אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה מוכרת מידע רפואי רגיש של הציבור בזול צילום: עומר מסינגר

ניתוח כלכליסט

המדינה מוכרת מידע רפואי רגיש של הציבור בזול

התוכנית לקידום בריאות דיגיטלית שאושרה אתמול בממשלה תציע לסטארט־אפים שמפתחים טכנולוגיות רפואיות גישה למידע אישי של הציבור בחינם. איכות הטיפול עשויה להשתפר בעתיד, אבל עד אז הדרך ארוכה, ובינתיים החברות לא חייבות דבר למטופלים

26.03.2018, 09:50 | ספי קרופסקי, יואב סטולר ועמרי מילמן

הממשלה אישרה אתמול תוכנית לאומית חדשה לקידום בריאות דיגיטלית בהיקף של 922 מיליון שקל לחמש השנים הקרובות. חצי מהסכום יגיע מהמשרד לשוויון חברתי.

במסגרת התוכנית תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות לחברות סטארט־אפ מקומיות שעוסקות בתחום הבריאות הדיגיטלית. הסטארט־אפים האלו יפתחו פתרונות טכנולוגיים למערכת הבריאות, ולשם כך הם יקבלו גישה למאגרי הנתונים של קופות החולים. כך יוכלו החברות לנתח את המצב הרפואי של המבוטחים בקופות ולפתח טכנולוגיות שיחזו בעיות, ימליצו על טיפולים בתחום הרפואה המונעת וירכיבו פרופיל אישי מקיף על כל מבוטח.

קראו עוד בכלכליסט

בנוסף, יוקם מאגר נתונים רפואיים ייחודי בשם פסיפס שיורכב מנתוניהם של מתנדבים הלוקים במחלות או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה או פיתחה כלים יעילים להתמודדות איתן כמו מחלות לב, שבץ, סוכרת, סרטן, מחלות כליות, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט־טראומה, דיכאון וחרדה ומחלות נפש. המאגר יאפשר עריכת מחקרים בפלחי אוכלוסייה ספציפיים בדרך לפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך. להקמת המאגר ולהקמת התשתית המחקרית יוקצבו במסגרת התוכנית יותר מ־620 מיליון שקל. 223 מיליון שקל נוספים יאפשרו תמיכה במו"פ דיגיטלי. 30 מיליון שקל יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, בין היתר באמצעות מלגות ומענקים לסטודנטים. 50 מיליון שקל יושקעו בפישוט הרגולציה על תחום הבריאות הדיגיטלית. בממשלה מקווים שהתוכנית תהפוך את ישראל לשחקן משמעותי בשוק הבריאות הדיגיטלי בעולם. לפי ההערכות, התוכנית עשויה להניב למשק הכנסות של 12 מיליארד שקל בשנה.

התוכנית מעוררת סימני שאלה רבים וביכולתה להשפיע על המשק הישראלי ועל הציבור במובנים רבים. "כלכליסט" ממפה את המשמעויות של התוכנית.

הציבור מרוויח?

מכיוון שהתוכנית עוסקת במידע רגיש של הציבור, אחת השאלות החשובות היא אם הציבור ירוויח מהגישה של תעשיית ההייטק למידע הרפואי שלו. התשובה היא כן, אך עד גבול מסוים.

בשנים האחרונות מחלחלת לעולם הרפואי ההבנה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיה רפואית היא למנוע אותה מלכתחילה. אם בעבר מערכות הבריאות פעלו באופן פסיבי רק לאחר שמטופל התלונן על בעיה, כיום הגישה היא יוזמת יותר; כזו שמנסה למנוע סיבוכים טרם התרחשותם. אל הניסיון הזה חוברת הטכנולוגיה שאותה ינסו לפתח חברות הייטק באמצעות התוכנית. אם בזכות התוכניות יגיחו לעולם טכנולוגיות מונעות פורצות דרך, הציבור ייהנה מכך, אולם ביצוע התוכנית נמצא בשלב מאוד ראשוני, ולכן קשה להעריך מתי בדיוק הציבור יתחיל ליהנות מהפירות הצפויים.

מימין אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר הבריאות בפועל יעקב ליצמן, צילום: עומר מסינגר, מרק ישראל סלם / ג מימין אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר הבריאות בפועל יעקב ליצמן | צילום: עומר מסינגר, מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט מימין אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר הבריאות בפועל יעקב ליצמן, צילום: עומר מסינגר, מרק ישראל סלם / ג

בנוסף, ישנה בעיה בסיסית עם המשאב שעומד בבסיס התוכנית — המידע. ישראל אמנם נחשבת למעצמה של תיעוד רפואי, אך התיקים הרפואיים נחשבים לארכאיים ולכאלו שמתקשים לספק מידע שלם ומהימן על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בעיקר משום שהרופאים נוהגים לכתוב את המידע בצורה מקוצרת. אז נכון, התוכנית מקדישה תקציב כדי לשפר את הרשומות הרפואיות, והדבר יכול להביא לשיפור באיכות הטיפול, אך ייתכן שזה יארך עוד זמן רב.

