ליאון רקנאטי: "ביקרנו את סטף והתאהבנו"

"זכור לי ביקור בישקר בהיותי בן 17. ישקר היתה בשנות השישים חברה קטנה בנהריה, בבית מלאכה, מעין מסגרייה מלאה במכונות חריטה. אני זוכר שנסעתי עם אבא ומנהלי דסק"ש לבקר אותם והתאהבנו בסטף ורטהיימר. הקמנו שותפות שנמשכה כ־30 שנה". כך מספר ליאון רקנאטי, שהיה אז בראשית דרכו בחברה המשפחתית. 

בשנות השישים הקים בנק דיסקונט שנוסד על ידי ליאון רקנאטי הסב את חברת דיסקונט השקעות. "החברה נתנה דחיפה לחברות לצאת לבורסה בישראל ובארה"ב, ונתנה לחברות בסיס הוני להתפתח כי מה שהיה חסר בישראל היה הון. בנקים, עד אז, לא מימנו תעשייה מחמת חוסר בהון עצמי אצל הלווים שביקשו לצמוח. לעומתם, התפיסה אצלנו, אז בשנות החמישים־שישים, לא היתה מימון באשראי בנקאי, אלא כניסה כשותף כדי לחזק את הבסיס ההוני של החברות".

סטף ורטהיימר ב־1984. "הוא רצה שנמכור לו את המניות" | צילום: נעמי צור

הוא חוזר למפגש המכונן עם ורטהיימר בישקר: "כך סייענו לסטף הרבה לפני שהפך לסטף ורטהיימר התעשיין המוכר לכולם ולחברה בראשית דרכה, שלימים נמכרה ב־6 מיליארד דולר לוורן באפט. נשארנו שותפים עד שנות התשעים, אז סטף ואיתן בנו חשבו שהעובדה שמניות אי.די.בי, שהיו באותה עת בידי המדינה, תגרום לכך שהממשלה תהיה השותף שלהם. סטף חשש מזה, וביקש שנמכור לו את המניות. לא רצינו למכור, אבל הסכמנו בסוף על סכום של מאות מיליונים".