אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: סיכון רב למשק הישראלי בשל האטה בתחום ההייטק צילום: נמרוד גליקמן

בנק ישראל: סיכון רב למשק הישראלי בשל האטה בתחום ההייטק

על פי דו"ח של הבנק שפורסם היום, ההאטה בקצב הגידול של הסחר העולמי בשירותי טכנולוגיה עילית מסכנת את ישראל, זאת במקביל לתחרות ההולכת וגוברת עם מדינות מזרח אירופה והודו

28.03.2018, 12:00 | מאיר אורבך ועמרי מילמן

בנק ישראל מתריע מפני האטה בצמיחה של ההייטק הישראלי. על פי הדו"ח שפירסם הבנק היום (ד') יש סיכון רב למשק הישראלי מהאטה בענף טכנולוגיות העילית.

קראו עוד בכלכליסט

על פי הדו"ח הסיכון המרכזי למשק נשקף מהאטה חריפה בקצב הגידול של הסחר העולמי בשירותי טכנולוגיה עילית. במוקדם או במאוחר הצמיחה המואצת של הביקוש לשירותי טכנולוגיה עילית תתייצב, התחרות בענף תחריף, ואז עשוי לגדול היתרון התחרותי של מדינות בהן שכר העבודה זול יותר. תחרות מול הודו ומדינות מזרח אירופה בשוק רווי עלולה להאט את קצב הצמיחה של יצוא שירותי הטכנולוגיה העילית הישראלי, ובהסתברות מסוימת – אף להביא לירידה של השכר בענף. ניתן לחשוב על תרחיש חמור עוד יותר, הדומה לזה שפקד את הענף בשנת 2000 – ירידה תלולה של הביקוש לתוצרים של ענפי הטכנולוגיה העילית. "שווי השוק הנוכחי של חברות הטכנולוגיה העילית גבוה מאוד ומשקף תחזיות צמיחה אופטימיות; לכן ירידה של הביקוש למוצרי הענף תפתיע את השווקים, תפגע בשווי השוק של חברות הטכנולוגיה העילית ותביא לירידה בפעילותן", נכתב בדו"ח.

בנוסף מציינים כותבי הדו"ח שהיצוא הדולרי של שני ענפי שירותי הטכנולוגיה העילית המרכזיים של המשק – תכנות מחשבים ומחקר מדעי ופיתוח - הוכפל במהלך השנים 2011-2017 מ-9 ל-19 מיליארד דולר, ללא עסקאות חד פעמיות שנובעות מאקזיטים.

בנייני משרדי בהרצליה, צילום: תומי הרפז בנייני משרדי בהרצליה | צילום: תומי הרפז בנייני משרדי בהרצליה, צילום: תומי הרפז

על פי נתוני הבנק העולמי ישראל הייתה בשנת 2016 היצואנית השביעית בגודלה של שירותי מחשוב, מידע ותקשורת, בהיקף של 17.7 מיליארד דולר. קדמו לה הודו, שהיא היצואנית הגדולה ביותר בענף, אירלנד, ארה"ב, גרמניה, בריטניה וסין שהגדילה את יצוא שירותי המחשוב שלה פי ארבעה בעשור האחרון. כל 15 היצואניות הגדולות בענף, למעט הודו וסין, הן מדינות מפותחות, ולרובן (צרפת,שבדיה, שווייץ, הולנד, בלגיה, איטליה, קנדה וסינגפור) תוצר לנפש גבוה מזה של ישראל.

תופעה מעניינת שעולה מהדו"ח של בנק ישראל היא הקיטון בייצוא של סחורות בתחום ההייטק, כאשר הכוונה היא למערכות תקשורת ומוצרי חומרה אחרים לצד הגידול ביצוא שירותים בתחום שהם בעיקר תוכנה. על פי הדו"ח במקביל לצמיחה המואצת של יצוא שירותי הטכנולוגיה העילית הואט יצוא הסחורות של ענפי הטכנולוגיה העילית הישראליים. גורמים מרכזיים לכך הם האטה של הסחר העולמי בסחורות של ענפי הטכנולוגיה העילית וירידה בחלקן של המדינות המפותחות בו: בשנים 1999 - 2006 צמח הסחר העולמי בענפים אלו בקצב שנתי מהיר של 7% ומאז הוא הואט. בשנים 2011 עד 2014 היה קצב צמיחתו השנתי 3.5% בלבד, ובשנת 2015 הוא ירד ב-8% . יתר על כן, בעוד שחלקן של המדינות המפותחות, ובפרט של ארה"ב, בסחר זה ירד בתלילות, חלקה של סין עלה עלייה תלולה. סין היא כיום המדינה הדומיננטיות ביותר בתחום הייצור של מוצרי טכנולוגיה עילית, ואילו ההובלה של ארה"ב בתחום הטכנולוגי מתבטאת ביצוא של שירותי טכנולוגיה עילית.

השפעת הסטראט-אפים על הצמיחה הצטמצמה

 

במסגרת בחינת השפעת חברות הסטראט-אפ על התוצר של המשק מצא בנק ישראל כי בין 2012 ל-2016 צמח התוצר של חברות אלו בכ-20% לשנה בממוצע וערכו הגיע לכ-1% תוצר. באותן שנים תרמו חברות הסטארט-אפ לצמיחה השנתית 0.1% בממוצע, אולם השנה התוצר שלהן התכווץ (עמד על 4.7%) מה שצמצם את ההשפעה שלהן על הצמיחה.

בלימת הגידול בתוצר של אותן חברות תיישב עם הקיפאון בגיוסי ההון שנבעה בעיקר מירידה בהון שגייסו חברות שמונות 11-200 עובדים, כאשר חברות קטנות יותר (עד 10 עובדים) המשיכו לצמוח במהירות ושמרו על אותה מגמה של השנים האחרונות.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה לאחר פרסום הדו"ח: "בתרומה של הסטראט-אפים יש תנודתיות לא מבוטלת. אנחנו לא בשיא של 2000 שהיה רכיב בועתי מסוים אך בהחלט יש תרומה לא מבוטלת. באופן יותר רחב הדגשנו את מגבלת כח האדם הטכנולוגי שככל שנרחיב על ההשכלה הטכנולוגית לקבוצת אוכלוסיה יותר רחבה, והממשלה עובדת על הדבר הזה, זה יתן בסיס להתרחבות של ההיי טק באופן כללי. חשוב מאד שזה יקרה".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
עדיין אין הקלות מס להייטק הישראלי (אינטל וטבע לא ישראליות, סורי). סיפור להקים כאן חברה
אין כוח אדם איכותי כי אין חינוך טכנולוגי חינם, או מקצועי בכלל כמעט. אין שטחי משרדים במחיר סביר בתוך הערים (לכן ה'מרחבים' השיתופיים מצליחים) ועוד. מדינה שלא משקיעה בענף הייצוא המרכזי שלה (המדען הראשי נזכר רק לפני שנה; ממש 'מדען'...) תגלה שהיוזמה הפרטית היא עניין לא יציב.
כג  |  28.03.18
לכל התגובות