איכות במקום כמות מתכון לאסון האם תוספת של מאות חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית היא תעודת הצטיינות לתוכנית? לא בטוח, משום שסיכויי ההצלחה של סטארט־אפים עומדים על 1 ל־100. בנוסף, ישנה מלחמה עזה על כוח אדם איכותי; מלחמה שרק תגבר אם יקומו פה מאות חברות בריאות דיגיטלית מאיר אורבךלכתבה המלאה

כמו כן, התוכנית מציעה את המידע לחברות בחינם. חלקו יגיע אליהן בצורה אנונימית. במדינות אחרות דוגמת ארה"ב החברות שמקבלות מידע מחויבות להעניק גישה למידע שהן מפיקות מהמידע של מערכת הבריאות כדי לאפשר לה לשפר את תפקודה, לשלם כסף, לספק שירותים שווי כסף ואף להעביר נתח מהחברה או מהפיתוח שלה לידי מערכת הבריאות. בישראל המצב שונה. הדבר יכול להוביל לידי כך שבסופו של דבר ישראל גם ויתרה על תשלום וגם על האפשרות שהמטופלים אכן ייהנו מהמידע שלהם שעובר לידי החברות. כך, למשל, חברה עשויה לעשות שימוש במידע אנונימי של אדם שהתגלה אצלו גידול לצורך מחקר (שעליו היא לא שילמה), אך האבחנות והאפשרויות הטיפוליות לא יגיעו כלל לידי הרופא המטפל של אותו אדם, שכן מעבר המידע הוא חד־צדדי. במובן זה, ייתכן שהתוכנית של המדינה היא תוכנית נוספת שנגדה יהיה ניתן לטעון שהיא מחלקת את המשאבים שלה בזול.

בלון חמצן לקופות

בניגוד לציבור, מי שיתחילו ליהנות מהתוכנית כבר בהתחלה אלו קופות החולים. הקופות בישראל פועלות זה זמן בתחום הדיגיטציה הרפואית — פעילות שעולה הרבה כסף לגופים שנמצאים בגירעון עצום כמעט בקביעות. לכן התקציבים שהמדינה תפנה לקופות במסגרת התוכנית יספקו להן מרחב נשימה כלכלי ויאפשרו להן להפחית את ההוצאות, ובו בזמן לאפשר את שיפור איכות הטיפולים שניתנים למבוטחים.

מנהל המחקר של קופת חולים כללית פרופ' רן בליצר, שאמון על הפרויקטים הדיגיטליים של הקופה, אמר ל"כלכליסט" כי "את פעילות המחקר אנחנו מבצעים ללא תקציב ייעודי וללא תמיכה. אנחנו נאלצים לייצר זאת מתוך המשאבים החסרים של הארגון". לדבריו, זו הסיבה לכך ש"תמיכה מרכזית במאמצי המחקר והפיתוח יכולה לשנות באופן דרמטי את היקף הפעילות שאנחנו יכולים לבצע בזמן נתון".

ומה עם הפרטיות?

השאלה המרכזית שעולה מהתוכנית היא שאלת הבעלות על המידע: האם הוא של הממשלה או של הציבור. לפי המתווה, ישראל יוצרת תקדים מקומי כשהיא מלאימה את המידע הרפואי של הציבור ומוסרת אותו לפי ראות עיניה. המחוקק הישראלי מתעכב בהגדרת זכותנו על מידע פרטי, בדגש על מידע רפואי, וזאת למרות שכבר כיום עשרות סטארט־אפים משתפים פעולה עם מערכת הבריאות ומשתמשים במידע של מטופלים.

שאלת הבעלות על המידע מקבלת משנה תוקף על רקע הפרשה שנחשפה בשבוע שעבר שבה חברת קיימברידג' אנליטיקה עשתה שימוש במידע של 50 מיליון משתמשים של הרשת החברתית פייסבוק כדי להשפיע על תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב.

מיזם בריאות דיגיטלית כולל מנגנונים להגנה על הפרטיות (המטופלים ימסרו את הסכמתם לשימוש במידע, נקיטת הליכים שיאפשרו את הפחתת הסיכון בגל הנוגע לזיהוי האדם שממנו נלקחו הנתונים ויצירת מנגנוני אבטחת מידע), אבל בדומה לכל מאגר נתונים, ובעיקר כזה שהוא בעל ערך כלכלי רב, ניתן להניח שהוא יהיה יעד לנסיונות תקיפה של גורמים עויינים לישראל או גורמים עבריינים.

על רקע חשש זה, מבטיח פרופ' בליצר כי "הפעילות תתבצע בתנאים המחמירים ביותר כדי להבטיח את שמירת המידע".

זריקת עידוד למשק?

