רק שתי מדינות ירוויחו ממהפכת ה-AI

כשקאי-פו לי, נשיא גוגל סין לשעבר ומשקיע הון סיכון מוערך בתחומי הבינה המלאכותית, מזהיר מפני השינויים שהבינה צפויה להביא להתפתחות האנושית, כדאי להקשיב.

לי, כמובן, אינו הראשון לדבר על אובדן מקומות עבודה לטובת אוטומציה ורובוטים, או לחזות היווצרות של משרות חדשות שימלאו את הוואקום, אך התחזית שלו מרחיקת לכת הרבה יותר: לדבריו, האופן שבו מתפתחת תעשיית הבינה המלאכותית צפוי להיטיב עם שתי מדינות בלבד - ארה"ב וסין.

קאי-פו לי | צילום: בלומברג

לטענת לי, הצורך בבסיסי נתונים עצומים ונרחבים לפיתוח טכנולוגיית AI מעניק יתרון מובנה למדינות בעלות אוכלוסייה גדולה. אך אם למדינות אין הכלים להפיק בעצמן את התובנות מהאזרחים - אם אין להן גוגל, טנסנט, אמזון או באידו משלהן - הן בעמדת נחיתות מובנית.

התוצאה, לדבריו, היא היווצרות מעמדות בין מדינות, אלו שיש להן ואלו שאין להן. תושבי מדינות הסוג השני יהיו לא יותר מנקודות מידע עבור מדינות הסוג הראשון, ששירותי ה-AI שלהן ישמשו את האוכלוסייה המקומית. מדינות אפריקאיות שתושביהן משתמשים באופן נרחב בפייסבוק או גוגל יסייעו לחברות אלו לעשות יותר כסף, אבל הן עצמן לא ייהנו מכך משום שהחברות המערביות לא חולקות איתן ברווחים.

באירופה מנסים כבר היום להתמודד עם המצב הזה. מחד, האיחוד האירופי מבקש להגביל את יכולות איסוף ועיבוד המידע של החברות האמריקאיות מתושבי היבשת באמצעות חקיקת הגבלים עסקיים. מאידך, האירופים מקדמים תקנות מס חדשות שיחייבו את האמריקאים לחלוק ברווחים שהם עושים מהאיסוף של אותו מידע. בישראל ובמדינות רבות נוספות שנתקלות באותה בעיה עוקבים מקרוב אחר הניסיון האירופי.

התוכנית הלאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית שאישרה השבוע הממשלה היא ניסיון מעניין למנף את היתרון של ישראל באיסוף מידע רפואי כדי לעודד את תעשיית ההייטק המקומית בתחום הבריאות. זאת, באמצעות יצירת אקוסיסטם מחקרי שמשתמש בכלי ביג דאטה. אך עיון בתוכנית מעלה את החשש כי הרצון למשוך השקעות וחברות זרות עלול דווקא לסייע בהתגשמות חזון העוועים של לי: היווצרות של מדינות חסות של ארה"ב וסין, שיעניקו להן את המידע של אזרחיהן בתמורה לסיוע בטיפול בצורכי האוכלוסייה המקומית.