אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרעת קשב וריכוז בילדים: שכיחות של 7-5 אחוז בקרוב הדור הצעיר בישראל צילום: אביטל צימט

הפרעת קשב וריכוז בילדים: שכיחות של 7-5 אחוז בקרוב הדור הצעיר בישראל

כנס בינלאומי בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם שנערך באחרונה הציג את ההתפתחות המחקרית, המגמות והחידושים. האם גירוי חשמלי מוחי באמצעות קסדה יהפוך לאחד מאמצעי הטיפול בעתיד?

10.06.2018, 09:56 | רינה רפאל

בשיתוף החברה הישראלית להפרעת קשב

תחום הפרעת הקשב והריכוז (ADHD), זוכה בשנים האחרונות לעלייה נרחבת במודעות, ולא בכדי: בין 7-5 אחוזים מהילדים ובני הנוער בעולם מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ובין 3.5-2.5 אחוז בקרב המבוגרים. באשר לישראל, על פי ההערכות, מדובר במספרים זהים.

"האבחונים בישראל קפצו באופן דרמטי במהלך 15 השנים האחרונות", מציין ד"ר איתי ברגר, מנהל היחידה לנוירולוגיה של הילד בבית החולים הדסה וחבר ועד החברה הישראלית להפרעת קשב. לדבריו, "הזינוק הזה קשור גם לשינוי בנסיבות הכלכליות והחברתיות שעובר על החברה הישראלית. אני יכול לומר שבקרב האוכלוסיות החזקות מבחינה סוציואקונומית יש אבחון יתר ובקרב האוכלוסיות המוחלשות יש תת ייצוג ותת אבחון של פחות מ־0.5%. אף על פי שהאבחון ניתן חינם בסל הבריאות קיימים תורים ארוכים מאוד בשירות הציבורי. כאשר מביאים בחשבון שאבחון דורש כמה וכמה פגישות והטיפול עצמו כולל מרכיבים פסיכולוגים ותרופתיים יקרים שידם של הורים רבים אינה משגת - אפשר להבין מדוע תמונת המצב בישראל רחוקה מלהיות מאוזנת".

 

קראו עוד בזירת הבריאות

 

ד"ר איתי ברגר   ד"ר איתי ברגר ד"ר איתי ברגר

 

שינוי במגמות הטיפול

הכנס המקצועי הבינלאומי להפרעת קשב וריכוז התקיים באחרונה בתל אביב בהשתתפות 520 אנשי מקצוע מובילים, מהם 165 משתתפים ומשתתפות מחו"ל. הכנס אורגן על ידי החברה הישראלית להפרעת קשב וחברתParagon Israel , תוך קבלת חסות מקצועית של האיגודים המקצועיים החשובים בעולם. ד"ר איריס מנור, העומדת בראש החברה הישראלית להפרעת קשב, שימשה יו"ר הכנס.

"המומחים הגדולים מחו"ל - אלו שחוקרים את ההיבטים השונים של הפרעת הקשב והריכוז, ובהם חוקרים מאוניברסיטאות מובילות כגון הרווארד - התכנסו בישראל לשלושה ימים מרוכזים כדי לדון בכל החידושים והעדכונים בתחום", מרחיב ד"ר ברגר, "כיום יש בידנו מידע יותר בדוק, אמין ומוכח המאפשר הבנה מעמיקה של הלקות ובניית דרכי אבחון וטיפול מדויקות יותר. מגמות הטיפול הולכות ונעשות יותר ויותר מותאמות אישית למטופל ולצרכיו. המצב בו כל המטופלים מקבלים טיפול תרופתי זהה או בהתאם לשיטת טיפול פסיכולוגית אחידה הולך ומשתנה, וזה כמובן מחייב אותנו, אנשי המקצוע, ללמוד וליישם את מה שלמדע המודרני יש להציע בתחום".

 

איך ניתן לזהות הפרעת קשב?

אז מהו בדיוק קשב? ובכן, קשב הוא תפקוד מוח בסיסי רגיש, הנמצא בכל פעילות שאנו עושים. קיימים סוגים שונים של קשב כגון קשב שמיעתי, קשב חזותי, קשב במצבי רוגע או קשב במצבי לחץ.

פגיעה משמעותית בקשב עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות המוחית. מחקרים מוכיחים כי ילדים עם הפרעת קשב שלא טופלו בשום צורה הם בעלי נפח מוח קטן יותר (בשל חוסר ניצולת של המוח), כאשר מחקר שנערך לאחרונה בדנמרק בקרב שני מיליון איש גילה כי שיעורי התמותה של אנשים לפני גיל 40 עם הפרעת קשב שלא טופלה היא פי שלוש מהנורמה ונובעת בין היתר מהתמכרויות ומהתאבדויות.