לפי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, הממשלה בונה על התוכנית שתהפוך לאחד מקטרי הצמיחה של המשק: "ההיקף של תעשיית הבריאות העולמית הוא 1.5 טריליון דולר. זו תעשייה גדולה בהרבה מתעשיית הסייבר או התחבורה. העולם הזה עומד להשתנות מהקצה אל הקצה בעוד 30—40 שנה. כל התעשייה תלך לכיוון דיגיטלי. אין סיבה שלא נהיה בין המובילים בתחום". לדברי גרונר, "היום פועלים בישראל 400—500 סטארט־אפים בתחומי הבריאות הדיגיטלית. אם נייצר את מאגר המידע המוביל בעולם, באופן וולונטרי, לא יקומו פה עוד 400—500 חברות, אלא 1,500 חברות שיתמקדו בתחום". 1,500 חברות חדשות פירושן מקומות עבודה נוספים במשק, והכנסות נוספות ממסים על עבודה וממסים על רווחים שיזמים ישלשלו לכיסם בעקבות אקזיטים.

עם זאת, ההשקעה של הממשלה בתחום הבריאות הדיגיטלית מעלה את השאלה על חשבון מה היא תבוא. מעבר לעובדה שבמקרה זה המשרד לשיוויון חברתי מנתב כרבע מתקציבו לטובת הפרוייקט, על אף שהנושא אינו בליבת פעילותו, יש לזכור כי הרחבה משמעותית של ענף מסוים במשק עלולה לבוא על חשבון ענפים אחרים, מה שעשוי לקזז את הצמיחה המשקית שעליה בונה הממשלה.

לדברי אורי גבאי, סמנכ"ל כלכלה ברשות החדשנות, ואיתי קלע, ראש ענף מדעי החיים ברשות, משחק סכום אפס אכן מתקיים בתחומי ההייטק: "המחסר של המהנדסים קיים בעיקר בתחום התוכנה והמידע. זה משחק סכום אפס משום שמהנדס טוב הוא לא מהנדס מובטל". עם זאת, לדבריהם, "בתחום מדעי החיים הפוטנציאל לא מנוצל. לא כי המהנדסים האלו יושבים בבית, אך חלקם לא מממשים את הפוטנציאל שלהם בתעשייה כי הם באקדמיה".

בבריטניה לא אוהבים את השיתוף במידע רפואי

התוכנית הלאומית לקידום הבריאות הדיגיטלית שאושרה אתמול אמורה, בין היתר, לשפר את הגישה של חברות סטארט־אפ בתחום הבריאות לנתונים רפואיים של הציבור, וזאת במטרה לקדם את פיתוחן של טכנולוגיות שיביאו לשיפור איכות הטיפול הרפואי.

המהלך צפוי לשפר את הציון של ישראל במדד השיתוף והגישה לנתונים לצורכי מחקר של ה־OECD. כיום ישראל נמנית עם המדינות שנמצאות בתחתית המדד. בצמרת המדד נמצאות סקוטלנד, שבדיה ובריטניה.

שר הבריאות הבריטי ג שר הבריאות הבריטי ג'רמי האנט | צילום: בלומברג שר הבריאות הבריטי ג

איך הגיע מידע רפואי של בריטים לפיליפ מוריס?

אולם הגישה הנרחבת לנתונים לא תמיד מעוררת שביעות רצון בציבור. בינואר האחרון פנו לוביסטים מטעם הציבור לפרלמנט הבריטי בדרישה לחקור כיצד נחשפו פרטיהם של 180 אלף חולי סרטן בממלכה המאוחדת.

הגוף שהעביר את המידע הוא סוכנות בריאות הציבור הבריטית (PHE). הסוכנות העבירה את המידע האנונימי, שנאסף בשירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS), אל חברה אמריקאית שעובדת, בין היתר, עבור ענקית הטבק פיליפ מוריס. המידע הועבר ללא רשות מצד המטופלים. לטענת הסוכנות, המידע הועבר לחברה האמריקאית במסגרת חוק חופש המידע.

נכון ל־2014, הנתח של בריטניה בשוק הבריאות הדיגיטלית עמד על 9%. לפי ההערכות, הנתח שלה ב־2018 צפוי לעמוד על 7% בלבד כתוצאה מהתגברות התחרות והתחזקות של שווקים אחרים.

שוק הבריאות הדיגיטלי אינו כולל רק מחקר ואיסוף נתונים ממוסדות רפואיים, אלא גם את האפליקציות שמשמשות אנשים פרטיים להזנת נתונים רפואיים ולהתעדכנות בתוצאות של בדיקות.

שוק הבריאות הדיגיטלי ממשיך לצמוח

שוק הבריאות הדיגיטלי צפוי לגלגל השנה 142 מיליארד דולר — זינוק של 80% בהשוואה ל־2015, אז הסתכם שוק זה ב־79 מיליארד דולר. הקפיצה בסכומים הכספיים שמגלגל שוק זה צפויה להימשך. לפי התחזיות, ב־2019 היקף השוק יעמוד על 172 מיליארד דולר — עלייה של 21% בהשוואה לתחזיות ל־2018 וזינוק של 117.7% ביחס ל־2015.

עדי ברק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות