אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות זרות ישלמו בארץ יותר מס על אופציות? אולי זה לא כל כך רע צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

חברות זרות ישלמו בארץ יותר מס על אופציות? אולי זה לא כל כך רע

פסק הדין שצפוי להגדיל את שיעור המס שישלמו חברות הייטק זרות, מעורר מחלוקת בביצה המקומית. לעומת מי שמזהירים כי המהלך ירחיק חברות זרות, יש מי שחוגגים אותו. "פסק הדין הוא בשורה נהדרת, האיזון מול חברות רב-לאומיות הופר דרמטית", אומר אורן קניאל, מנכ"ל אפספלייר

28.04.2018, 21:59 | הגר רבט

העליון אישר: הגדלה ניכרת בשיעורי המס שישלמו חברות הייטק המעניקות אופציות לעובדים הפסיקה נוגעת בעיקר לחברות רב לאומיות עם מרכזי פיתוח בישראל. לפיה, יש לכלול את עלות הקצאת האופציות לעובדים במסגרת עסקת קוסט פלוס. השופט מינץ: "מדובר בהוצאה שמייצרת הכנסה" משה גורלי, 5 תגובותלכתבה המלאה

פסיקה של בית המשפט העליון מהשבוע שעבר תגדיל באופן משמעותי את שיעור המס שמשלמות בישראל חברות בינלאומיות המחזיקות כאן מרכז פיתוח.

העליון אישרר למעשה פסיקות קודמות של בתי המשפט המחוזיים וקיבל את עמדת רשות המיסים, שלפיה יש לכלול את עלות הקצאת האופציות לעובדי חברת-הבת הישראלית של חברה זרה בבסיס העלות שעל פיה מחושב הרווח.

המשמעות היא הגדלה ניכרת בשיעורי המס שישלמו חברות ישראליות שפועלות במודל של מרכז פיתוח, כמו גם בשיעורי המס שישלמו חברות שהוקמו בארץ, אבל רשומות כחברות זרות לצרכי מס.

אורן קניאל, אפספלייר אורן קניאל, אפספלייר אורן קניאל, אפספלייר

עד כה, האופציות שקיבלו העובדים לא נכללו בחישוב. ואולם, לפי פסיקת בית המשפט העליון יש להתייחס אליהן כמו אל הוצאה כי הן מהוות תחליף לשכר. המשמעות עשויה להיות הכפלה של תשלום המס עבור חברות הבינלאומיות.

על אף ואולי בעצם משום שישראל מתהדרת בתואר "סטארט -אפ ניישן", ההייטק המקומי מסתמך רבות על מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. בישראל למעלה מ-300 מרכזי מו"פ פעילים, מאינטל שמעסיקה כאן 11 אלף עובדים, דרך מיקרוסופט, אפל ובקרוב אמזון, ועד לחברות קטנות יותר שמחזיקות כאן מרכזי פיתוח קטנים ובהם עובדים בודדים.

דו"ח רשות החדשנות ל-2017 מציין כי "ישראל ממוקמת גבוה מאוד ברוב מדדי החדשנות והיא מצטיינת במיוחד בעצימות המו“פ האזרחי (ששקול ל) 4.3% מהתמ“ג - ראשונה בעולם כמעט בכל שנה בעשור האחרון".

עוד צוין בדו"ח כי מרכזי המו"פ מייצרים 50% מכלל ההשקעה במו"פ במשק וכי בין השנים 2007 ל-2016 הוקמו בישראל בממוצע 20 מרכזי מו"פ חדשים מדי שנה. נוסף על כך, דו"ח של הלמ"ס מינואר השנה מציין כי יותר מחצי מיצוא השירותים מישראל הוא יצוא של שירותי הייטק.

מכיוון שחלקם במשק הישראלי כה משמעותי, עולה השאלה האם הכפלה אפשרית של שיעור המס שהמרכזים הללו משלמים עשויה לפגוע בהייטק הישראלי – להדיר מכאן חברות בינלאומיות או לגרום לכאלה שכבר פועלות כאן לצמצמם פעילות.

"פסיקת בית המשפט העליון אינה עולה בקנה אחד עם הרצון של המדינה לקדם את תחום ההייטק ולעודד את פיתוח ההון האנושי", אומרת לכלכליסט עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המיסים במשרד עמית פולק מטלון.

