מכבי חיפה אלופת המדינה בספיגת גולים עצמיים

מכירים את המשפט "מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח"? גם במכבי חיפה מכירים את המשפט ומתחילים להבין שזה משפט לא כל כך חכם.

שחקני מכבי חיפה. מחפשים פתרון לא יצירתי | צילום: אפי שריר

בכתבה המצוינת של אורי קופר על הסיבות המקצועיות לכישלונה של מכבי חיפה  עולה דפוס שחוזר על עצמו בו הקבוצה בעלת השם הגדול מחויבת לשלוט במשחק, אבל השליטה, שמתבטאת בהנעת כדור אינסופית, מובילה למסירות חסרות תכלית. בשלב מסוים חוסר התכליתיות מכניסה את הקבוצה ללחץ, גורמת לשחקנים לצאת קדימה מדי ולספוג במתפרצות. כשהיא נקלעת לפיגור, כל הסימפטומים מתעצמים, וניסיונות החזרה מתורגמים למשחק עם ראש בקיר. ככל שלא מצליחים כך מנסים יותר, רצים יותר, משתדלים יותר ולא מצליחים.

בשפה ארגונית, זוהי דוגמא קלאסית של ניסיון לשינוי "ממעלה ראשונה" בו נשארים בתוך המסגרת הכללית של ההתנהגות ומנסים ללא הצלחה להשיג שינוי בכך שמשתדלים יותר ועושים "עוד מאותו הדבר". זהו הביטוי הדומה ל"פול גז בניוטרל" שעולה כאשר צופים בסגנון המשחק של רועי קהת וחבריו. רגע לפני שנבקר את המועדון, חשוב להבין שזוהי הדרך השכיחה בה אנחנו נוטים לשנות דברים ומתאכזבים כל פעם מחדש. דוגמאות לא חסרות – הניסיון לרדת במשקל דרך "השתדלות" יותר גדולה שלא מחזיקה מעמד ואף גורמת לתנועת נגד חזקה יותר, ולעלייה כוללת במשקל. כך גם לגבי הניסיונות המתסכלים של המעשנים להפסיק לעשן או כל התנהגות שאנחנו מבינים רציונלית שהיא מזיקה לנו אבל אנחנו לא מצליחים לשנותה ויוצאים מתוסכלים כתוצאה מכך. והתסכול גורר עוד תנועת נגד שמעמיקה את הבור בו אנחנו נמצאים. באסה.

סדר ושליטה במערכת מורכבת.

בשפה של מורכבות ארגונית, התבנית ההתנהגותית של מכבי חיפה שמגדירה את דרך פעולתה קשורה לסדר ושליטה, הרי מועדון דומיננטי צריך להוביל ולשלוט במגרש. והנה חזרנו למעגל הקסמים של קבוצה שרוצה לשלוט אבל בסופו של דבר מאבדת את השליטה. בדיוק כמו אלו שמנסים לרדת במשקל ובסוף מוצאים עצמם עולים במשקל. זאת גם המקבילה לארגונים העסקיים הגדולים שנאחזו במוצר שלהם ששימש להם עוגן של יציבות, התגאו בתהליכים מסודרים ושיטות ניהול למופת אבל בוקר אחד קמו למציאות בה המוצר שלהם הפך ללא רלוונטי, ע"ע קודאק ומהפכת הצילום הדיגיטלי, נוקיה ומהפכת הטלפונים החכמים, ועוד. השליטה והסדר היו בעוכריהם.

כדי להבין את עומק הבעיה, אפשר לזהות במכבי חיפה את המנגנון של "עוד מאותו הדבר" וניסיון להשיג שליטה גם מחוץ למגרש, ובא לידי ביטוי בהגברה של קצב תחלופת השחקנים שלא מצליחים בקבוצה, רק כדי לראות אותם אח"כ יוצאים מהמועדון ומצליחים בקבוצות אחרות (איתי שכטר כדוגמא מייצגת לשחקנים רבים אחרים). מנסים לפתור דברים בעוד שחקנים ועוד סכומי הכסף שרק הולכים וגדלים ולא משיגים את השינוי המיוחל, לדאבונו הרב של בעלי הקבוצה. שוב, "עוד מאותו הדבר" והליכה "עם הראש בקיר". והקיר כואב ולכן מחפשים שחקנים בעלי מבנה אישיות חזק שהראש שלהם לא יישבר מהקיר ויוכלו להתמודד עם הלחץ האדיר במועדון. אבל הבעיה היא שהקיר נעשה יותר ויותר עבה וגבוה והראש בסוף כואב לכולם. אז נביא פסיכולוג, אבל גם הוא יתקשה כי המסגרת לא משתנה. הוא שאמרנו – "עוד מאותו הדבר".

