מאשרים פנסיה רטרואקטיבית וקוראים לזה "עשיית צדק"

רשויות המדינה מגלות אחדות דעים: אין בעיה חוקית בכך שהכנסת מכשירה לאחר 20 שנה, בדיעבד, פנסיות רטרואקטיביות לנבחרי רשויות מקומיות. מרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות, טוען שזהו הליך מקובל שאף מגביר צדק ושוויון. הכנסת טוענת שקבלת החלטות רטרואקטיביות נמצאת בסמכותה ובג"ץ אינו צריך להתערב.

יו"ר ועדת הפנים לשעבר ח"כ דודי אמסלם | צילום: אלכס קולומויסקי

היום ידון בג"ץ בעתירות נגד הכשרת הפנסיות הבלתי חוקיות שביצעה לפני כשנה ועדת הפנים של הכנסת בראשות היו"ר אז ח"כ דודי אמסלם מהליכוד. לקראת הדיון הגישו הרשויות את עמדותיהן. מרכז השלטון המקומי טוען באמצעות פרקליטו עו"ד מנחם לפידור, כי "הכשרה בדיעבד של תשלומים חורגים נהוגה לגבי עובדים במגזר הציבורי".

לכן ההחלטה של ועדת הפנים "דווקא יש בה כדי לעשת צדק מהטעם שהיא משווה את מצבם לעובדי הרשויות המקומיות שקיבלו תשלומים שלא כדין".

הכנסת טוענת בתגובתה כי "ועדת הפנים היתה מוסמכת לקבל החלטה מיטיבה בעלת תחולה רטרואקטיבית". בתשובת הפרקליטות מודה המדינה שההחלטה "מעוררת קשיים בשל תחולתה הרטרואקטיבית והפרסונלית", אלא שאין עילה להתערבות שיפוטית משום שהכנסת פעלה כאן כרשות מחוקקת ולכן נתון לה שיקול דעת רחב מאוד.

ועדת הפנים קובעת את תנאי השכר של נבחרים ברשויות מקומיות. בינואר 2017 חשף "כלכליסט" כי משרד הפנים משלם זה 18 שנה פנסיות בניגוד לחוק לכמה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר, וכי שר הפנים אריה דרעי מש"ס מבקש מוועדת הפנים להכשיר אותן.

עד ינואר 1999 קבעו הנהלים שראשי ערים וסגניהם יקבלו פנסיה תקציבית לכל חייהם אם כיהנו לפחות ארבע שנים והם בני 40 ומעלה. ב־1999 החליט מנכ"ל משרד הפנים בניגוד להחלטת ועדת הפנים - ולטענת המשרד בטעות – לשלם פנסיות לכמה נבחרים בני פחות מ־ 40, שהודחו ב־ 1998.

במאי האחרון עתרה עו"ד שגית בידרמן לבג"ץ בדרישה לחייב את הנבחרים להחזיר את הכספים ששולמו בניגוד לחוק. "מדובר בכספי מדינה", היא אומרת. "זה דבר בלתי נתפס ושיא השחיתות". גם ח"כ יעל גרמן מיש עתיד הגישה עתירה לבג"ץ. במקביל לפנייה לבג"ץ נפתחה חקירה של מבקר המדינה בפרשת הפנסיות.