הלוויין החדש של חלל הצית קרב בין משרדי המדע והאוצר

יממה לאחר שהודיעה חלל תקשורת כי תרכוש את לוויין התקשורת עמוס 8 ב־112 מיליון דולר מחברת לוראל האמריקאית, משרדי ממשלה שונים זורקים את האחריות ביניהם לגבי הסיוע שלא סיפקו לתעשייה האווירית, שהביא לסיכול העסקה בין חלל תקשורת לתע"א. המהלך אמנם לא יגרור פיטורים בתע"א, לאור היקף הפרויקט ביחס לשאר פעילות החברה, אולם החשש הוא כי הידע, הניסיון והיכולת הנדירים של ייצור לווייני התקשורת בישראל יאבדו.

לטענת גורמים בממשלה, הודעת חלל תקשורת כי העסקה עם לוראל האמריקאית ניתנת לביטול תוך 60 יום נועדה להפעיל לחץ על משרדי הממשלה להתגמש ולספק לתע"א את הסיוע הדרוש לה לייצור הלוויין. לפי אותם גורמים, המדינה מוכנה לסייע לתע"א, אבל לא מספיק. בממשלה מוכנים לתקצב את הסיוע בכ־15 מיליון שקל בשנה, אך תע"א זקוקה לכ־70 מיליון שקל בשנה בשנים הקרובות.

לטענת משרד המדע, "ההחלטה לגבי תקצוב והיקף הסיוע לבניית לוויין תקשורת בישראל היתה של משרד האוצר, שעד כה, למרות פניותינו החוזרות, לא קיבל את עמדתנו." אולם מנגד, במשרד האוצר טענו כי המחלוקת כלל לא הגיעה אליהם, אלא נעצרה אצל נציגי הממשלה שמקיימים מגעים עם החברות.

בלב המחלוקת בין המשרדים נמצאות המלצות וועדה שהקים משרד המדע לאחר פיצוץ הלוויין עמוס 6 ב־2016. הוועדה הוקמה במטרה "לבחון את ההשלכות על תעשיית החלל הישראלית ולגבש המלצות למדיניות לעתיד".

לוויין עמוס 6

הוועדה הזהירה כי "בתוך זמן קצר יעמדו לראשות ישראל רק שני לווייני תקשורת תוצרת ישראל: עמוס 3 ועמוס 4. משמעות הדבר היא יכולת חלקית בלבד לשימוש בלווייני תקשורת לטובת צרכיה הלאומיים (האזרחיים והבטחוניים) של מדינת ישראל ואזרחיה. משמעות הדבר היא שבמקרה חירום יש חשש לפגיעה קשה בכלכלה, בשגרת החיים ובביטחון". הוועדה הדגישה כי "שוק החלל העולמי מוערך ביותר מ־320 מיליארד דולר בשנה. גם אם חלקה של ישראל בשוק יהיה רק 1%, מדובר בייצוא של 2‑3 מיליארד דולר בשנה".

לוויין עמוס 6 | צילום: חלל תקשורת

לפי המלצות הוועדה, על תע"א לתפעל מערך של 4 לוויינים, על מנת לשמור על כשירות בתחום. בהינתן שמשך החיים הממוצע של לוויין תקשורת עומד על 15 שנה, הבטחת מערך של 4 לוויינים מחייבת פיתוח לוויין אחד לפחות כל ארבע שנים. עוד המליצה הוועדה לתקצב פיתוח לוויינים בישראל בכ־70 מיליון שקל בשנה: 60 מיליון שקל נועדו לפיצוי על "הפער שבין עלות פיתוח לוויין בישראל ובין רכש מתוצרת זרה" ו־10 מיליון שקל נועדו "לשיקום תשתית המו"פ והייצור בתעשייה".

האם תעשיית החלל חשובה מספיק למדינה כדי להשקיע בה עשרות מיליוני שקלים בשנה? הממשלה מעולם לא הכריעה בעניין. המלצות הוועדה, שאושרו על ידי שר המדע אופיר אקוניס הועברו לאישור הממשלה ונתקעו יותר משנה, מבלי שאיש אישר אותם. המשבר הנוכחי מציף שוב את היעדר הרגולציה והתכנון ארוך הטווח של המשק הישראלי בכל הנוגע לתעשיית הלוויינים.

ממשרד האוצר נמסר כי "בפגישות שהתקיימו בין משרד האוצר למשרד המדע, המשרדים הגיעו להבנות באשר לסכום שהתבקשו המשרדים לתקצב לעמוס 8. הנושא גם מתוקצב בתקציב 2019. עד כה, משרד האוצר לא קיבל פנייה בדרישה לסכומים נוספים מעבר לסכום שנסגר עם משרד המדע."

ממשרד המדע נמסר: "הצעות האוצר אינן מקובלות ולא מאפשרות סיוע אמיתי לתעשיות הישראליות. משרד המדע כבר הודיע למנכ״ל האוצר שבכוונתו לתקצב סיוע על פי חלקן היחסי ושאר התקציב על ידי האוצר".