אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בטעם רע: למה לדבר על פורנו בגלריה? צילום: סטודיו הראל ומעין

בטעם רע: למה לדבר על פורנו בגלריה?

שיח ביקורתי על פורנו הוא דבר רצוי. אבל האם האירוע שיתקיים הערב בגלריה המדרשה יהיה כזה?

30.04.2018, 08:32 | ענת ברזילי
היום, בעידן האינטרנט, הפורנוגרפיה כבר התפשטה ברשת כגידול סרטני, כמוטציה בלתי ניתנת לשליטה, לאכיפה או לרגולציה. אנחנו חיים בעידן שבו ילדים בני 6 נחשפים לפורנו בכל יום, עידן שבו נשים וגברים כאחד הופכים עצמם לאובייקטים מיניים עם כל צילום סלפי משורבב שפתיים שעולה לרשת — כשהם מושפעים — גם אם לא במודע, ממה שהפך בשנים האחרונות לתשתית ההוויה התרבותית־חזותית של העידן הנוכחי: הפורנוגרפיה.

בתקופה כזו, יותר מתמיד, נחוץ שיח ביקורתי ער על פורנוגרפיה באקדמיה, כקובעת סטנדרט של תרבות, השכלה ומוסר. הערב בגלריה המדרשה (הירקון 19 תל אביב) תתקיים הרצאה על פורנוגרפיה מאת המשורר והפילוסוף פיוטר שמוגליאקוב.

בריג בריג'יט בארדו בהזמנה לאירוע | צילום: סטודיו הראל ומעין בריג

סכר שנפרץ

אלא שלפי תקציר ההרצאה בהודעה לעיתונות ובדף האירוע בפייסבוק, מה שההרצאה הזו מבטיחה איננו בדיוק דיון ביקורתי. בתקציר ההרצאה כתוב שהיא תכלול צפייה באתר פורנו, הנה מילותיו: "אפתח את הטענה דרך דיון בשתי מחוות 'יומיומיות' ביחס לדימויים פורנוגרפיים: 1) חיפוש באתר...(פה מוזכר שמו של אתר פורנו גדול — ע”ב) אחר הסרטון המגלם את הפנטסיה של המחפש בצורה המדויקת והמלאה ביותר; 2) הצגת הסרטון 'האהוב' לבן או בת זוג ('זו הפנטסיה שלי!')". אם כן, נראה שמדובר בהרצאה שהיא לא יותר מנרמול הצפייה בפורנוגרפיה, מעין פריצת סכר הטאבו בלעומתיות אל פתחה של האקדמיה והגלריה.

האתר הנקוב אינו אתר פורנו יוקרתי המגן על זכויות עובדיו ושחקניו. זהו אתר פורנוגרפי רגיל שבו קטלוג עצום של נשים: צעירות, מבוגרות, בלונדיניות, ברונטיות, וכן נערות ונערים. אם יתממש הערב "חיפוש באתר אחר הסרטון המגלם את הפנטסיה...", והפנטזיה הזו תכלול, למשל, קטינות — יהפוך האירוע לכזה שיעמיד את משתתפיו במצב מטריד שחוקיותו מוטלת בספק, שלא לדבר על מוסריותו. האם כך רוצה להיראות האקדמיה של היום?

דווקא עכשיו, בהדהוד קמפיין metoo#, נערכת הרצאה זו, שנדמה שהיא תהיה לא יותר מריאקציה שמרנית המנסה להגן על מבנה ישן שקרס.

עיוות תפיסת המציאות

דווקא עכשיו נחוץ המשך שיח ביקורתי לא רק בגישת הביקורות הפמיניסטיות השונות (בהן דנה, למשל, ד"ר עמליה זיו בגיליון החוברת "תיאוריה וביקורת" ב־2004) וגם לא כהמשך פיתוח ביקורת שמרנית־דתית, אלא ביקורת שתעלה מצרכני הפורנו עצמם, גברים ונשים שהתמכרו לצפייה בתעשיית סרטים שלא רק שמושתתת על אלימות וניצול של אנשים העוסקים בזנות (המילה פורנו ביוונית היא זנות, גרפיה — תמונה, כך שבאופן מילולי משמעות המושג הוא תמונת זנות), אלא שמוכרת סרטים רוויי אלימות אשר חשיפה להם בכל גיל מעוותת את תפיסת המציאות בכל הנוגע ליחסים, ומחדירה אלימות באופן אוטומטי ליחסים בין אנשים.

צפייה בפורנו בפומבי במוסד אמנותי־אקדמי הינה בהחלט סכר שנפרץ של תרבות נמוכה המשתלטת על סדר היום האקדמאי, ללא כל אחריות על התוכן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
bless your heart
הו, ענת. דומה שכתבת על נושא שאינו מוכר לך כלל, וההתייחסות למאמר של עמליה זיו מלפני עשור וחצי מדגישה זאת אף יותר. האם את מודעת לסוגת לימודי הפורנוגרפיה האקדמית, ומכירה את היסטוריית התפתחותה? האם טרחת לבדוק מי שייך לקהילת חוקרי הפורנוגרפיה, ומה הערך של מחקריהם? מי את חושבת חוקר אספקטים השונים בחיי וקריירת העוסקים בתעשיית הפורנוגרפיה? אלו ששוללים אותה? מעבר לזה, האם צנזורה וטאבו אינה שייכת לרוח משטרים אפלים? האם לשיטתך לימודי הספרות צריכים לעסוק בשלילת סוגי ספרות, לימודי התאטרון באיסור סוגים מסויימים של תאטרון, ולימודי האומנות בשלילת סוגות אומנות? האם את באמת בטוחה שאת מכירה את תעשיית הפורנוגרפיה כולה, וגם את תוצריה, כך שאת יכולה לצאת בהצהרות גורפות לגביה? במקום לכתוב מאמר ביקורת, הייתי ממליצה לך לנצל את האנרגיה לאתגר את עצמך, להתעדכן וללמוד, על מנת שלא לצאת במפגנים כאלו קולניים של בורות.
לינדה  |  04.05.18
6.
אומנות אליסטטית ואסתטית לעומת פורנוגרפיה כייצוג של אומנות פופולרית.
התפיסה קשורה במושג "נעלה ונשגב". הוויה אסתטית קשורה קשר של ניגודים עם תחושת כאב וצער. הפופולאריות לעומתה אוהבת את הנאות החושים (מיד) והישירות ולא את ההתבוננות המרוחקת. ברגע שקוראים לאומנות X איכותית, אנו גוזרים את דינה של האומנות האחרת להיות לא איכותית. ראוי שנקרא לאומנות האחרת בשמה, המונית, עממית.
גיא  |  03.05.18
לכל התגובות