אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסנקציות המערביות הצמיחו אובר ואמזון בגרסה איראנית

FT

הסנקציות המערביות הצמיחו אובר ואמזון בגרסה איראנית

בהיעדר תחרות זרה, ועם גיבוי מהנשיא רוחאני, משגשגות באיראן אלפי חברות סטארט־אפ שמייצרות משרות בקצב מסחרר. חברת שיתוף הנסיעות Snapp וחברת המסחר המקוון Digikala כבר שולטות ב־85% מהשוק

22.04.2018, 22:54 | נג'מה בוזורגמר, פייננשל טיימס

מיליון נוסעים לפחות משתמשים בה מדי יום, היא מחזיקה ב־85% מהשוק המקומי ולפי תחזיות עשויה להגיע לשווי של מיליארד דולר. עם זאת, מחוץ לזירה הביתית, איש כמעט לא שמע על אפליקציית Snapp. היא לא פועלת מתוך עמק הסיליקון או מבירה אירופית, כי אם מאיראן.

קראו עוד בכלכליסט

אפליקציית שיתוף הנסיעות היא אחת מאלפי חברות סטארט־אפ שמשגשגות ברפובליקה האסלאמית בשנים האחרונות. אם בראשית דרכם הן פעלו מתחת לרדאר, הרי שעתה הן מתחילות להשפיע על הכלכלה המקומית, שנשלטת בעיקר בידי מוסדות ממשלתיים. שנים ארוכות של סנקציות פגעו בה פגיעה קשה והזניקו את אבטלת הצעירים ליותר מ־25%.

בינואר 2016, סנאפ סיפקה 100 נסיעות ביום בלבד בטהרן. כעת יש לה 600 אלף נהגים רשומים ברחבי המדינה. האפליקציה, מיזם משותף של חברת הטלקומוניקציה החצי־ממשלתית איראנסל, וחברת MTN מדרום אפריקה, פועלת תחת מטריית חברת האחזקות הפרטית איראן אינטרנט גרופ.

מחירי הנסיעות ירדו

עבור איראנים צעירים המעורים בעולם הטכנולוגיה, כניסתה של כלכלת השיתוף מייצגת הקלה נוספת של אחיזת המדינה בחייהם. כמחצית מ־80 מיליון תושבי המדינה הם בגילי 30 ומטה, והשימוש בטלפונים סלולריים הוא גורף.

"איזו חברה בעולם יצרה כל כך הרבה משרות תוך שנתיים־שלוש?", אומר אחד ממנהלי סנאפ, שביקש להישאר בעילום שם. "חברות סטארט־אפ משנות את הכלכלה של איראן. הפכנו את מערכת ההיסעים המסורתית ליעילה יותר, צמצמנו את עלויות הנסיעות ב־40% ויצרנו מאות אלפי משרות".

שליחים של Alopeyk שליחים של Alopeyk שליחים של Alopeyk

סיפורים דומים נחשפים גם בזירת המסחר המקוון. Digikala, הגרסה האיראנית לאמזון, נוסדה על ידי האחים התאומים חמיד וסאעד מוחמדי ב־2007 בהשקעה של 20 אלף דולר. היא גייסה משאבים נוספים באמצעות סאראווה, קרן ההון סיכון המובילה במדינה, ושולטת עתה ביותר מ־85% מהקמעונאות המקוונת באיראן.

לא רק בני 20 ומשהו ומשקיעי הון סיכון מזהים את הפוטנציאל. "טכנולוגיית אינטרנט היא עמוד התווך של עתידנו הכלכלי", אמר בפברואר נשיא איראן חסאן רוחאני, "ולמרבה הצער לא כולם מבינים זאת".

דבריו פורשו כמענה להתנגדותם של גורמי דת שמרניים ופלגים קיצוניים, בהם משמרות המהפכה, שסמכויותיהם הוגבלו על ידי ממשל רוחאני.

רבים מקרב היזמים החדשים הם איראנים גולים לשעבר ששבו הביתה מארה"ב ומאירופה בעקבות נצחון רוחאני ב־2013. עד כה, הממשלה פעלה כדי להגן עליהם מפני גורמים קיצוניים והשקיעה 5.3 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות כדי לסייע בפיתוח תשתיות טכנולוגיות.

עם הגולים ששבו הביתה נמנה מחדי נאייבי, שחזר מלונדון לטהרן לפני שנתיים כדי להשיק את סטארט־אפ המשלוחים AloPeyk, עם 500 אלף דולרים שגייס ממשפחה וחברים.

"זו הדרך היחידה להציל את הכלכלה האיראנית", אומר נאייבי, כיום מנכ"ל החברה. "אין דרך אחרת לייצר משרות בקצב כה מהיר ועם השקעה כל כך קטנה. תשתיות הסחר הטובות של איראן והשוק הבתולי שלה מתרגמים לפוטנציאל צמיחה עצום".

עשור של סנקציות בינלאומיות גרמו לפגיעה קשה בכלכלה האיראנית באמצעות הגבלת הכניסה של טכנולוגיות חדשות והגישה לשווקים בינלאומיים ולמשקיעים זרים.

משאבים רבים של הכלכלה, התלויה מאוד בהכנסות מנפט, נבלעו על ידי מגזרים ממשלתיים ותעשיות מיושנות, כמו יצור רכב. הסקטור הפרטי, שאחראי על כשליש מהכלכלה, פועל בעיקר בתחום מוצרי הצריכה שאינו נתפס כאיום למערכת הפוליטית.

