.[הערבים והבדואים, החרדים, והמתנחלים] ההתפלגות הדמוגרפית המשתנה, בעזרת הדמוקרטיה האלקטורלית שמה קץ לחזון מדינת כל היהודים, מדינה של אזרחים מכבדי חוק, מדינה שלכולם זכויות שוות וגם חובות שיש למלא ע''י כל אחד ואחד מאזרחיה. ארץ ישראל היפה שניסינו במשך למעלה מיובל לבנות, איננה עוד. במקום זה, יש לנו מדינת כאוס, בה כל דאלים - גבר.
אבי - טורונטו  |  19.03.18
לכל התגובות