צילום: אורן עמית
רובוט מבלה בים המלח
תערוכה קבוצתית בערד שעוסקת גם במציאות רבודה מזמינה את המבקרים להציל רובוטים שנספגו במלח
"מציאות רבודה היא הרבה יותר מכלי דיגיטלי יפה. אפשר להכניס אליה תכנים הרבה יותר משמעותיים", אומרת רלוקה גראדה־אמנדי, שהיא ובן זוגה אוליביו לוגיאן־גנצ'יו מציגים בתערוכה הקבוצתית DE ZONE במרכז לאמנות עכשווית בערד.
התערוכה הבינלאומית שאצרה הדס קידר ותוצג עד אמצע יוני, עוסקת בתופעה האופטית "פטה מורגנה", כשאזורי הנגב, ים המלח והסביבה מהווים חלק משמעותי מהעבודות בה.
הפרויקט שמציג צמד האמנים־מעצבים הבריטים נקרא "דיירי אזור הרחקה". זהו פרויקט אמנותי־משחקי, המבוסס על מציאות רבודה, ועוסק ב"צורות חיים דיגיטליות על־זמניות כביקורת על תשוקתו של האדם בתקופתנו להגשמת פנטזיה באמצעות טכנולוגיה", כך לפי הטקסט המלווה את התערוכה.
מלח מזיק לרובוט
המבקרים בתערוכה מפעילים את העבודות באמצעות טאבלט שמאפשר להם להיכנס אל תוך מציאות מדומה שבה רובוטי ענק, שהם בעצם מודלים ממוחשבים, קמים לתחייה ומטיילים בינינו כאחד האדם.
באמצעות התוכנה "מופיעים" הרובוטים בחלל הגלריה עצמה, ובנוסף "נכנסים" אל תוך סביבה שמוקרנת על מסך גדול, שבה הם מבלים על ים המלח כמו כל תייר מצוי. אלא שהרובוטים לא מודעים לכך שהמלח יכול להזיק להם, ואם המבקר בתערוכה לא ינקה אותו מהם - זה יהיה סופם.
"את הפרויקט התחלנו במסגרת רזידנסי שבו שהינו בערד", מספר לוגיאן־גנצ'יו, אדריכל במקצועו שעוסק, להגדרתו, ב"סיפור סיפורים בכלים דיגיטליים". בת זוגו גראדה־אמנדי מגיעה מתחום העיצוב של טקסטיל ותכשיטים. גם לתחום הזה היא מכניסה ומשתמשת בכלים של מציאות רבודה.
אף שתחומי העיסוק של השניים נושקים זה לזה, מדובר באחד הפרויקטים הראשונים שהם משתפים בו פעולה באופן מלא. לטובתו הם בילו שתי תקופות שונות בערד והסביבה, שם יצרו את העבודה, שבקרוב, כך הם מתכננים, תפעל גם במתכונת של אפליקציה לסמארטפון ותהיה זמינה להורדה במכשירים האישיים.
החיים הם משחק
"טכנולוגיה הגיעה למצב שבו היא יכולה להזין ולחנך את עצמה", אומרת גראדה־אמנדי, "וזה עניין שגורם לא מעט תסכול עבורנו בני האדם. מה שאנחנו מנסים להעביר בעבודה הוא את אותו רגש של תסכול, אלא שהפעם הרובוטים הם אלה שחווים אותו. אם המשתמש לא ינקה מהם את המלח, הם לאט לאט ייעלמו ולא יהיה יותר תוכן דיגיטלי בכלל".
"אחת המטרות שלנו היא לדון בכך שהמציאות הרבודה יוצאת היום אל מחוץ למסך", מוסיף לוגיאן־גנצ'יו. "אף אחד מאיתנו לא מגיע מעולם המשחקים והגיימינג שבו היא מאוד פופולרית, אבל אנחנו כן משתמשים באמצעים משחקיים כדי להבהיר את העובדה שבקרוב היא תהיה חלק ניכר הרבה יותר מחיינו".
גראדה־אמנדי סבורה שהעולם הולך לכיוון של שילוב המציאות הממשית עם זו הווירטואלית. "היום, כשאנחנו מכניסים את עצמנו לתוך חלל דיגיטלי של מציאות רבודה, אנחנו חווים בעיקר חוויות שתוכננו מראש. יש בזה משהו מנוכר. לכן רצינו לפתח משהו בעל תוכן יותר משמעותי. רצינו להשתמש בכלי הזה כדי לדבר על העתיד שלנו, הפחדים שלנו, השאיפות שלנו. מדובר בכלי שיש לו אפשרויות רבות להשפיע, וחבל שהוא יהיה מוגבל רק למשחקי פוקימון למיניהם".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה