אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פיטר ת'יל ו-Slack משקיעים בחברת Epistema הישראלית צילום: בלומברג

פיטר ת'יל ו-Slack משקיעים בחברת Epistema הישראלית

סבב הגיוס, 6 מיליון דולר היקפו, מובל בידי קרן MizMaa ומשתתפות בו גם פלינט קפיטל ופיקו ונצ'רס; הסטארט-אפ הישראלי פיתח פלטפורמת דיונים מובנים שמבצעת בדיקות אוטומטיות של מידע ונעזרת באלגוריתמים של בינה מלאכותית

12.04.2018, 16:36 | אור הירשאוגה ואמרל ונקרט

קרן Mithril של פיטר ת'יל וחברת הצ'ט הארגוני Slack משתתפות בסבב השקעות בסכום כולל של כ-6 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי אפיסטמה (Epistema) - כך נודע ל"כלכליסט". את הסבב מובילה קרן MizMaa ומשתתפות בו גם פלינט קפיטל ופיקו ונצ'רס.

קראו עוד בכלכליסט

ת'יל, מייסד משותף של פייפאל ושל חברת פלאנטיר, נחשב לאחד ממשקיעי ההון סיכון הבכירים בארה"ב. זו תהיה הראשונה של קרן מית'ריל (אותה הקים יחד עם אג'אי רויאן ב-2012) בישראל; זו גם הפעם השניה בה משקיעה מית'ריל בחברה בשלב פעילות מוקדם.

פיטר ת פיטר ת'יל | צילום: בלומברג פיטר ת

אפיסטמה פיתחה פלטפורמת דיונים מובנים שבה תשובות לשאלות שמציגים משתמשים מדורגות לפי אמינות, יישימות ולפי משוב משתמשים. החברה פונה לשווקים הפיננסיים, לחברות טכנולוגיות ולסוכנויות ממשלתיות. המערכת נמצאת כעת בפיילוטים בגופי מודיעין ובחברות פיננסיות בישראל ובארה"ב.

"אנחנו חברת בינה מלאכותית שמנסה לעשות שימוש בטכנולוגיה לא כתחליף לחשיבה אנושית, אלא כדרך לתגבר את זו", אמר יואב רוזנברג, מנכ"ל החברה בראיון ל"כלכליסט" שנערך בשנה שעברה. "בהרבה דרכים אנחנו נגד בינה מלאכותית", הוסיף.

החברה נוסדה ב-2015 על ידי רוזנברג, דרור בן אליעזר, שלמה קראוס וצביקה כצנלסון. היא גייסה 2.5 מיליון דולר בסבב גיוס מוקדם ומעסיקה צוות של 12 עובדים בתל-אביב. איציק בן ישראל ויעקב עמידרור משמשים כיועצים לחברה. רוזנברג עצמו פרש מצה"ל ב-2015 לאחר ששימש כסגן ראש חטיבת מחקר וכראש תוכנית תלפיות.

עובדי אפיסטמה, צילום: Ilya Melnikov עובדי אפיסטמה | צילום: Ilya Melnikov עובדי אפיסטמה, צילום: Ilya Melnikov

"יש חוקרים שמאמינים שעם מספיק נתונים ואלגוריתמים לומדים ניתן לפתור כל בעיה. לפי התזה הזו, אנשים הם יצורים מבולבלים שמושפעים מהטיות קוגניטיביות. אני מאמין שאין אלגוריתם בינה מלאכותית שיכול לפתור את הבעיות המדיניות במזרח התיכון, או אפילו לנהל סטארט-אפ", אמר רוזנברג ל"כלכליסט". "בעידן של post-truth אנחנו רוצים ליצר מדד לאמינות שמבוסס על שילוב בין ביקורת עמיתים ונתונים".

בעוד ששאלות מסויימות, כמו "מתי תתקיים ישיבה שנדחתה", מתאימות יותר לשירותי צ'ט, סוגי שאלות אחרים נדרשות לדיון מובנה יותר שכולל יצירה של היפותזות אודות מידע קיים, אמר רוזנברג. כך למשל, בחברה מסחרית גדולה שאלה כזו יכולה להיות "מדוע הרווחים שלנו באירופה ירדו?".

חברת Kialo מניו יורק וחברת Rootclaim מפתחות גם הן פלטפורמות דיונים מובנות. באתר של קיאלו ניתן למצוא שאלות דוגמת "האם על ארה"ב לאכוף בקרה קשוחה יותר על מכירת כלי נשק?" ו"האם האנושות זקוקה לתחנות כוח גרעיניות?". רוטקליים, שמבססת את הניתוחים שלה על כלים סטטיסטיים, בוחנת עד כה שאלות עם זיקה חזקה יותר לנושאים חדשותיים, ומציגה באתרה, בין השאר, ניתוח של הסבירות שכל אחד מהכוחות הפעילים כיום בסוריה הוא האחראי על הפעלת נשק כימי במספר אירועים שבהם תועד שימוש בנשק שכזה.

בשאלה אחרת שנבחנה על ידי החברה, נבחנות תיאוריות שונות שמנסות להסביר את ההתנהגות החריגה של שיערו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לפי התשובות המוצגות באתר התשובה הסבירה ביותר היא שנשיא ארה"ב עבר השתלת שיער.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות