זמן מסך: עד כמה השימוש במסכים באמת משפיע על בריאות העיניים שלנו?

הישראלים מנהלים מערכת יחסים הדוקה עם המסך. בבית, בעבודה או בבית הספר, האופציות רבות ומגוונות – טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד או טאבלט, הכל זמין ובמרחק הקלקה. כשזה מצב העניינים לא פלא שישראל היא מהמובילות העולמיות בזמני שימוש במסכים.

חשוב להבין: לשהות מול מסך יש השלכות בריאותיות, בין היתר השפעות על העיניים ועל הראייה. אמנם בכל הקשור ברמה המחקרית קיים קשר חמקמק בין זמן השימוש במסך לפגיעה ארוכת טווח בעיניים, אולם אפשר בהחלט להצביע על כך שכמות הסובלים מקוצר ראייה או מיופיה (Myopia), גדלה פי שניים במהלך שלושת העשורים האחרונים, עם התגברות השימוש במסכים. על פי מחקרים, חיים בסביבה עירונית ומשכילה – שבה השימוש במסכים קבוע ורציף יותר – מגדילים את ההסתברות ללקות בקוצר ראייה ולהזדקקות למשקפיים או לעדשות.

בגילאי שמונה ומעלה, זמן השהות שמעבירים הישראלים מול מסך עשוי להסתכם במקרים רבים בלא פחות מעשר שעות בממוצע ביום – לכן כאשר מדברים על שימוש נרחב במסכים, חובה להזכיר את תסמונת ראיית המחשב (CVS) – הנחשבת לסיבוך הראייתי הנפוץ ביותר הקשור לשימוש ממושך במסכים. מחקרים הצביעו על כך שבין 90-50 אחוז מהמבוגרים העושים שימוש תדיר במסכים במסגרת עבודתם, סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים: גירוי בעיניים, יובש בעיניים, טשטוש ראייה, ראייה כפולה וכאבי ראש הקורים לאחר שהייה ממושכת מול מסך.

תסמונת זו נובעת מהצורך של העין לכוון את עצמה קרוב למסך באופן שוטף, באמצעות שרירי העין וגמישות העדשה, מה שיוצר עליה עומס. עם העלייה בגיל (במיוחד אחרי גיל 40), יורדת גמישות העדשה, כמו גם היכולת של העין להתמקד במסך, והתסמונת תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי ותדיר יותר. תסמיני ה־CVS חולפים לאחר הפסקה נאותה משימוש במסך או מהתמקדות אחרת בעצם קרוב.

גם בקרב הדור הצעיר, שימוש במסכים כבר הפך לשגרה. כך למשל, על פי ההערכות, ילדים בישראל עד גיל שבע בוהים במסכים במשך לא פחות משנה מחייהם. חשוב לדעת כי גם הגילאים הצעירים חשופים לבעיות ראייה כתוצאה משימוש ממושך במסכים, כשמחקרים מסוימים אף מזהירים שהשימוש הנרחב בגיל צעיר עשוי להאיץ התפתחות של קוצר ראייה (מיופיה). מחקר מסוים אף גרס כי שימוש נרחב במסכים בקרב בני נוער יכול להיות מקושר לפזילה נרכשת. בסיטואציות מסוג זה, הגבלת השהות מול מסך יכולה להקל על הפזילה.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה שלא לחשוף כלל פעוטות עד גיל שנה וחצי למסכים. באשר לילדים בני שנתיים ועד ילדים בגיל חמש, המלצת האקדמיה היא לא יותר משעה אחת ביום מול המסך. האקדמיה גם ממליצה להגביל את זמן המסך של ילדים מגילאי שש ומעלה.

כדי להפחית את התופעות קצרות וארוכות הטווח הקשורות במסכים, יש ליישם כמה הרגלים בעת השימוש במסכים: למיקום המסך על השולחן יש חשיבות, לכן ראוי לייצר סביבה שבה המסך ניצב מעט מתחת לגובה העיניים ובמרחק העומד על 70-50 ס"מ מכם. במידה והשהייה מול מסך מחייבת גם שימוש בחומר מודפס, יש להעמידו ליד המסך כדי להקל על העין בהתכווננות מחדש בכל מעבר. כלל נוסף הקשור במיקומו של המסך נוגע להשתקפות ממנו: עדיף להימנע מהצבת המסך בסמיכות לחלון או לגוף תאורה שעלול לייצר סינוור ולהקשות, ובכל מקרה כדאי להתקין מגן מפני השתקפות. כמו כן מומלץ לכוון ולהתאים את הגדרות המסך לתצוגה באופן שיאפשר לכם צפייה לפרקי זמן ממושכים.

כדי לאפשר לעין מנוחה מפעם לפעם, יש להקפיד על כלל ה־20-20-20: לאחר פרק זמן של 20 דקות מול המסך, יש להסתכל למשך 20 שניות על עצם במרחק 20 רגל (שבעה מטרים). לא פחות חשובה היא בדיקה תקופתית אצל רופא עיניים, במיוחד כאשר מופיעים תסמינים בעקבות שימוש ממושך במסך.