ISS והרגולטורים בישראל הכשירו את השרץ עבור הדירקטוריון של בזק

החמצה. זה התיאור הכי הולם למה שקרה בסוף השבוע, כשחברת הייעוץ הבינלאומית ISS המליצה ללקוחותיה הזרים, המשקיעים בבזק, לתמוך בהרכב הדירקטוריון כפי שהוצע על ידי הדירקטוריון עצמו, ולדחות הצעה להדיח את שני הדירקטורים החיצוניים (דח"צים) המכהנים.

הגופים המוסדיים הישראליים סוף סוף יצאו מהשבלול, ובתיווך אנטרופי דרשו לחולל מהפכה של ממש בדירקטוריון בזק, תוך הבאת שישה מועמדים שמתוכם התבקשו בעלי המניות לבחור בין שניים־שלושה דח"צים חדשים - מועמדים של הציבור שהם אמורים לייצג.

אבל הזרים, שצפויים להיות לשון המאזנים, העדיפו בהמלצת חברת הייעוץ לשמר את הקיים, שבמקרה של בזק ממש לא הוכיח את עצמו. ISS המליצה לתמוך במועמדים של ועדת האיתור של הדירקטוריון, שהם חסרי ניסיון בתקשורת; ולא טרחה להיפגש עם מועמדי המוסדיים, רובם עם רקע עשיר בתחום.

המלצת ISS לא מפתיעה. מדובר באותו גוף שתמך בשתי עסקאות בעלי העניין שביצע בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', ושעומדות בלב חקירת רשות ני"ע. בארה"ב רוב החברות מבוזרות עם מנהלים חזקים ודירקטוריון עצמאי וביקורתי המייצג את בעלי המניות - הציבור הרחב. כמעט אין שם עסקאות בעלי עניין.

הישראלים רגילים לדירקטוריונים חלשים, שבמקרה הטוב הם פסיביים ובמקרה החמור רשלניים ממש בפיקוח על החברות. לכן הנחישות של מיטב דש, כלל, מנורה ועמיתים בתיווך אנטרופי, היתה צריכה לקבל גיבוי ודחיפה מהרגולטורים, בדגש על רשות ני"ע ורשות שוק ההון. אלא שגם הם נרדמו בשמירה. דווקא כשהמוסדיים ביצעו את המצופה מהם, הרגולטורים מונעים מהם לגבש אסטרטגיה משותפת. שיטת ההפרד ומשול שבה נאסר למשל על פסגות להתייעץ עם מגדל, משרתת את בעלי השליטה ואת הדירקטוריון שעומד כעת בלב החקירה.