לאור הצלחת היטל השקיות: בנק ישראל ממליץ להרחיב את החוק על רשתות שיווק נוספות

הצלחת היטל השקיות מובילה את בנק ישראל להמליץ בדו"ח שפרסם היום (א) להרחיב את תחולת החוק לרשתות נוספות שמחלקות שקיות חינם. "ההיטל הפחית את השימוש בשקיות הנשיאה והצלחתו מעלה את האפשרות שגם בתחומים סביבתיים נוספים ניתן להביא לשינויים התנהגותיים מהותיים באמצעות צעדי מדיניות שפגיעתם הכלכלית בצרכן קטנה, בפרט כאשר מדובר במעבר מחלוקה בחינם לגביית תשלום מזערי". קובע בנק ישראל בדו"ח.

"חנויות שאינן שייכות לרשתות המזון הגדולות היו אחראיות לשיעור ניכר מהשקיות שחולקו חינם עוד לפני החלת החוק. ממצאינו מראים כי ראוי לשקול את הרחבת תחולת החוק לרשתות נוספות שמחלקות אותן חינם, אף אם הדבר כרוך בקשיי יישום. עדויות אנקדוטליות, שלפיהן גם חלק מרשתות המרכולים הקטנות גובות עשר אגורות לשקית אף שהחוק אינו מחייבן לעשות כן, תומכות אף הן בהרחבת תחולת החוק".

החוק צמצם את צריכת השקיות | צילום: בלומברג

החוק החדש חייב את רשתות המרכולים הגדולות לדווח למשרד להגנת הסביבה על מספר השקיות שהן סיפקו לכל אחד מסניפיהן החל מהרבעון השני של 2016 ועד סוף אותה שנה וכן על מספר השקיות שנמכרות בכל סניף מאז שהחלו לגבות תשלום עבורן. השוואה של הנתונים לפני גביית התשלום ולאחריה מלמדת כי מספר השקיות שהקונים לקחו באותן רשתות פחת בכ-80%

נבחן גם השינוי בשימוש בשקיות על פי אשכולות חברתיים – כלכליים אליהם משתייכים יישובים ברחבי הארץ וממנו עלה כי ההבדלים בין האשכולות אינם גדולים ואין קשר שיטתי בין השינויים בצריכת השקיות לבין דירוג האשכול. זאת ועוד הממצא לפיו הירידה במספר השקיות הייתה המתונה ביותר דווקא בשני האשכולות בעלי הדירוג הנמוך ביותר מרמזת כי הנטל הכספי של ההיטל על הצרכן לא מילא תפקיד מרכזי בהפחתת צריכתן.

הירידה החדה בצריכת השקיות ברשתות המרכולים בעקבות הנהגת התשלום מעוררת שתי שאלות, שיש בהן להשפיע על עיצוב מדיניות בעתיד והן מדוע תשלום כה נמוך גרם לשינוי התנהגותי עמוק כל כך והאם הירידה בצריכת השקיות החייבות בתשלום אינה משקפת אומדן יתר להצלחת המהלך משום שהצרכנים הגדילו את השימוש בשקיות אחרות? מתוצאות סקר שנערך בינואר האחרון, שנה לאחר שחוק השקיות נכנס לתוקף עולה כי שיעור הצרכנים הלוקחים 5 שקיות או יותר מדי שבוע ירד מ-58% ל-30% ושיעור אלה שאינם לוקחים שקיות כלל עלה מ-7% ל-24%. עוד עלה כי הירידה בצריכת השקיות אינה נובעת מהפגיעה בכיסי הצרכנים:, שכן רק 9% מהמשיבים ציינו כי הם הפחיתו את צריכתן משום שהתשלום הטיל עליהם הוצאה כספית גדולה מדי. הסקר מצביע על גורמים נוספים, מלבד התשלום, שתרמו לירידה בצריכת השקיות ובהם הזדהות עם מטרת החוק, שיקול סביבתי ולחץ חברתי.

החוק נועד לצמצם את כמות פסולת הפלסטיק, ולכן מידת הצלחתו תלויה גם בשאלה אם בעקבות התשלום עברו חלק מהצרכנים לצרוך יותר שקיות אחרות. הסקר מלמד כי חלקם אכן נהגו כך והדבר מקזז חלקית את הצמצום במספר השקיות החייבות בתשלום: חלק מהמשיבים דיווחו שהתשלום גרם להם לקחת יותר שקיות ללא ידיות, שנותרו חינמיות, או לקחת יותר שקיות נשיאה בחנויות שעדיין מחלקות אותן חינם. נוסף לכך, חלק מהצרכנים הגדילו את מספר שקיות האשפה שהם רוכשים, אולם בבנק רואים בהגדלת השימוש בשקיות אשפה שנרכשות בכסף עדיפה על לקיחת שקיות חינמיות, שכן היא כרוכה בהפנמת חלק מעלות השימוש בשקיות.