אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הנגשת מבני ציבור תושלם עד 2019 צילום: נגישות ישראל

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הנגשת מבני ציבור תושלם עד 2019

הנגשת מבני הציבור אמורה היתה להסתיים ב־2018, ואולם במשרד האוצר ביקשו דחייה של שלוש שנים נוספות. עד כה הונגשו 47% מהמבנים בעלות של כ־155 מיליון שקל

11.05.2018, 10:08 | שירלי שני

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

חוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות הורחב בשנת 2005, עם הוספת פרק הנגישות. פרק זה מחייב את המגזר הציבורי, המגזר המוניציפאלי והמגזר העסקי-פרטי לפעול להנגשתם של מבנים, פארקים, איצטדיונים, בתי העסק ומוסדות תרבות, כך שיוכלו לשרת גם אנשים עם מוגבלות וקשישים שהם כ־29% מתושבי ישראל.

הנגשה זו כוללת אלמנטים כגון הוספת חניות לנכים, יצירת דרכי גישה בין הרחוב לשטחי החוץ של המבנים; דלת כניסה נגישה, דלפק קבלה מונגש, מעברים רחבים, מעלית נגישה ושירותי נכים מותאמים. בנוסף להנגשה פיזית, בשנים האחרונות הנגישות מתרחבת גם לתחום השירות, כך שלציבור כבדי שמיעה ניתן יהיה לתת מענה באמצעות נציג דובר שפת הסימנים, ולכבדי ראייה מונגשים בין היתר אתרי אינטרנט באמצעות המרת חומר כתוב בקובץ קולי והוספת קבצים בכתב ברייל.

קראו עוד בזירת הבריאות

עדכון בכל שלושה חודשים

כדי שניתן יהיה לעמוד במשימת ההנגשה, הן בהיבט התקציבי, הן בהיבט האופרטיבי והן מבחינת חסמים משפטיים, תכנוניים והנדסיים – נקבעו פרקי זמן של יותר מעשר שנים לביצוע ההנגשה: למגזר העסקי-פרטי עד סוף 2017, למגזר הציבורי עד סוף 2018 ולמגזר המוניציפאלי עד סוף 2021. ואולם למרות שלמגזר הציבורי ניתנו 13 שנה ליישום הנגישות, הודיע לאחרונה משרד האוצר באמצעות האגף לדיור ממשלתי האחראי על הנגשת מבני ציבור של הממשלה, כי לא יוכל לעמוד בהתחייבות. עד כה רק 47% מהמבנים הונגשו, עוד 24% צפויים להיות מונגשים עד ראשית נובמבר 2018 ועבור 29% המבנים הנוספים ביקש האוצר לדחות את יישום ההנגשה עד סוף 2021.

"עד כה הונגשו 47% מהמבנים המחויבים בהנגשה, בעלות של כ־155 מיליון שקלים", מוסרים במשרד האוצר, "כיום נמצאים בביצוע עוד פרויקטים הנוגעים להנגשה בהיקף של כ־67 מיליון שקלים נוספים".

ח"כ קארין אלהרר , צילום: אלעד גוטמן ח"כ קארין אלהרר | צילום: אלעד גוטמן ח"כ קארין אלהרר , צילום: אלעד גוטמן

בדיון שנערך בראשית החודש בבקשת האוצר, במסגרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, סירבו חברי הוועדה לאשר דחייה לשלוש שנים נוספות ואישרו דחייה עד סוף 2019. עוד קבעה הוועדה כי בתוך חודש יגיש האוצר לוועדה רשימה שתפורסם לציבור ותכלול את כל הבניינים הציבוריים שחלה לגביהם חובת הנגשה ומצבם, כאשר מדי שלושה חודשים יוגש עדכון מפורט.

ח"כ קארין אלהרר ("יש עתיד"), המלווה את נושא הנגשת המבנים, מציינת: "למדינה היה מספיק זמן להנגיש את מבני ציבור ועכשיו היא מבקשת ארכה. מעבר לעובדה שהמדינה צריכה לשמש דוגמה, מה שמכעיס הוא שלאורך השנים האוצר לא העלה טענה שאין תקציב לביצוע הנגישות. אין בעיה של כסף, אני מקבלת את הרושם שפשוט התעלמו מהצורך לקדם את הנגישות ובכך למעשה זלזלו באנשים עם מוגבלות".

לדברי יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל: "בעוד שרוב הגופים העסקיים עמדו בלוחות הזמנים וסיימו להפוך את המבנים שלהם לנגישים, דווקא מי שלא סיים את הנגשת המבנים זו המדינה. המשמעות לדחייה היא שמבני ציבור ימשיכו להיות לא מונגשים עבור ציבור גדול של אנשים עם מוגבלות. מעבר לזה, אני מקווה שבעקבות בקשת הדחייה גופים נוספים לא יבקשו לפעול להארכת לוחות הזמנים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדברים: "בתאריך הקבוע בחוק להשלמת הנגשת המבנים, יוותרו כ־1,300 מבני ממשלה לא נגישים מתוך כ־4,500 מבנים. מנהל הדיור הממשלתי התריע עוד טרם חקיקת החוק, בדיונים בכנסת ובפני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי היעד שנקבע בחוק אינו ריאלי. כשיש צורך בקבלת היתרי בניה, התמודדות עם מורכבות הנדסית, קבלת אישורי הבעלים (במבנים ששוכרת המדינה), ולעתים אף הוראות שימור, השלמת הפרויקט הנגישות באלפי מבנים אינה אפשרית בלוחות הזמנים שנקבעו. מנהל הדיור הממשלתי רואה חשיבות עליונה בהנגשת המבנים ופועל במלוא המשאבים על מנת להשלים את התכנית תוך שנים ספורות כמוצע בהחלטת הממשלה".

"עברנו מהפכת נגישות, במודעות וביישום"

על אף שסוגיית הנגשת המבנים לא יורדת מסדר היום, וגנר אשר מוביל עם עמותת נגישות ישראל וגורמים נוספים את מהפיכת הנגישות בארץ מזה 19 שנים, מדגיש כי "ישראל נחשבת למובילה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות ביחס למדינות רבות בעולם ואפילו ביחס לארצות הברית, זאת בעיקר היות וחקיקת הנגישות בישראל הינה אחת מהמתקדמות בעולם. חקיקה זו כוללת גם את נושא נגישות השירות והנגשת אתרי אינטרנט והיא תקפה לכל המגזרים ואף מאפשרת אכיפה. כמו כן, בעשור האחרון עברנו מהפיכת נגישות הן במודעות והן ביישום. ניתן לומר כי חצי הכוס המלאה – מלאה ביותר, ואילו חצי הכוס הריקה – עדיין מאתגרת וארוכה להשלמה".

עוד מוסיף ונגר: "עבור המגזר העסקי, מעבר למתן שירות לאנשים עם מוגבלות, נגישות היא גם אמצעי להרחבת קהל הלקוחות והגדלת מאזן הרווחים, וכמובן שיש לעניין חשיבות גם מהבחינה התדמיתית. בארצות הברית ובמדינות נוספות, הבינו שהנגישות לעולם לא נגמרת ותמיד יהיו פיתוחים חדשים ושיפורים אותם ידרשו להטמיע במקום אמצעי הנגשה המותקנים היום. בוועידת הנגישות השנתית של ישראל, שתיערך ב־29 באפריל, נעסוק בין השאר בשינויים הצפויים בתחום הנגישות בהתאמה לכל מגוון המוגבלויות. כמו כן נעסוק בהערכות למצבי חרום מבחינת נגישות, טכנולוגיות מקדמות נגישות ועוד".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

 

תגיות