צרה צרורה. מה עושים?

במקום לנסות להשתדל יותר (שינוי ממעלה ראשונה), השינוי האמיתי יושג דרך בחינה של הדפוסים עצמם ושינוי בהנחות היסוד - שינוי ממעלה שניה (argyris & schön, 1978). נחזור חזרה לאלו שרוצים להפסיק לעשן או לאלו שרוצים לרדת במשקל. כדי שהמעשן יצליח להפסיק עם העישון, הוא צריך לשאול את עצמו על איזה צורך העישון עונה עבורו. נניח שזה יושב על צורך בפריקת מתחים, מכאן גם יגיע הפתרון לאורך זמן שיכלול שינוי מהותי בסגנון החיים להפחתת המתחים וצמצום הצורך בעישון. אותה הבחורה שרוצה לרדת במשקל תשאל את עצמה מה היא מרוויחה מכך שהיא במשקל עודף ותענה, לדוגמה, שזה מאפשר לה לתת לעצמה "סיבה" טובה למה היא מתקשה במציאת בן זוג. למעשה, הקושי לרדת במשקל יושב על הנחת יסוד שקשורה בתפיסה העצמית שלה שעד שלא יתבצע תהליך מעמיק שלה עם עצמה לגבי זה היא כנראה תתקשה שוב ושוב לרדת במשקל.

עבור ארגונים עסקיים, במקום לתהות לגבי איכות ניהול תהליכי העבודה שלהם (שינוי ממעלה ראשונה), הם צריכים לשאול את עצמם האם יש שינוי כלשהו בצרכי הלקוחות, האם יש שינויים במגמות של המתחרים, או שינויים טכנולוגיים שיכולים "להפוך" את הזירה ולחייב את הארגון לפעול במהירות ולבצע שינוי אסטרטגי מהותי.

חשיבה מחודשת על סדר ושליטה

חזרה למכבי חיפה. מהי הנחת היסוד של המועדון שעומד בבסיס החזרה הרפטטיבית על פעולות שדופקות את הראש בקיר? נכון, תפיסת היסוד לגבי שליטה וסדר. כדי שהמועדון יצליח לצאת מהמקום בו הוא נמצא הוא צריך לשים סימן שאלה גדול לגבי מהי באמת שליטה ומהו "סדר" ו"אי סדר". בכדורגל, משחק שבו הרבה שערים מושתתים על טעויות היריב, יש משמעות רבה ליצירת "אי סדר" וליכולת לגרום לקבוצה היריבה לטעות יותר, וזה לא קורה כאשר משחקים באותה תבנית קבועה ו"מסודרת". למעשה, אין טעם ביצירת "סדר" שלא מוביל ל"אי סדר" ובלגן אצל הקבוצה היריבה. וכפי שכבר תואר לעיל, המשך משחק "מסודר" מייצר בסופו של דבר בלגן לקבוצה עצמה. קוראים לזה גול עצמי. כן, מכבי חיפה היא הקבוצה המובילה בארץ בספיגת "גולים עצמיים" כתוצאה מעודף רצון לשלוט. הפוך על הפוך.

אז מה עושים? זה תוכן לכתבה נפרדת אבל על קצה המזלג, לפי גישת המורכבות הארגונית, מנהלים שמצליחים להוביל בכאוס יודעים להכיל "סדר" ו"אי סדר" ומבינים שאלו אינם מושגים הסותרים זה את זה אלא משלימים זה את זה. בנוסף, הם צריכים לשאול את עצמם שאלות ברמה אסטרטגית שהתשובה עליהן צריכה לייצר מחדש במכבי חיפה ייחודיות שנשחקה עם השנים למול המועדונים המובילים האחרים.

לכאן בדיוק נכנס מו אלאך, המנהל הספורטיבי של מכבי חיפה. זהו מבחנו הגדול.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות, דוקטורנט לניהול ספורט באוני' בן גוריון ומרצה לניהול ופיתוח ארגוני בקריה האקדמית אונו