עו"ד ורו"ח רחלי גוז לביא. "פסק הדין עלול להביא להאטה ולסגירה של מרכזי פיתוח בארץ", צילום: אייל פרידמן עו"ד ורו"ח רחלי גוז לביא. "פסק הדין עלול להביא להאטה ולסגירה של מרכזי פיתוח בארץ" | צילום: אייל פרידמן עו"ד ורו"ח רחלי גוז לביא. "פסק הדין עלול להביא להאטה ולסגירה של מרכזי פיתוח בארץ", צילום: אייל פרידמן

"ההלכה בפסק הדין תגרום לכך, שבטווח הזמן המיידי חברות בינלאומיות זרות תידרשנה לבצע העברות כספים נוספות לישראל לצורך כיסוי תשלום המס ותוביל לפגיעה ביכולת התחרות של החברות הישראליות כמרכזי פיתוח אל מול מרכזי פיתוח בשאר העולם. הפגיעה ביכולת התחרות עלולה להוביל להאטה, דרישה לסגירה או צמצום פרויקטים של מרכזי הפיתוח".

כדי להבהיר כמה גדול חלקן של האופציות הניתנות לעובדים, גוז-לביא מביאה כדוגמה את המכירה של מובילאיי, בה קיבלו העובדים סכום של כ-1.2 מיליארד דולר ממימוש האופציות לאחר האקזיט.

אבל לא כולם שותפים להערכה הפסימית של גוז-לביא. עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' וראש תחום מיסוי, אומר ל"כלכליסט": "מרבית השחקנים בשוק, הן המקומיים והן הבינלאומיים, מודעים לנושא ומתמחרים אותו בין שיקוליהם לגבי עלות הפעילות כאן. השינויים האלה לא מונעים מחברות זרות לפעול כאן. ישימותו של המודל (מודל הקוסט פלוס - ה"ר) שעמד בבסיס פסק הדין, ירדה ממילא בשנים האחרונות, בשל כללי ה-BEPS (תוכנית שיזם הג'י 20 בשיתוף ה-OECD כדי למנוע ניוד רווחים של חברות עתירות ידע למקלטי מס ברחבי העולם ולמדינות מיטיבות מיסוי - ה"ר)". 

גם אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד שותף של הסטארט-אפ אפספלייר, לא חושב שפסק הדין יעשה רע למשק הישראלי, אולי בדיוק להפך. לדבריו, "כשמפתח ישראלי, שהמדינה השקיעה בו המון בחינוך מהגן לאוניברסיטה, עובד בחברה לא ישראלית הרווחים לא בישראל ולא ממוסים כאן. העדפה של חברות רב-לאומיות בארץ מייצרת סוג של דיכוי של חברות ישראליות ועלולה להפוך אותנו להיות מדינת אאוטסוסרסינג כמו הודו. אני לא אומר שלא צריך פה חברות רב-לאומיות, אני התחלתי את הקריירה שלי באינטל, אבל עברנו את הקו האדום והאיזון הופר דרמטית".

לדברי קניאל, "נסתכל על מבחן התוצאה - כמה חברות גדולות קמו בישראל בסדר הגודל של צ'קפוינט (שגם היא לא חברה גדולה בקנה מידה בינלאומי) - לא קמה פה אף אחת. המדינה לא עושה מספיק. מהנדסים שעובדים אצלי תורמים ל-IP של חברה ישראליות וההכנסות שלנו מכל העולם מגיעות לארץ, לעומת מישהו שעובד באמזון או פייסבוק. לכן פסק הדין הזה הוא בשורות נהדרות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
לשחוט את התרנגולת שמטילה ביצים כי אולי היא מחביאה שתיים בתחת
עלות העסקה של עובד ישראלי לא כל כך אטרקטיבית ביחס לעובד אמריקאי. למעט עמק הסיליקון ששם העלויות מאוד גבוהות, לפעמים. העובדים הישראלים פיקחים. גם העובדים האמריקאים. גם הגרמנים. גם ההולנדים. גם ההונגרים. למען האמת, אין לישראלים שום יתרון אמיתי, למעט ניסיון שנצבר בכמה תעשיות ספציפיות. זהו. עכשיו ללכת עם סכין ולשחוט תעשייה שמביאה לפה מליונים בשנה ... זו חוכמת חלם אמיתית.
ארז  |  06.10.18
לכל התגובות