המעצב מנואל וולמר חורט על העולם

בגילו הצעיר, 25, המעצב מנואל וולמר (Volmar) כבר הספיק להכניס את הרהיטים שלו - ממש לאחרונה – אל ארמונות מלך מרוקו. היצירות שלו נמכרות גם בבוטיק בפריז, בהזמנות אישיות דרך האתר שלו ובסטודיו שלו במרוקו, אליה עבר לפני שלוש שנים מצרפת, משום שהרגיש במהלך ביקור שזה המקום בשבילו. השבוע הוא הגיע לישראל במיוחד עבור פופאפ בשם Re'Zort שמביא אלינו רהיטים, בגדים וחפצי נוי מרוקאים יוקרתיים כמו שמיכות חתונה מפוארות, שטיחיי ברבר טרנדיים ועתיקות. הוא עצמו מציג בפופ אפ (בן יאיר 5 יפו. עד 10.4) פמוטים, שולחנות קפה וגופי תאורה.

סיפור החיים שלו מעניין כמו האמנות שלו: "אמא שלי מברזיל ואבא מסנגל. הם היו עניים מאד וקצת אחרי שנולדתי היא דאגה שייקחו את אחי ואותי לפריז, שם גדלנו אצל משפחה אומנת", הוא מספר בריאיון ל"כלכליסט". "עד גיל שמונה לא הכרתי את הורי הביולוגיים".

במשפחת האומנה הוא גדל עם עוד שלושה אחים ובמרוצת השנים אביו הביולוגי הביא לעולם עוד ילדים מכמה נשים שונות. אף על פי שהוא בקשר עם אביו, וולמאר גילה על קיומם של ארבעה מילדי האב במקרה במהלך ביקור בסנגל, שם הם מתגוררים בעוני גדול. "ברור לי שלא הייתי מגיע לאן שהגעתי אם הייתי נשאר עם הוריי הביולוגיים. אחי בן ה־18 שגדל איתם יושב כרגע בכלא", הוא אומר.

המשפחה האומנת, צרפתים ממוצא אלג'יראי, גידלה אותו היטב ותמכה בשאיפותיו האמנותיות "מגיל צעיר אמרתי שאהיה אמן, אבל חשבתי שאני דווקא שייך לתחום הציור", אחרי התיכון למד לתואר ראשון באמנות ועיצוב. "באיזשהו שלב התחלתי להתעניין בקליגרפיה ובעקבות כך נסעתי לטיול במרוקו באחד החגים. יומיים אחרי שהגעתי למרוקו, הבנתי שזה המקום בשבילי", וכך לפני שלוש שנים עזב הבחור הצעיר את משפחתו האומנת ונסע לגור לבד במרוקו, שם הוא יוצר בסטודיו שלו ושואב השראה מההוויה הסוריאליסטית: "במרוקו נחשפתי לכל מיני קיצונויות. עוני מצד אחד ונדיבות גדולה מאידך. האנשים שם מאוד שמחים וחמים".

היצירה שלו כיום מתרכזת בריהוט ופריטי נוי פונקציונליים אחרים שהוא יוצר מעץ ומתכות שונות. אחד מסימני ההיכר שלו הוא עיבוד העץ. וולמאר חורט לאורך השבילים הטבעיים של עורקי העץ וממלא את החריצים שנוצרים בחוטי בראס זהובים או בחומר אטום לבן או שחור. העניין בעצם מקצין את המרקם הטבעי של העץ. "אני בטוח שהיצירה שלי", הוא אומר, "ההתחקות אחר הקו הטבעי של העץ, המילוי של החריצים, כל אלו קשורים למציאות המשפחתית המורכבת של מישהו שלא שייך בדיוק לפה ולא לשם".

במרוקו הוא גם זוכה להצלחה מקצועית, כולל בחלונות הגבוהים: "מלך מרוקו ואשתו, ללה סלמה, נוהגים לטייל ברחובות מרקש פעם בשנה ולבדוק חנויות חדשות, ככה הם שומרים על הקשר עם העם. הם עברו בחנות שלי והתלהבוף אחר כך ללה סלמה יצרה איתי קשר ואמרה שהיא רצתה לקנות למלך מתנה לכבוד חג הרמדאן". וולמאר יצר עבורו חדר ארונות מפואר עם פיתוחי עץ וגופי תאורה בעבודת יד ומאז, הוא מרגיש שהוא די מפורסם במרוקו "קשה לי לעבור ברחוב בלי שייקראו בשמי".

הוא גדל כמוסלמי והעניין בולט סביב הביקור בישראל "כשסיפרתי לאנשים שאני בא לכאן, שמעתי תגובות מבוהלות, כי מהטלוויזיה זה נראה מפחיד ואמרו לי שבתור מוסלמי מסוכן לי פה". שלוש שעות אחרי הנחיתה בנתב"ג הוא כבר רואה את הדברים אחרת: "האווירה פה מדהימה, ועכשיו אני אוכל לחזור ולהסביר לאנשים כמה הם טועים. אני מרגיש קסם במקום הזה, קצת כמו שהרגשתי בפעם הראשונה שהגעתי למרוקו".

"היצירה שלי, התחקות אחר הקו הטבעי של העץ ומילוי החריצים, קשורה למציאות המורכבת של מישהו שלא שייך בדיוק לפה ולא לשם".

ולמר וחלק מהעצובים שלו. חריטות בעורקי העץ הטבעיים הפכו לסימן ההיכר שלו