אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלן הראשי של לאומי: מגמת השקל החזק תישאר איתנו זמן רב צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

הכלכלן הראשי של לאומי: מגמת השקל החזק תישאר איתנו זמן רב

דו"ח מיוחד של גיל בפמן לרגל 70 שנה לכלכלת ישראל קובע כי ההתמודדות עם ייסוף השקל חייבת להיעשות בכלים מבניים ותקציביים ולא באמצעות רכישות מט"ח

15.04.2018, 12:29 | אדריאן פילוט

המשתנים הבסיסיים של כלכלת ישראל תומכים "בשקל חזק" וגורמים אלו היו לרוח גבית לפעילות מניפולטיבית בשווקים שתרמה לעוצמה המתמשכת של ייסוף השקל, כך כותב ד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי בדו"ח מיוחד שחיבר לרגל 70 שנה להקמת המדינה.

לפי הדו"ח, מדובר בעיקר בשלוש התפתחויות עקביות, מתמשכות וחד משמעיות שמחזקות את השקל אל מול כל המטבעות הזרים: העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים המראה כי כניסת הדולרים אל תוך המשק גדולה בהרבה מיציאת הדולרים החוצה; עודף נכסים ביחס לחובות של המשק שהוא עצום, הולך ועולה זה שנים, והגיע בשנה שעברה לכ-150 מיליארד דולר; והשקעות ישירות זרות (רכישת חברות ישראליות על ידי חברות זרות) שב-2017 שברו שיא של כל הזמנים והגיעו לכ-19 מיליארד דולר.

לפי הנתונים, השקל התחזק מול כמעט כל מטבע אפשרי כאשר הוא מול סל המטבעות (השער הנומינאלי האפקטיבי) גדל ב-36 תוך עשור.

קראו עוד בכלכליסט

מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל חייבת להשתנות המשימה הראשונה של הוועדה המוניטרית החדשה חייבת להיות בדיקה מקיפה, רצינית ומקצועית של המדיניות שכבר מציינת עשור אדריאן פילוט, 3 תגובותלכתבה המלאה

בפמן מצהיר כי מגמת השקל החזק איננה מגמה חולפת והיא תישאר איתנו בטווח הבינוני-ארוך. כמו גורמים אחרים, גם הוא סבור כי המגמות המבניות וארוכות טווח של שקל נוצלו על ידי ספקולנטים כדי לבצע מניפולציות במטבע הישראלי שכן לדבריו, ישנם סימנים לפעילות מניפולטיבית בשערו של השקל: אופי הפעילות בשוק המט"ח בשעות מסחר דלילות; אופי הפעילות לקראת מועד פקיעת אופציות שקל/דולר; וסימנים לפעילות באמצעות "מכונות מסחר" בשוק השקל/דולר להתפתחויות בשער החליפין השלכות מריקות לכת על היצוא הישראלי שהווה קטר מרכזי של המשק הישראלי עד לפני מספר שנים, שכן הוא פגוע בתחרותיות של היצוא הישראלי שמתחרה עם שאר המדינות.

לדבריו, מחקרים כלכליים מעידים שענפי היצוא התעשייתי של ישראל רגישים במידה רבה יחסית לשינוי בשערו של השקל, בעוד שענפי יצוא השירותים פחות רגישים וענפי היצוא התעשייתי המעורבים טכנולוגית (לא הייטק), מושפעים במידה רבה יותר מאשר ענפי ההייטק.

אלא שבפמן מחדש ומסביר: ייסוף השקל היה רק אחד מהגורמים אשר פגעו במידת התחרותיות של ישראל בעולם, שכן מעבר לשער החליפין וגורמים כגון מידת הקלות (או הקושי) בעשיית עסקים בישראל - פגעו לא פחות. לפי מדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ישראל שוב הידרדרה ב-2017 למקום ה-54 הלא מחמיא בדירוג.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, צילום: אוראל כהן גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי | צילום: אוראל כהן גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, צילום: אוראל כהן

רמת פיריון נמוכה יחסית במשק הישראלי

הנושא השני שפוגע בתחרותיות של ישראל ואינו קשור לשער החליפין הוא הפיריון: רמה נמוכה יחסית של פריון בחלק מענפי המשק שכן תוצר לשעת עבודה הממוצע במדינות ה-OECD עמד על 48 דולר ובישראל על 35 דולר בלבד בדומה למדינות מזרח אירופיות; הגידול של הפריון בישראל לעומת שאר המדינות היה "בינוני" ובנוסף לכך עלות העבודה ליחידת תפוקה גבוהה יחסית בישראל.

בפמן בדק מה קרה ליצוא של מדינות אשר סבלו מייסוף של המטבע בדומה לזה של ישראל בין השנים 2000-2016, והממצאים מאוד מחזקים את המסקנות שלו: המדינות שבהן היו ביצועים עודפים של היצוא (גידול היצוא שלהן היה גבוה מקצב גידול היצוא בכל העולם) התאפיינו ברמה טובה יחסית של קלות בעשיית עסקים כאשר ביצועי היצוא של ישראל היו טובים יחסית למדינות עם דירוג עשיית עסקים חלש, הדומה לזה של ישראל.

