בנטרול הפרשה חד פעמית: הבורסה הרוויחה 13 מיליון שקל ב-2017

הבורסה לניירות ערך, בניהולו של איתי בן זאב, מפרסמת היום (ג') את דו"חותיה הכספיים לשנת 2017 ומהם עולה כי הרווח הנקי ב-2017, בנטרול עלויות חד פעמיות, הסתכם ב-13.1 מיליון שקל - גבוה פי 6 מהרווח אשתקד.

במהלך השנה שחלפה רשמה הבורסה הוצאה החד פעמית בסך 27.4 מיליון שקל בגין הענקת 6% מהון המניות לעובדים - זאת, על פי ההסכם שנחתם עימם. ההוצאה העבירה אתהבורסה להפסד שהסתכם בכ- 14.3 מיליון שקל.

הכנסותיה של הבורסה בשנת 2017 עמדו על כ-242 מיליון שקל, בדומה ל-2016 כך שעיקר העלייה ברווח היא תולדה של קיטון בהוצאות הבורסה שירדו ב-4% לעומת 2016 וירידה חדה של 44% בהוצאות ההנהלה והכלליות.

לפי הערכת שווי עדכנית שקיבלה הנהלת הבורסה בראשות איתי בן זאב, הבורסה כבר שווה 550 מיליון שקל וזאת לעומת שווי של 400 מיליון שקל ששיקף את הונה העצמי של הבורסה אשתקד - עליה של 40%.

שנת 2013 היתה הפעם האחרונה בה רשמה הבורסה הפסד. ההפסד באותה שנה בסך 45.5 מיליון שקל אך נבע מהפרשה חד פעמית לירידת ערך בניין הבורסה החדש, שהיה באותה עת בסיום ההקמה. יתרת ההפרשה ליום 31 בדצמבר 2017, בגין ירידת הערך כאמור, הינה בסך 86 מיליון שקל לפני מס.

הנהלת הבורסה עורכת מידי שנה בחינה מחודשת לשווי הפעילות ובוחנת את הצורך בביטול ההפרשה לירידת הערך. הנהלת הבורסה צופה כי עם המשך שיפור הפעילות העסקית והתוצאות הכספיות, ההפרשה האמורה לירידת ערך צפויה להתבטל.

במהלך 2017 קידמה הבורסה מספר מהלכים במסגרת התוכנית האסטרטגית לגיוון עתידי של מקורות ההכנסה בהם: הקמת החברה לרישומים שהחלה לפעול מול הלקוחות בתחילת 2018, שירותי Colocation, מאגר השאלות מרכזי, מסחר בקרנות סל זרות ומוצרים חדשים נוספים, אשר ניתן יהיה לראות ההכנסות מכך החל משנת 2018 ואילך.

הוצאותיה של הבורסה, לא כולל הוצאות חד פעמיות בגין הענקת מניות לעובדים, הסתכמו בכ- 226.2 מיליון שקל, קיטון של כ- 4% לעומת היקף הוצאות של כ- 235.7 מיליוני שקל בשנת 2016. הקיטון בהוצאות השוטפות נובע בעיקר מירידה בהוצאות מנהלה וכלליות שהסתכמו בשנת הדוח בסך של כ-7.8 מיליוני שקל בהשוואה לסך של כ- 14.1 מיליוני שקל בשנת 2016. זאת, בהמשך לצעדי התייעלות שננקטו ע"י הנהלת הבורסה ובמסגרתם צומצמו משמעותית, בין היתר, היקפי שרותי הייעוץ החיצוניים לבורסה.

בשנת 2017 נרשם גידול במספר הנפקות המניות, שיא של הנפקות חדשות וגידול במחזורי המסחר במניות. סך ההנפקות לציבור בשנת 2017 עמד על 8.4 מיליארד שקל - עלייה של כ-84% לעומת אשתקד. מספר ההנפקות עמדת על 92, מתוכן עלייה חדה במספר ההנפקות הראשוניות (IPO) שבמסגרתו גויסו כ-3 מיליארד שקל ע"י 17 חברות חדשות, זאת לעומת 14 חברות חדשות בלבד שהנפיקו בשנים 2016-2012.

היקף הגיוסים באמצעות הנפקת אג"ח חברות בבורסה הסתכם בשנת 2017 בכ-72 מיליארד שקל (לא כולל אג"ח מובנה), זאת בהמשך לגיוס בהיקף של כ-67 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

מחזור המסחר בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה, כולל תעודות סל בשוק המניות) הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-11% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת. לעלייה במחזורי המסחר בשוק המניות תרמה, בעיקר, הרפורמה במדדי הבורסה. בערב הרפורמה (9.2.2017) נשבר שיא של 6.5 שנים במחזורי המסחר בבורסה, ונרשם מחזור ענק בהיקף של כ-12 מיליארד שקל.

לעומת זאת נמשכה הירידה במחזורי המסחר בתעודות סל בשוקי המניות ואיגרות החוב, בהמשך לירידה בשנת 2016. הירידות נובעות מעליית חלקם של המשקיעים המוסדיים מסך המחזיקים בתעודות סל, במקביל לירידת חלקו של הציבור, כפי שעולה מנתוני האוצר. ירידת חלקו של הציבור לוותה כאמור במכירות מאסיביות של תעודות סל על ידו. מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) ירד בשנת 2017 והסתכם בכ-301 מיליון שקל (בבורסה ומחוצה לה), נמוך בכ-13% מהמחזור בשנה הקודמת.

בשנת 2017 נמשכה הירידה במחזורי המסחר באופציות החודשיות על מדד ת"א 35, מגמה שהחלה בשנת 2016, וזאת בשונה מהפעילות בנכס הבסיס. המחזור באופציות החודשיות על מדד ת"א 35 הסתכם בכ-100 אלף יחידות ביום בשנת 2017, נמוך בכ-17% מהמחזור בשנה הקודמת.

נכון לסוף שנת 2017, היו רשומות בבורסה 457 חברות מניות, בעלות שווי שוק כולל של כ-800 מיליארד שקל, 31 אגרות חוב ממשלתיות בשווי כולל של כ-492 מיליארד שקל, 665 אגרות חוב תאגידיות בשווי כולל של כ-372 מיליארד שקל ו-695 תעודות סל.