בלעדי לכלכליסט
שיכון ובינוי רוצה להיפטר מהפעילות הבעייתית באפריקה
החברה שבשליטת שרי אריסון שכרה גופים בינלאומיים שילוו אותה במכירת החברה־הנכדה שנחקרת בחשד לשחיתות. שיכון ובינוי הודתה בדו"חותיה שהיא עדיין לא שולטת על תנועת המזומנים בחברה באפריקה. התמורה הצפויה: מאות מיליוני שקלים
חודשיים לאחר שחוקרי המשטרה פשטו על משרדיה של שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, ועצרו בכירים בחשד לשוחד בחברה־הנכדה הזרה SBI International Holdings AG שפועלת באפריקה, הנהלת החברה מעמידה את הזרוע הזו על המדף. ל"כלכליסט" נודע כי שיכון ובינוי שכרה גופים בינלאומיים כדי לבדוק מהלך של מכירה. הדירקטוריון עדיין לא קיבל החלטה רשמית בנושא, אך הוא אוסף כרגע מידע על מתעניינים בשוק.
קראו עוד בכלכליסט
מכירת הפעילות עשויה להתפרש כצעד מתבקש, לאור העובדה שהחברה ציינה בדו"חותיה הכספיים ל־2017 שפורסמו כמה שעות לפני ערב פסח האחרון, שגם כיום אין לה שליטה על הכסף המזומן שיוצא ונכנס ממנה, מכיוון שהמנהלים באפריקה לא מספקים את המידע הנדרש לכך. בדו"חות ציינה החברה כי "העובדים מוגבלים במתן מידע באשר לתהליכי בקרה בקבוצה, מכך שבוצעו תשלומי מזומן ללא אסמכתאות מעבר לתשלומי קופה קטנה". השאלה היא אם בשיכון ובינוי ימצאו קונה שיסכים לקחת חברה שבלב חקירה פלילית ובדיקה של מחלקת הביקורת של הבנק העולמי, ועד כמה יצטרכו לרדת במחיר. ההערכות הן שמכירה שכזו תניב לשיכון ובינוי תמורה של מאות מיליוני שקלים.
פעילות התשתיות והקבלנות של שיכון ובינוי בחו"ל מרוכזת תחת החברה־הבת SBI, וזו מתפצלת לשלוש חברות־בנות: האחת עוסקת בשירותי הנדסה וכוח אדם, השנייה פועלת בתחום התשתיות בשוק האמריקאי, והשלישית היא SBI International Holdings AG, שרשומה בשוויץ אך פועלת באפריקה, וכאמור עומדת כעת בלב חקירת השוחד. נכון להיום עדיין לא נחקרו כל המעורבים בפרשה, ועל כן החקירה הזו רחוקה מסיום. על פי הערכות, יש עוד לפחות שנה עד למיצוי ההליכים. במרכז החקירה נמצא החשד שמנהלים בכירים בעבר ובהווה בחברה־הנכדה, הפועלת באפריקה, נתנו שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, סביב פרויקטים לסלילת כבישים.
SBI רשמה ב־2017 הכנסות של כ־1.5 מיליארד שקל - כ־25% מההכנסות של שיכון ובינוי באותה שנה. הפעילות באפריקה הניבה הכנסות של כמיליארד שקל, שהיוו כ־17% מהכנסות החברה באותה שנה. הרווח הגולמי מפעילות זו היה כ־200 מיליון שקל - כרבע מהרווח הגולמי של הקבוצה. הרווח הנקי מפעילות זו הסתכם בכ־50 מיליון שקל - כ־16% מהרווח הנקי השנתי של הקבוצה באותה שנה.
מאז שהתפוצצה הפרשה, צנחה מניית שיכון ובינוי ביותר מ־22%, והחברה איבדה כמיליארד שקל משווייה. המפסידה הגדולה מהקריסה היא בעלת השליטה שרי אריסון, שמחזיקה ב־47.1% מהמניות. חקירת המשטרה נפתחה בעקבות תביעה שהגיש שי סקף, עובד לשעבר בקבוצה, ששימש איש כספים בסניף בקניה של SBI, שבאמצעותה מתבצעת הפעילות בתחום קבלנות התשתיות והבנייה בחו"ל.
התביעה מתייחסת לחברה־הנכדה בחו"ל ולחברה־הבת הישראלית שמחזיקה בה, שיכון ובינוי - SBI תשתיות, שמוחזקת במלואה בידי שיכון ובינוי. לטענת סקף, שהחל לעבוד בקבוצה ב־2011, הוא חשף מעשי שחיתות חמורים לאורך שנים ובהיקף רחב. בתביעה נטען כי בפברואר 2016 נדרש סקף לוודא שתשלומים חריגים במזומן תועדו כהלכה, ובהמשך התברר לו שאלה תשלומי שוחד בסכומי עתק לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור בכמה מדינות באפריקה.
משיכון ובינוי נמסר: "החברה בוחנת מעת לעת מהלכים עסקיים שונים, כחלק מניהול תמהיל הנכסים. בין היתר, נבחנות אפשרויות כניסה לאזורים חדשים ויציאה מאחרים, כניסה לתחומי פעילות חדשים ויציאה מאחרים, ומימוש פעילויות ונכסים. בנושא אפשרות מימוש פעילות SBI, לא התקבלה החלטה בדירקטוריון".
2 תגובות לכתיבת תגובה