באיחור של 28 שנה: מזרחי טפחות "נזכר" כי טעה בחישוב הריבית ויפסיד 2.7 מיליון שקל

רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, עינב להבי אשר, דחתה בפסק דין שמסרה בקשה של בנק מזרחי טפחות לחייב חייב בתשלום 2.7 מיליון שקל ריבית בהן נטען כי הוא לא חויב בעבר עקב טעות שנפלה בעת פתיחת התיק לפני 28 שנה.

הבקשה הוגשה בסמוך למועד בו החוב של החייב נפרע במלואו, אחרי עשרות שנות תשלומים. הרשמת קבעה כי משורת סיבות ושיקולים, לא יהיה זה מוצדק לפתוח מחדש את התיק ולהטיל על החייב את החיוב את העיצום ודחתה את הבקשה.

החייב יוצג באמצעות עו"ד אור לוסטגרטן; את הבנק מייצג עורך הדין אלי סעדון.

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות | צילום: אבשלום ששוני

מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 1989 ועמד אז על 59 אלף שקל, אותם שילם החייב, אברהם אדרי, בתשלומים חודשיים בסך 300 שקל לחודש, בהם עמד במשך שנים ארוכות וללא פיגורים.

באוקטובר 2016, כשיתרת התיק כבר התאפסה, פנה הבנק בבקשה לחידוש ההליכים נגד החייב בסכום של 2.6 מיליון שקל בנימוק ש"נפלה טעות" בחישוב הריביות בתיק כשהחייב שילם ריבית 3.75% שנתית במקום לשלם ריבית 3.75% לחודש כפי שנקבע, וכי מקור הטעות היה בהקלדת שיעור ריבית שגוי בעת פתיחת התיק.

החייב התנגד בתוקף להגדלת החוב וטען לשיהוי בן 28 שנים. לטענתו מדובר בניסיון של הבנק "ללמד אותו לקח", וכי זכות דיוניות יש להפעיל בתום לב.

הרשמת להבי קיימה שני דיונים בניסיון להביא את הצדדים להסכמות, אך זה כשל. בסופו של דבר ניתן פסק דין בו נדחתה בקשת הבנק. הרשמת קבעה כי אין מחלוקת שחשבונו של החייב נשא ריבית בשיעור 3.75% לחודש ,אך בבקשת הביצוע של הבנק כפי שהוגשה להוצאה לפועל, הריבית עמדה על 3.75% לשנה. עוד כתבה כי מאז ועד היום למרות שהבנק יכול היה לעשות זאת, הוא לא עתר בבקשה לשינוי שיעור הריבית בתיק.

הרשמת קבעה כי אף אם תקבל את הטענה שנפלה טעות בחישוב שיעור הריבית בתיק במרוצת 28 השנים בהן מתנהל התיק, אין היא סבורה שניתן לקבל את הבקשה להגדלת חוב בתיק לאור השיהוי הבלתי סביר מצד הבנק בהגשת העתירה.

לדבריה, אומנם קבלת טענת שינוי נחשבת צעד קיצוני, אולם במקרה הנוכחי במקביל לניהול תיק ההוצאה לפועל, ומשעסקינן בחוב לזוכה שהוא תאגיד בנקאי, המשיך להתנהל חשבון החייב אצל הבנק, וזאת בהתאם לנהלי הבנק ותוך שהחוב מחושב בהתאם לנהוג אצלו. במצב זה בו הבנק נחשב "נושה מקצועי" ויש לו יכולת, משאבים ואמצעים לעמוד על הבדלים ופערים בין יתרות בתיק ההוצאה לפועל לבין יתרות חוב בספריו. "כשמדובר בתקופה הנפרשת על פני 27 שנים בהן לא עשה הזוכה לעדכון יתרות החוב בתיק, כי אז ניתן לראות בכך משום ויתור על גביית חלקו זה של החוב מאת החייב".

הרשמת פסקה לפיכך כי העמדת יתרת החוב עתה על 2.7 מיליון שקל, בעת שהחוב בתיק שולם, נפרע ואופס, תשית על החייב חיובים בהיקף כספי עצום במקום בו מבחינתו הוא הסדיר ופרע את מלוא החוב שלו. בכך נטען כי יגרם לו נזק כלכלי רב ולכן התקבלה טענת השיהוי של החייב ונדחתה בקשת הבנק.

הרשמת הוסיפה כי גם מטעמים של צדק והגינות כלפי החייב, יש לדחות את הבקשה, במסגרת איזון האינטרסים בין הצדדים. לפיכך הורתה שהחוב בתיק אופס והוא ייסגר.