המדינה: 129 משרות בכירות לא מאוישות? יש רק 127 כאלו

מספר המשרות הבכירות במשרדי הממשלה שאינן מאוישות עומד על 127, כך עולה מנתונים עדכניים שנמסרו בימים האחרונים לח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני על ידי נציבות שירות המדינה, האמונה על משאבי האנוש ובמיוחד משרות הבכירים במשרדי הממשלה.

הנתונים הופקו בעקבות כתבה שפורסמה ב"כלכליסט" בסוף דצמבר 2017 ובה הוצגה רשימה של 129 משרות בכירות שאינן מאוישות. לאחר החשיפה זימן רוזנטל ב־23 בינואר דיון מהיר בנושא בוועדת הכספים. נציגי הנציבות שנכחו בדיון טענו כי הנתונים מוגזמים, ולכן הם התבקשו להציג נתונים עדכניים נכונים. ארבעה חודשים לאחר מכן מתברר כי לא רק שהנתון היה נכון, אלא שבחלוף תקופה כה ארוכה דבר לא השתנה וכמות התקנים הבכירים הפנויים נותרה כמעט ללא שינוי.

הידיעה הראשונה 129 משרות ממשלתיות בכירות לא מאוישות ראשי רשויות חיוניות, רגולטורים, משפטנים ופקידי מס: מבקשה שהגיש כלכליסט במסגרת חוק חופש המידע עולה כי שירות המדינה מתנהל ללא שורה ארוכה של נושאי משרה בכירים. התוצאה: פגיעה בשירותים לאזרח וסרבול עבודת משרדי הממשלה אמיתי גזית, 15 תגובותלכתבה המלאה

מהנתונים עולה כי בסך הכל בשירות המדינה מוגדרות 1,950 משרות בכירות שדרוש הליך מכרזי או לכל הפחות ועדת איתור כדי לאייש אותן, כך שהמשרות המיותמות מהוות כ־7% מכלל משרות הבכירים. מדובר בדרג הגבוה ביותר בשירות הציבורי, למעט דרג מנכ"לי משרדי הממשלה – תפקידים המאוישים כמשרת אמון לבחירת השר. ברשימה מנהלי אגפים, סמנכ"לים ונושאי תפקיד אחרים הכפופים ישירות למנכ"ל או לראש רשות.

לפי הנציבות, 94 משרות כלל לא מאוישות, כלומר מדובר בתפקידים שנותרו מיותמים ואיש לא דואג לביצוע המשימות שמוגדרות באחריות בעל המשרה הזו. מתוכן רק 23 נמצאות בהליך לאיתור עובד חדש. 31 מהמשרות מאוישות באופן זמני על ידי עובד אחר בשירות המדינה, כאשר במקביל ב־14 מתוכן מתקיימים כעת הליכים לאיתור עובד קבוע למשרה. שני תפקידים בכירים מבוצעים באופן זמני על ידי עובדים שאינם בשירות המדינה.

בשורה של כתבות שפרסם "כלכליסט" בחודש שעבר נחשף כי מינוי ממלא מקום זמני הפך להיות שיטה של שרים לעקוף את הליכי המכרז. במקרים רבים זוהי הדרך להכניס בדלת האחורית את האדם המועדף עליהם, ובמקרים אחרים המינוי הזמני נדרש לתקופה שבה השר מנסה לאתר מועמד נאמן לו, כך למשל נציב שירות המדינה אודי פראוור הוא מינוי זמני הממתין להכרעת ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לזהות הנציב הבא.

על המסמך חתום מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, אילן רם. בהתייחסו לשיטת המינוי הזמני כתב רם כי "אנו מתכוונים להקפיד על כך שמשך זמן המינוי בפועל לא יעלה על הכללים בעניין ובכל מקרה החל מחודש ינואר 2018, בהתאם להנחיה של מ"מ נציב שירות המדינה, אנו לא מאשרים הארכת מינוי זמני אם המשרד לא פרסם בתוך חודש מכרז בין־משרדי או פומבי על המשרה".

מהרשימה עולה כי במשרדים שבאחריות נתניהו לא מאוישות או מאוישות באופן זמני 28 משרות בכירות – 9 במשרד ראש הממשלה, 12 במשרד החוץ, 4 במועצה לביטחון לאומי, 3 במערך הסייבר הלאומי, ומשרת נציב שירות המדינה. בין היתר לא מונה ראש המטה ללוחמה טרור, שני סגנים לראש המועצה לביטחון לאומי, 5 שגרירים, ראש מטה במשרד החוץ, וראש מערך ההסברה הלאומי.

ח"כ מיקי רוזנטל | צילום: בשמת איבי

הנציבות מציינת בדיווח כי מתוך כלל המשרות הפנויות בשירות הציבורי, ב־88 משרות לא נערכים כלל הליכי מכרז למינוי נושא המשרה החדש. הנציבות פנתה למשרדים הרלוונטיים לבירור הסיבה לכך וקיבלה הסבר בנוגע ל־65 משרות, כלומר ש־23 משרות נותרות פנויות ונציבות שירות המדינה אינה יודעת מדוע.

מהבדיקה עולה כי הטענה השכיחה ביותר לאי האיוש היתה שינויים במבנה הארגוני במשרד, זו הסיבה ל־31 תפקידים מיותמים. 23 משרות עדיין לא אוישו בשל מה שהוגדר "תהליך בירור בין הנציבות למשרד", כלומר הליך בו השר או המנכ"ל מבקשים את אישור הנציבות למינוי אדם על אף שאינו עומד בקריטריונים.

רם מסכם את המסמך בכך ש"רובן המכריע של המשרות הפנויות נמצאות תחת מעקב ופיקוח שוטף שלנו ואנו יודעים להסביר מדוע חל עיכוב במינוי הקבע כמו גם צפי משוער להשלמת הליך האיוש. בכוונתנו לערוך מעקב שוטף ביחס להתקדמות האיוש על פי ההסברים וההצהרות שקיבלנו מהמשרדים או בהתאם להסרת חסמים משפטיים בהמשך הדרך". הוא הוסיף כי "לצד זה, אנו מתמודדים עם 23 משרות בכירות פנויות (1.1% מהיקף המשרות הבכירות בשירות המדינה) שיש לנו פער לגביהן מול המשרדים ואנו מקיימים שיח שוטף מול המשרדים לסגור את הפער הזה בהקדם האפשרי".