חברות סטארט־אפ מהוות פחות מ־1% מהתמ"ג האיראני, כך לפי נתונים לא רשמיים. עם זאת, הן מושכות השקעות זרות כמו גם את בוגרי אוניברסיטאות העלית של איראן. "חברות הסטארט־אפ אחראיות למהפכה בכלכלה האיראנית", אומר סאעד ליילאז, אנליסט כלכלי. "בזכותן, העתיד של כלכלת איראן עשוי להיות קודר פחות מכפי שהוא נראה כיום".

אפליקציית Snapp, צילום: איי אף פי אפליקציית Snapp | צילום: איי אף פי אפליקציית Snapp, צילום: איי אף פי

אבל, יש החוששים כי ללא שיפור יחסי החוץ, פוטנציאל הצמיחה של החברות הללו ייבלם.

"אין סיכוי שנפתור את הבעיות הכלכליות שלנו מבלי שנפתור את בעיות מדיניות החוץ", אמר גורם המקורב לשלטון. "אם איראן תסיג את כל כוחותיה מסוריה היום, מחר יגיעו אליה השקעות זרות".

מאז החלה לפעול ב־2016, AloPeyk שכרה 10,000 נהגי אופנועים ומשאיות. אם הביקוש לשירותיה ימשיך לצמוח ב־12 החודשים הבאים, כפי שעשתה בשנה החולפת, היא תזדקק ל־200 אלף שליחים ונהגים על מנת להתמודד עם היקף הפעילות. "הסנקציות מאפשרות לנו לצמוח בלי מתחרים זרים", אומר נאייבי. "אם הסנקציות יוסרו היום, אובר או מתחרות מבוססות אחרות ייכנסו לטהרן מחר".

בה בעת, המשך הסנקציות ימנע גישה להשקעות זרות ויקשה על AloPeyk להתרחב באזור, כפי שהיא שואפת לעשות.

"בטווח הרחוק, חברות הסטארט־אפ האלה ישפיעו על הכלכלה רק אם זרים ירכשו אותן", מציין איש עסקים בכיר. "כלכלה של 80 מיליון תושבים לא יכולה להסתמך על המשאבים שלה לעד".

הנקודה הזאת הובהרה ביתר שאת במהלך המחאות שפרצו במדינה בדצמבר שעבר. אלפים זרמו לרחובות כדי למחות נגד התנאים הכלכליים והיעדר הזדמנויות, בהפגנות ששיאן היה קריאות להחלפת הרפובליקה האסלאמית במשטר חילוני.

על פי אנליסטים, רמות החוב הגבוהות - יחס החוב־תוצר הוא רשמית 50%-30% אך יש הטוענים כי הוא עומד על 80% - בשילוב גירעונות במערכת הביטוח הסוציאלי מסכנים את עתידם הפנסיוני של 4 מיליון עובדי ציבור ועובדים בגיל הפרישה.

מגזר הבנקאות זכה לחילוץ בחודשים האחרונים וניסיונות להגדיל את ההכנסות ממסים עוררו מחאה מצד עסקים, המזהירים מפני קריסה. במקביל, שווי הריאל צנח בכמעט שליש השנה, על רקע המתיחות הבינלאומית סביב האירועים בסוריה. "בשל מדיניות שגויה וניהול כושל, כלכלת איראן הידרדרה למלכוד שיביא להחרפת העוני ולצמיחה נמוכה", אומר בכיר לשעבר במערכת הפיננסית. "המצב הזה לא ישתנה בעתיד הנראה לעין בגלל הכנסות נפט נמוכות והיעדר כוונות לשפר את יחסי החוץ".

במהלך שביתה שהתקיימה לאחרונה על רקע אי־תשלום משכורות, הציגו הפועלים שלט עם הכיתוב: "האויב שלנו כאן; הם טוענים שזו ארה"ב", זאת כביקורת נגד עוינות המשטר כלפי "השטן הגדול".

טענות מסוג זה זוכות למענה חלקי, משום ששליטי איראן חלוקים לגבי המדיניות הכלכלית הרצויה.

"התנגדות איננה הפיתרון"

מאז 2010, אייתולה עלי חמינאי, מנהיגה הרוחני של איראן, קורא לכינון "כלכלת התנגדות". "אני לא מתנגד להשקעות זרות, אבל המושכות צריכות להישאר בידי מנהלים מקומיים", הוא אמר בפברואר. "אסור שזרים יהיו בעמדת ניהול. הם ישלטו בהדרגה בענייני המדינה".

בניגוד לכך, רוחאני אומר כי כלכלת איראן זקוקה להשקעות זרות בהיקף של 50 מיליארד דולר בשנה על מנת לקדם את המגזר הפרטי. ברקע דבריו, סורנה סטארי, סגן הנשיא למדע וטכנולוגיה, אמר בשבוע שעבר כי למדינה עם 5 מיליון סטודנטים אין ברירה אלא לאמץ כלכלה מבוססת ידע. "התנגדות איננה הפיתרון", הוא אמר לבנקאים ומשקיעים, וקרא להם להזרים הון סיכון לחברות סטארט־אפ. "החברות הללו יהפכו לגדולות ביותר במדינה. אם לא נסמוך עליהן, נאלץ להיכנע לחברות זרות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות