למה המשטרה מקפיאה את הרכוש של האלוביצ'ים אבל לא נוגעת בבני הזוג נתניהו

הרכוש הרב שהוקפא לבני הזוג אלוביץ' מעורר שאלה: מדוע הוטלו עיקולים על כל נכסיהם של אלה החשודים במתן השוחד, בעוד שעל נכסיהם של מקבלי השוחד – ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשתו שרה שחשודה בביצוע בצוותא של העבירות – לא הוטלו עיקולים?

התשובה מתחלקת לשתיים – מהותית ומשפטית. מבחינה מהותית לתפיסת נכסים יש מטרה: "לגבות את החוב" מהחשוד אם יורשע. כלומר, זהו כלי שהשימוש בו נתון לשיקול דעת של המשטרה, כאשר בית משפט צריך לבחון אותו. השאלה היא אם צעד כזה הוא מידתי, מאוזן ודרוש בכלל בחקירה רגישה כל כך נגד ראש ממשלה מכהן. האם בית המשפט היה מקבל בקשה כזאת, שאין ספק שהיתה מעמידה את נתניהו במצב עוד יותר לא נעים מזה שהוא נמצא בו כיום?

מבחינת המהות, ככל שהיא קיימת במקרה של ראש ממשלה, מובילה לשאלה המשפטית: אם העבירות שמיוחסות לו מאפשרות לפי חוק לתפוס לו רכוש? המשטרה מבקשת בדרך כלל צווי תפיסת רכוש מכוח שני חוקים: חוק איסור הלבנת הון וחוק העונשין.

נכסי אלוביץ' שתפסה המשטרה | צילומים: ענר גרין, ירון ברנר, אוראל כהן

בכל הקשור לחוק איסור הלבנת הון, הסעיף הרלבנטי בדרך כלל הוא איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4). כלומר, כסף שנוצר לאדם כתוצאה מביצוע שורה של עבירות שקובע החוק (ביניהן שוחד) והוא עושה בו שימוש בהמשך, הוא כסף שהמדינה יכולה לדרוש בסוף ההליך את חילוטו.

במקרה של אלוביץ', החשד בחקירה הוא שקיבל בסיוע נתניהו הטבות רגולטוריות שהיו שוות לו כסף – למשל אישור משרד התקשורת למכירת מניותיו ב־yes לבזק – בתמורה לסיקור המלטף בוואלה למשפחתו.

בנימין ושרה נתניהו | צילום: חיים צח לע"מ

בתמורה הכספית שקיבל אלוביץ' מהעסקה, כך החשד, הוא עשה שימוש כדי לפרוע חובות של יורוקום הפרטית שבבעלותו לבנקים. הפרקליטות העריכה את הרכוש האסור ב־600 מיליון שקל עד מיליארד שקל. לאור זאת הפרקליטות קיבלה מבית המשפט צווים להקפאת רכוש.

אלא שבצד השני של נתניהו לא נוצר על פניו רכוש אסור – סיקור מלטף קשה לכמת בכסף. וגם אם ניתן לכמת, זוהי משימה מורכבת. ואכן נתניהו ואשתו שרה לא נחקרו כלל על ביצוע עבירות הלבנת הון, ולכן גם לא ניתן לבקש צווי תפיסה מכוח חוק זה.

עם זאת נתניהו ואלוביץ' כן נחקרו על קבלה ומתן של שוחד בהתאמה. חוק העונשין (סעיף 297), מאפשר עקרונית למשטרה לדרוש מבית המשפט צווי תפיסה לרכוש שלהם, כדי שהמדינה תוכל בהמשך לדרוש את חילוטו.

הסעיף קובע שאם הורשע אדם בביצוע עבירת שוחד רשאי בית משפט "לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו, או לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד".

אלוביץ' הפיק לכאורה תועלת כספית מהשוחד שנתן לנתניהו – התמורה מעסקת בזק-yes. אבל מה ניתן לחלט מנתניהו כשוחד שקיבל? איך מכמתים סיקור מלטף? הסוגיות האלה רלוונטיות לתיק 4000. אבל לפי אותו היגיון בתיקים אחרים, למשל פרשת המתנות (תיק 1000) שבה המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו על קבלת שוחד, שווי טובות ההנאה הנטענות הוא דווקא מאוד ברור.

נתניהו, לפי המשטרה, קיבל שמפניות, סיגרים ותכשיטים לו ולבני משפחתו בשווי מוערך של מיליון שקל. ואם ניתן לכמת את השוחד שניתן לו, היה ניתן עקרונית לדרוש מבית המשפט להטיל עיקול על נכסים בשווי טובת ההנאה שקיבל. נניח עיקול של עד מיליון שקלים על ביתו בקיסריה. אבל כאן נכנס שוב שיקול הדעת המהותי של הפרקליטות. לבקש להקפיא נכסים לראש ממשלה הרי אפשר גם אם יוחלט לבסוף להגיש כתב אישום.