ראובן קובנט חוזר ל-1994: "מריצי המניות שכחו שהפעם יש שריף בעיר"

"ב־1988 אריה מינטקביץ', אז יו"ר רשות ניירות ערך, הביא אותי מהיחידה הארצית לחקירות הונאה והפקיד אותי על הקמת מערך החקירות של הרשות", מספר ראובן קובנט. "בתקופה ההיא לא היה ממשל תאגידי מסודר, והכוחות שהביאו להתמוטטות שוק ההון חזרו לסורם עם מניפולציות כמעט בכל נייר ערך: פקידים ומנהלים בגופים פיננסיים פתחו חשבונות קש, וניצלו את הכוח של הגופים בראשותם כדי להגדיל את השווי של המניות בחשבונות האלה. אבל הם שכחו שעכשיו יש שריף בעיר. ב־1993 אריה אמר לי 'מסירים את הכפפות'. כשחשבנו מאיפה מתחילים ביקשתי שיכניסו לי עיתון, הסתכלנו על שערי המניות, ובחרנו מניות שעלו ב־150%, 200%, 300% בחודש האחרון. אמרנו, 'פה יש מניפולציה, כי לא היה שום אירוע נראה לעין שיכול להקפיץ ערך של מניה ככה'. כשהתחלנו לנער את השוק, הסדקים התגלו: כמעט בכל המוסדיים גילינו מנהלים ועובדים שהריצו מניות בהיקפים חסרי תקדים".

בניין הבורסה הישן. "הכוחות שהביאו להתמוטטות השוק חזרו לסורם כעבור עשור" | צילום: אוראל כהן

פרשה כזו נחשפה בבנק דיסקונט: אנשי עסקים שהיו מקורבים לבכירים בבנק רכשו ניירות ערך, חבריהם בבנק הזרימו ביקושים פיקטיביים, וכשהערך עלה מכרו את הנייר וחילקו את השלל. "זו לא היתה הפרשה היחידה, אבל היא הפכה לסמל", אומר קובנט, "גם כי השם 'דיסקונטאים' הוא קליט, וגם כי שם נתפסה כמעט כל שרשרת הפיקוד.

"בעקבות החקירות האלה פני שוק ההון השתנו, וישראל הפכה משוק מניפולטיבי ועברייני לשוק הון מסודר שיכולת להתייחס לביצועיו האמיתיים ולא למצגים כוזבים".

דיאנה בחור־ניר