"הייסוף המתמשך", לצד גורמים של "קושי בעשיית עסקים", מסביר בפמן, "תרם לשינוי בהרכב היצוא: צמיחת יצוא הסחורות נעצרה, בעוד שיצוא השירותים, בפרט שירותי הייטק, ממשיך וגדל. בניכוי סעיפים "מיוחדים", הפער שבין יצוא סחורות לבין יצוא שירותים התאפס". השוויון בין משקל יצוא השירותים לסחורות מהווה אחד מהתפתחויות הכלכליות הדרמטיות של הכלכלה הישראלית.

בפמן מציין כי זה לא השינוי הדרמטי היחיד שעבר על כלכלת ישראל: עלייה בצריכה בפרטית ובבנייה למגורים מלווה בתנודתיות בהשקעות בתלות בפרויקטים ספציפיים", הוא מוסיף וחושף נתון מטריד במיוחד: "למרות חשיבותו של נושא זה, הרי שבניכוי ההשקעות של אינטל, בהקמת מרכזי ייצור ובשדרוגם המתמשך, ההשקעה בפועל במכונות ובציוד בישראל מצויה בירידה מתמשכת מאז שנת 2011".

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

להחליף את רכישות המט"ח בפחת מואץ למפעלים

הדו"ח של בפמן כולל המלצות אופרטיביות לטיפול ביצוא לנוכח השקל החזק ומתברר כי הוא רואה שונה את הדברים מאשר הממשלה: "מאחר שהשקל החזק נתמך בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, אשר אינם צפויים להשתנות בעתיד הנראה לעין, יש להתמודד עם אתגר זה באמצעות כלים מתאימים: כלים ארוכי טווח מבניים, כלים תקציביים וכלים אחרים. כלי ההתערבות בשוק המט"ח הוא כלי קצר טווח", מסביר בפמן שממליץ בין השאר, עידוד השקעות במכונות וציוד תוך דגש על השקעות של טכנולוגיה חדשה בענפים "ישנים" (מודרניזציה) כולל הטבות מיסוי לרבות פחת מואץ על השקעות במכונות ובציוד כפי שנעשה לאחרונה בארה"ב". בארה"ב הפחת המואץ מייצר הטבת מס מידית ומלאה לחברות המשקיעות בהרחבה ובשיפור של כושר הייצור וכל ההשקעה מוכרת כהוצאה לצרכי מס עוד בשנת ההשקעה" הוא מסביר.

במילים פשוטות, מדובר על הטבת מס בצורה של הכרה ברכישת ציוד חדש כהוצאה מוכרת. הפחת המואץ בישראל עומד על 20% ובמקרים של מכונות שעושות שלוש משמרות השיעור מגיע ל-40%. הנשיא טראמפ החליט על פחת מואץ של 100% בחמש השנים הראשונות על כל ציוד הנרכש בארה''ב.

אגב, התאחדות התעשיינים דרשו לנקוט צעד כזה בעלות של מיליארד שקל ערב אישור תקציב המדינה והן משרד האוצר והן רשות המסים הסכימו עקרונית עם הדרישה, אך הסבירו כי אין לה תקציב ולקראת אישורו סירבו לנקוט בצעד הזה סופית.

לדברי בפמן, בהשקעה בתשתית ובהשקעה "בחדשנות יישומית" צפויה תשואה כלכלית גבוהה אל מול עלות מימון נמוכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
בשביל להחליש את השקל צריך להגדיל את הגרעון
הממשלה צריכה להדפיס שקלים ולהוציא אותם ולגבות פחות מיסים. ולהקטין את האמון בשקל. רצוי להוציא יותר על קיצבאות לזקנים ונכים, תשתיות רפואה כמו בתי חולים, תקנים של רופאים ואחיות ותשתיות תחבורה ,העסקת חברות סיניות שירשתו את הארץ במטרו אמיתי בין חדרה לגדרה ויבוא חומרי בניין מחו״ל.
ח  |  16.04.18
35.
תדפיסו כמו משוגעים
פשוט שיעשו מה שהאמריקאים עושים כדי להחליש את הדולר: תדפיסו שקלים! האינפלציה הרי נמוכה מידי, מחירי הדירות יקרים מידי והשקל חזק מידי: תדפיסו שקלים: השקל יחלש - טוב לייצוא ולהיטק, האינפלציה לא תהיה שלילית -טוב לצמיחת המשק, יהיה קל יותר לקנות דירות, הריבית תעלה - פחות השקעה בנדל"ן -> יותר דירות למגורים ופחות להשקעה
כלכלן  |  15.04.18
לכל התגובות