"קשב הוא תפקוד בסיסי שמשפיע על החיים שלנו", מסביר ד"ר ברגר, "הבעיה היא שהקשב הוא נורא רגיש, כל דבר משפיע עליו - לדוגמה, יחסים עם הורים או חברים. זו גם הסיבה שאבחון של בעיית קשב הוא עניין מסובך. הפרעת קשב וריכוז היא אוסף של סימנים שכוללים פגיעה ביכולות להתמיד בקשב, כמו מוסחות או איבוד ריכוז. חלק מהאנשים סובלים גם מאי שקט מוטורי הבא לידי ביטוי בהיפראקטיביות, אימפולסיביות, פזיזות וקושי לווסת דחפים באינטראקציה עם הסביבה".

זיהוי הפרעת קשב וריכוז נעשה על פי כמה קריטריונים. מדובר באיתור לפחות שישה מבין רשימה של התסמינים ובהם: אי תשומת לב לפרטים, ביצוע טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב, קשיים בשמירה על ריכוז, חוסר הקשבה, אי מעקב אחר הוראות ואי הצלחה בהשלמת מטלות (כתוצאה מאי הבנת המשימות), הימנעות מפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי, איבוד פריטים הנדרשים לביצוע המטלות, הסחת דעת תדירה על ידי גירויים חיצוניים, פזרנות ושכחנות. על התסמינים להופיע באופן קבוע ורציף בשתי מסגרות חיים – עבור ילד מדובר בסביבת הבית ובסביבת בית הספר, כאשר בעבור מבוגר מדובר בסביבת הבית ובסביבת העבודה. גם אם כל התנאים הללו מתקיימים יש להוכיח כי נגרמת פגיעה תפקודית ורק אז ניתן לקבוע כי מדובר בהפרעת קשב וריכוז.

 

הכנס הבינלאומי להפרעת קשב וריכוז   , צילום: אביטל צימט הכנס הבינלאומי להפרעת קשב וריכוז | צילום: אביטל צימט הכנס הבינלאומי להפרעת קשב וריכוז   , צילום: אביטל צימט

 

שיטות אימון קוגניטיביות

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות: טיפולים פסיכולוגים-התנהגותיים- משפחתיים, טיפולים חינוכיים-דידקטיים ותרופות. בעבור רוב המטופלים מדובר בטיפול המשלב בין שלוש הקבוצות.

"בכנס הוצגו מגוון מחקרים חדשים, ושיטות טיפול", מפרט ד"ר ברגר, "אחת מהן היא גירוי חשמלי מוחי בעזרת קסדה ומדובר באימון קוגניטיבי יומיומי (סביב 20 דקות בכל פעם), למשך מספר שבועות. הטיפול משלב חבישת קסדה בה קיים מעגל חשמלי בעוצמה נמוכה ביותר (פחות מסוללה ביתית), הגורמת לגירוי עצבי. עם הזמן, מתרגלים המטופלים לסוג הטיפול, כשמחקרים מבוקרים דוגמת אלו שנעשו באוניברסיטת אוקספורד ובמוסדות אחרים, הצביעו על תוצאות יפות מאוד ללא תופעות לוואי באנשים הסובלים מדיכאון, חרדה ולקויות למידה. בהקשר הזה אפשר לספר על שני מחקרים גדולים ומבוקרים בשיטת טיפול זו בהפרעת קשב בשני מתקיימים כעת בשני מוסדות אקדמיים – קינגס קולג' בלונדון ובית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית. אם השיטה תוכח כיעילה גם בתחום הפרעת הקשב, ייפתח בפנינו עולם שלם של אפשרויות".

עוד מוסיף ד"ר ברגר: "הוצגו בכנס גם שיטות אימון קוגניטיביות המערבות את המטופל יחד עם הורה או בן/ בת זוג. במסגרת האימון המטפל - פסיכולוג או מרפאה בעיסוק - מקנה למטופלים שיטות בדוקות המתייחסות ישירות לקשיים יומיומיים כגון התארגנות ליציאה מהבית בבוקר, התמודדות עם נטייה לאיחור כרוני, התמדה במשימות קשות לביצוע עד השלמתן ואפילו קשיים בהיבט הזוגי הנובעים מהפרעת קשב. המטופלים לומדים עם מטפל ומיישמים את הנלמד. שיטות אלו נבדקו באופן מדעי במחקרים שפורסמו במגזינים מקצועיים מובילים ונמצאו אפקטיביות"

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות