אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רוצה עו"ד? המחשב כבר החליט שאתה קשור לפשע מאורגן צילום: יח"צ

דו"ח טכנולוגי

רוצה עו"ד? המחשב כבר החליט שאתה קשור לפשע מאורגן

פרויקט AI מנסה לחזות האם פשעים הם פשעי כנופיה - מה שעלול לשמר ולהשריש גזענות משטרתית, רוצח סדרתי נלכד כי קרוב משפחה שלו העלה מידע לשירות DNA ובבריטניה שואלים את פייסבוק שאלות קשות במיוחד

29.04.2018, 15:05 | יוסי גורביץ

אנחנו יודעים שאתה פושע

כוחות משטרה ברחבי ארה"ב נאבקים מזה שנים בפשיעה מצד כנופיות. התופעה כל כך רחבה שיש חקיקה שלמה כנגדה, ואם אתה מורשע בפשע שבוצע כחלק מכנופיה אתה צפוי לענישה מחמירה יותר ולאיסור על כניסה לאזורים מסוימים. בבתי ספר בניו מקסיקו משתמשים בזיהוי פנים כדי למנוע מחברי כנופיה להיכנס לבית הספר. ועכשיו, משטרת לוס אנג'לס רוצה שבינה מלאכותית תחליט האם פשיעה היא פשיעת כנופיות גם בלי שהמשטרה תספק ראיות לכך.

צוות בראשות חוקר בשם ג'פרי ברנטינגהאם, פרופסור לאנתרופולוגיה, מזין נתונים על פשעי כנופיות למערכת AI, תוך השענות על המאגר של משטרת לוס אנג'לס. המטרה: מחשב שיוכל לקפוץ למסקנות בדיוק כמו בלש טירון, להחליט איזה פשע עונה למאפיינים של פשע כנופיה, יוציא על זה דו"ח - והמשטרה תחפש את החלקים החסרים בפאזל.

לא כל עבריין הוא סיימון אדביסי לא כל עבריין הוא סיימון אדביסי לא כל עבריין הוא סיימון אדביסי

שזה יכול היה להיות נחמד, אלמלא עלינו פה על המוקש הקלאסי: המחשב מקבל את המידע שלו ממשטרת לוס אנג'לס, גוף שמפורסם באלימות שלו כלפי מיעוטים. מאחר והמחשב יחליט מהו פשע כנופיות על פי הקריטריונים של משטרת לוס אנג'לס, הוא בסך הכל ישכפל את ההטיות של השוטרים. וברגע שאומרים לשוטר שפשע מסוים הוא פשע כנופיה כי המחשב אמר, הוא ממילא מנטרל את רוב האופציות האחרות. כנ"ל ברמת השופט ובדרך כלל גם ברמת חבר המושבעים. אם בינה מלאכותית אמרה שזה פשע כנופיה, מי אתה שתחליט אחרת?

כוחות משטרה במדינות שמשקיעות בהם משתמשים בהרבה מאד ניבוי באמצעות מחשב. חלק מזה מועיל: מודלים ממוחשבים, שמתעדכנים בעקביות, מצביעים על נקודות חמות של פשיעה, והמשטרה שולחת לשם סיורים כדי להרתיע פשעים במקום לבזבז אותם על מקומות שאין בהם פשיעה. אחרים ממסגרים אנשים, ופוגעים עוד יותר בזכותם לקבל משפט הוגן. נראה שהטכנולוגיה של ניבוי חברות בכנופיה היא מהסוג השני.

ה-DNA מונח ברשת

בשבוע שעבר עצרה משטרת סקרמנטו את ג'וזף ג'יימס דיאנג'לו, שוטר לשעבר, כחשוד בהיותו הרוצח הסדרתי שכונה ה-Golden State Killer. התיק נשאר פתוח שנים, ולאחרונה השיגה המשטרה מידע קריטי.

החוקרים ניסו להצליב את מידע ה-DNA שנשמר מזירות הרצח עם מידע DNA שזמין ברשת – והצליחו. ההצלבה המוצלחת הגיעה מול מאגר ה-DNA של חברה קטנה ולא מוכרת בשם GEDMatch. החברה הזו מבקשת ממשתמשיה להעלות את מידע ה-DNA שלהם לרשת, ומשתמשת בתוכנה בקוד פתוח כדי למצוא נתונים מתוך המידע. הקוד שלה זמין לכל והשימוש - חינמי.

DNA, צילום: shutterstock DNA | צילום: shutterstock DNA, צילום: shutterstock

אחד מקרובי המשפחה של דיאנג'לו העלה את מידע ה-DNA שלו לאתר, וזה היה קרוב מספיק למידע ה-DNA שהיה ברשות החוקרים. מאחר ולפני כ-40 שנה דיאנג'לו היה חשוד מרכזי בפרשה - הוא חי בקרבת כמה מאתרי הרצח והתנהג באופן חשוד - זה הספיק למשטרה להוציא צו שבאמצעותו לקחו ממנו DNA בחשאי. נמצאה התאמת DNA ואחרי 40 שנים של התחמקות, דיאנג'לו נעצר ונראה שאף פרקליט לא יוציא אותו מזה.

מה שחשוב פה הוא שדיאנג'לו הצליח לחמוק מדין במשך עשורים - ובסופו של דבר נפל לא בגלל מידע שהוא הפיץ, אלא מידע שהפיץ בן משפחתו. במשטרה אמרו שהם לא היו צריכים צו כדי לקבל את המידע שהוחזק ב-GEDMatch, משום שהוא היה פומבי. בחברה אישרו שהם לא קיבלו שום פניה מהמשטרה, והפנו את המשתמשים לתנאי השימוש שלהם, שם נאמר במפורש שאם הם חוששים לפרטיותם, שלא יעלו את המידע לאתר. רק שהמשתמש, הפעם, הפליל לא את עצמו - אלא אדם שכלל לא היה מודע להעלאת המידע.

קצוץ דק

מארק צוקרברג ברח מהפרלמנט הבריטי ולא התייצב לדיון שם בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, ושלח לשם במקומו את אחד מסריסיו - סמנכ"ל הטכנולוגיה מייק שרוייפפר. חברי הפרלמנט אכלו את שרוייפפר חי.

חבר פרלמנט שמרני, ג'וליאן נייט, הטיח בשרוייפפר שהחברה שלו היא "אזור נקי ממוסר, הרסני לזכות הבסיסית לפרטיות", ושההתנהלות שלה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה מעידה על דפוס התנהגות קבוע שכולל "בריונות כלפי עיתונאים, איומים על מוסדות אקדמיים, ולכאורה שיבוש חקירה על ידי הרשויות המוסמכות". נייט אמר עוד ש"אינכם ארגון חף מפשע שבוצע כלפיו עוול על ידי קיימברידג' אנליטיקה. אתם הבעיה. החברה שלך היא הבעיה".

האם ידעה פייסבוק על המעורבות בהצבעת הברקזיט?, איור: ערן מנדל האם ידעה פייסבוק על המעורבות בהצבעת הברקזיט? | איור: ערן מנדל האם ידעה פייסבוק על המעורבות בהצבעת הברקזיט?, איור: ערן מנדל

שרוייפפר ניסה לטעון שלהבנתו, איום משפטי לפני פרסום הוא פרקטיקה מקובלת בבריטניה, ונתקל בהתקפי צחוק מצד חברי הפרלמנט. חברי הפרלמנט אילצו אותו להוציא התנצלות חיוורת על האיומים של פייסבוק כנגד הגרדיאן: "אני מתנצל שעיתונאים חשו שאנחנו מנסים למנוע את פרסום האמת. אני מתנצל", אמר. שרוייפפר נאלץ עוד להודות שהחברה כלל לא קראה את תנאי השימוש של האפליקציה של אלקסנדר קוגן, שם הצהיר האחרון במפורש שבכוונתו לשתות את מידע המשתמשים.

אבל זה לא נעצר שם. חברי הפרלמנט האשימו את פייסבוק בכך שהיא שיקרה להם, כאשר נציגיה הופיעו בפני הפרלמנט בפברואר וטענו שלא היתה לה כל מעורבות בברקזיט – בעוד שהיא ידעה על כך שקוגן העביר את המידע שלו לקיימברידג' אנליטיקה כבר ב-2015. אחד מחברי הפרלמנט הגדיר את פייסבוק כ"חסרת יושרה". פייסבוק נאלצה להודות שתומכי הברקזיט הוציאו שני מיליון דולר על פרסום במהלך הקמפיין, משהו שטענה שהיא לא ידעה קודם לכן.

וזה עדיין לא נגמר, כי חברי הפרלמנט רוצים שצוקרברג יופיע בפניהם. בהתחשב בצורה שבה טחנו את הנציג שלו לעומת החקירה הרשלנית יחסית בסנאט, ברור למה מארק ברח.

קצרצרים

1. תופעה: אנשים הופכים את חשבון האינסטגרם שלהם לבוט בפועל, וגורפים על כך הכנסות. השיטה פשוטה: אתה מתקין שירות שעושה לייק על תמונות וכותב הערות במקומך. החשבון עדיין שלך, אבל עבור ההקלקות וההערות הללו אתה מקבל תשלום. המשתמש שרוצה את התנועה משלם עבור שירות בשם Fuelgram, ובתמורה אנשים שמקבלים תשלום מקליקים אוטומטית על התמונה שלו. מדובר במחולל תעבורה שמשתמש באנשים אמיתיים במקום בוטים. אינסטגרם אומרת שזה מנוגד לכללי השימוש שלה, אבל Fuelgram עדיין ממשיך לפעול. מצד שני, אינטסגרם היא חטיבה של פייסבוק, כך שיהיה מוגזם לצפות לאמינות בהודעות הרשמיות שלה.

אינסטגרם, צילום: instagram אינסטגרם | צילום: instagram אינסטגרם, צילום: instagram

2. פייסבוק הודיעה לרשות לניירות ערך של ארה"ב שהיא צפויה לדווח בקרוב על עוד חברות שבזזו את המידע של משתמשיה, ושקיימברידג' אנליטיקה לא היתה היחידה. בין החברות ששמן מוזכר כאפשרות: פלנטיר של פיטר ת'יל, שלגמרי במקרה הוא חבר בחבר המנהלים של פייסבוק. כאן המקום לציין שוב שהדלפת המידע הזו לא היתה תקלה, היא היתה מדיניות. פייסבוק ניסתה להוון את המידע של המשתמשים באמצעות צד שלישי. פייסבוק מסרה את המידע לרשות משום שהיא חייבת למסור מידע על סיכונים, אחרת סביר להניח שלא היינו שומעים על זה.

3. זיופי ביקורת מוצר הם תעשיה בפני עצמה, מגלה תחקיר של ה-BBC. התחקירנים הצליחו לקנות ביקורת משבחת ומזויפת על מוצר, שהוכנסה לאתר הביקורות המוכר Trustpilot. התחקיר חשף עוד את קיומם של פורומים שלמים שמטרתם היא לקדם ביקורות מזויפות: בחלק מהמקרים, מפיצי הביקורת משלמים לצרכני אמזון את מלוא הסכום ששילמו עבור המוצר כדי לכתוב ביקורת משבחת. למותר לציין, ההתנהלות הזו מנוגדת לתנאי השימוש של האתרים, ואמזון מנהלת מלחמת חורמה כנגד התופעה, אבל כשמשלבים אותה עם תאוות בצע, היכולת של חברות להגן על המוניטין שלהן מוגבלת מאוד.

4. אריק לונדגרן יישב 15 חודשים בכלא על עבירה שספק אם היא אכן עבירה. לונגדרן הורשע בסחר בדיסקים לשחזור ווינדוס והשופטים התייחסו לכך כאילו מדובר בעבירת זכויות יוצרים. אבל בפועל, מיקרוסופט מספקת את השירות הזה בחינם. אתה יכול להכנס לאתר של מיקרוסופט ולהוריד את התוכנה הנדרשת ללא תשלום. מה שלונדגרן ניסה לעשות הוא להדפיס את המידע הזה על דיסקים, כדי שמוכרי מחשבים יוכלו למסור אותו ללקוחות שלהם. התוכנה לא עובדת ללא מפתח חוקי של מיקרוסופט, ולונדגרן לא ניסה לייצר מפתחות מזויפים. לונדגרן אכן ניסה לשכנע את לקוחותיו שהם קונים דיסק שיחזור רשמי של Dell, מה שלא היה נכון. מיקרוסופט טענה שבכך שהוא ניסה למכור תוכנה חינמית שלה, הוא מנע ממנה את היכולת להרוויח כסף ממנה אם רצתה בכך.

5. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו הגיעו להסכמה על חלוקת התוכן בשירותים מקוונים כנטפליקס ואמזון, ומעתה השירותים הללו יידרשו לוודא שהם מספקים 30% תוכן אירופי לצופים שלהם. המשמעות היא שהחברות תדרשנה מעתה לממן תוכן אירופי. חלוקת התוכן לפי מדינה תהיה על פי כמות הכסף שצרכני אותה מדינה משקיעים בנטפליקס ואמזון. באיחוד האירופי ציינו בשלווה שהם בסך הכל מחילים על שירותי התוכן המקוונים את אותם הכללים שחלים על ערוצי טלוויזיה. יש להניח שבמחלקות המשפטיות של אמזון ונטפליקס יראו את זה אחרת לגמרי.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות