קריסת ההייטק הישראלי עשויה להביא לקריסת הכלכלה כולה

בנק ישראל סיפק שלל נתונים מעניינים על ההייטק הישראלי אבל עיקר העניין משכה המסקנה שקריסתו של ההייטק הישראלי יכולה להביא לקריסת הכלכלה הישראלית. בדברי בנק ישראל יש משהו מאוד מפחיד, כי עד כה ניתן היה לראות בהייטק משהו שמזרים דולרים למדינה ויוצר מיליונרים חדשים אבל לא תעשיה שיכולה לגרור את המשק לתהומות.

כיום מהווה ההייטק הישראלי רק 8.3% מבחינת מועסקים ו-43% מהייצוא. המשמעות היא שרק קצת יותר משמונה אחוזים מועסקים בהייטק שמביא כמעט מחצית מהייצוא של המדינה. אבל נפילה שלו אם תקרה תפגע בהרבה יותר אנשים מסך המועסקים בו. בנק ישראל מאמין שהקריסה של ההייטק הישראלי תבוא כתוצאה מהשפעות חיצוניות אבל לא בטוח שזה באמת הדבר שיפיל את ההייטק הישראלי.

בשנת 2000 קריסת הבועה הגדולה של האינטרנט הביאה לפגיעה עצומה בהייטק הישראלי. פגיעה שההתאוששות ממנה לקחה הרבה שנים אבל באופן מפתיע מבין הקריסות צצו לא מעט חברות ישראליות מוצלחות אשר ידעו לשמור לעצמן כספים לעת חירום. בשנת 2008 קרסו שוקי הפיננסים בעולם והביאו שוב לפגיעה קשה בהייטק הישראלי, פגיעה שאם מסתכלים על התעשייה כיום מבינים שהביאה לשינוי מהותי בתעשיה והפכה אותה להרבה יותר בריאה.

כיום נמצאת התעשייה בפני אתגר קשה הרבה יותר. ההייטק בעולם פורח. אם פעם ישראל היתה אי בודד של חדשנות הרי שכיום אין מדינה שלא שמה את החדשנות בראש סדר העדיפות שלה והעתיקה מישראל כל מה שרק היה אפשר ורק שמה בו הרבה יותר מיליארדים. אם פעם ישראל היתה התחנה היחידה של משקיעי ההייטק בעולם היום ישראל היא רק תחנה מועדפת לכל היותר אבל לא היחידה והראיה לכך היא מיעוט האקזיטים שהיו בשנים האחרונות בישראל. מיעוט במספר הרכישות ולא בנפח שלהן. ההייטק העולמי כיום התבגר ולא ניתן לראות אותו נעלם. אם בשנת 2000 ניתן היה לראות עולם ללא מובייל או אינטרנט, כיום העולם כולו נמשך אל תוך החדשנות הטכנולוגיות.

עם זאת, ישראל מהווה כיום גם קצת נטל על הרבה חברות. אם בעבר לגייס כאן עובד היה כדאי כי הוא הכי הכי יצירתי ובמחיר איכותי, הרי שכיום איכותו של העובד הישראלי נשמרת אבל יש הרבה עובדים טובים בעולם. ישראל לשמחתה מהווה עדיין את חוד החנית אבל מבחינת עלויות ישראל כבר הפכה להיות מאוד יקרה. ברמה כזו שאולי כדאי להקים כאן מרכזי פיתוח אבל ברגע שיתאפשר - להעביר חלק מהפעילות למדינות נוחות יותר כמו מזרח אירופה והודו.

אבל האיום האמיתי של השכר הוא במקומות אחרים. כאשר חברות הענק מציעות שכר בלתי נתפס למהנדסים ישראלים, חברות הסטארט-אפ הצעירות לא יכולות להתחרות בהן. הרבה חברות צעירות נתקלות כיום בשוקת שבורה כשהן באות להעסיק מהנדס צעיר שמספר כי הציעו לו שכר כפול בחברה רב לאומית. התמשכות של המצב לאורך זמן ארוך תביא לפגיעה אנושה בהייטק הישראלי, כזה שאף משבר כלל עולמי לא גרם. חברת סטארט-אפ שנסגרת כי לא הצליחה לגייס עובדים או שמעבירה פעילות לרומניה היא אובדן מיידי. יזם שיבין שאי אפשר להקים כאן חברה יקים אותה באירופה המזרחית, משקיעים שיבינו שזו מדינה של חברות רב לאומיות יפסיקו להגיע לישראל כי הביצה כבר התייבשה. לכן האיום הגדול לקיומו של ההייטק הישראלי יושב עמוק בתוך החברה הישראלית. האם יש פתרון לכך. יצירתיות של משרדי הממשלה יכולה ליצור עדיפות לחברות ישראליות אשר מייצאות מכאן. יצירתיות שתיתן להן יכולת להעסיק ולהתחרות בהצלחה בחברות הענק הרב לאומיות.