אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעשייה ואוכלוסייה: הילכו שניים יחדיו?

תעשייה ואוכלוסייה: הילכו שניים יחדיו?

במערכה למען הסביבה, המשימה המרכזית של בזן היא לגייס את המערכת כולה, הרגולציה והציבור, לפעול יחד לשמירה על תעשייה בת קיימא

24.04.2018, 08:35 | שלומי בסון

בתי זיקוק במרכזי אוכלוסין אינם המצאה ישראלית. למעשה, באירופה ובארה"ב ישנם מפעלים פטרוכימיים הממוקמים בלב הערים. השאלה אינה האם התופעה הזו קיימת, אלא כיצד לקיים את התעשייה והאוכלוסייה יחדיו, זו לצד זו. במו עיניי ראיתי שיתופי פעולה מוצלחים, אין שום סיבה שזה לא יקרה במפרץ חיפה.

הצלחה במערכה החשובה הזו היא נגזרת של שילוב כוחות הכרחי בין הכוחות הפועלים בשטח – התעשייה, האוכלוסייה והרגולטורים גם יחד. מילת המפתח לשילוב כוחות מסוג זה היא אמון. יחסי האמון קריטיים ליצירת סביבת עבודה אפקטיבית, לתעשייה, לרגולטורים ולציבור כולו.

בזן, צילום: אורן פרוינד בזן | צילום: אורן פרוינד בזן, צילום: אורן פרוינד

גם העובדות חשובות

 

אשר לתפקיד התעשייה, הרבה מילים כבר נכתבו על מאמצי התעשייה ככלל, והמשאבים העצומים (1.3 מיליארד שקל) שבזן השקיעה לשיפור איכות הסביבה, בפרט. בזן הופכת בשנים האחרונות כל אבן על מנת לאתר ולהתקין את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום הסביבתי. הקבוצה עשתה מהפכה בכל הנוגע לטיפול באוויר ובשפכים, ובשנה האחרונה הטמיעה תוכנה חדשנית שמאתרת ומתריעה על תקלות טרם התרחשותן. בנוסף, בזמן הקרוב האוכלוסייה שמתגוררת במפרץ חיפה תוכל ליצור קשר ישיר עם מוקד סביבה ייעודי שהוקם בבתי הזיקוק ויעבוד 24/7, על מנת לקבל תשובות מקצועיות לכל חשש שעולה בקרבה.

מסמך שפורסם לאחרונה על ידי המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד"ר סיניה נתניהו, מאפשר לקבל תמונת מצב כוללת באשר למצב איכות האוויר במפרץ חיפה. המדענית הראשית בחנה את הנושא לעומק במשך עשור, והמשרד הגדיר את המסמך כמאפשר "ראייה נרחבת ומקיפה" על השינויים הסביבתיים בישראל בעשור האחרון. השורה התחתונה ברורה – מצב איכות הסביבה במפרץ חיפה השתפר באופן חסר תקדים בעשור האחרון, והוא טוב יותר באופן משמעותי ביחס למרכז הארץ.

בתי הזיקוק בחיפה, צילום: אלעד גרשגורן בתי הזיקוק בחיפה | צילום: אלעד גרשגורן בתי הזיקוק בחיפה, צילום: אלעד גרשגורן

 

ודאות רגולטורית היא לא מילה גסה

 

ב־2014 החליטה הממשלה שכל רגולטור בתחומו יעריך את השפעת צעדיו בטרם ייקבע רגולציה חדשה, ויעמיד אותה למבחני עלות מול תועלת. מתוכנית העבודה ל־2018 של המשרד להגנת הסביבה עולה כי המשק צפוי לחסוך השנה כ־24.5 מיליון שקל מיישום המלצות לטיוב רגולציה.

בזן עומדת בפני אתגרים משמעותיים בשנים הקרובות ומגבשת מנועי צמיחה לעתיד; בימים אלה אנו מתכננים להקים חממה טכנולוגית לחיפוש אחר טכנולוגיות בתחום האנרגיות המתחדשות, ומכלכלים את צעדנו להתחדשות במסגרת התב"ע (תכנית בניין עיר) שאושרה לראשונה למתחם בזן. מעבר לכך, אחת המשימות המרכזיות שלנו היא לגייס את המערכת כולה, הציבור והרגולציה, להשכיל ולפעול יחד למטרה משותפת של שמירה על תעשייה בת קיימא, לצד הגנה על הסביבה ושמירה על האוכלוסייה שחיה לצד המפעלים. אני מנצל במה זו להושיט יד לכלל הכוחות והארגונים הפועלים באזורנו לפעול ביחד למשימה המשותפת למען כולם.

 

הכותב הוא משנה למנכ"ל בזן

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
ישר כח לתשלובת בזן.
לא לכל מפעל יש יכולות ונכונות להשקיע 1.3 מיליארד שקל בשיפור איכות הסביבה וסביבת העבודה . על מנת לשלב תעשייה יחד עם חיי חברה וקהילה תקינים . ההכללות של יפי הנפש והמונעים מצרכים פוליטיים להציג מציאות שאינה נכונה שיבדקו את עצמם . שיבדקו את האנטנות שמוצבות על גג בניינים ומוחבאים בתוך דודי שמש תמורת בצע כסף. עשרות מיליונים של ארנונה לרשויות המקומיות שחוזרות לתושב ומסדרות להם שלא יהיו בגרעונות . שלא יעשו הכללות עם שאר מפעלי האזור שלא כולם משקיעים בסדר גודל כזה. אם מסיבות כלכליות או שאין באפשרותם.
שחר  |  06.05.18
15.
תשובות לתגובות
תנאי רישוי העסק של בזן בנושאי סביבה נקבעים ונאכפים עי המשרד להגנת הסביבה כך שהתגובה תמוהה. מה שכן, למשרד להגנת הסביבה כלי אכיפה חזקים בהרבה מרישוי עסק. למשל היתר רעלים היתר פליטה וצווים מנהליים. לכן התגובה מגוכחת ואינה קשורה למציאות. בזו מופיע ברשימה של המשרד להגנת הסביבה כמפעל אדום. הרשימה אינה משווה מפעלים לפי אופי פעולתם וגם לפי הזיהום שלהם ביחס למקובל בעולם ואפילו לא ביחס לשינוי באותו מפכל עצמו. כל מה שהרשימה מלמדת אותנו שפוטנציאל הזיהום של מתחם פטרוכימי גדול מזה של מפעל שוקלד.
דן  |  05.05.18
לכל התגובות