יו"ר התעשייה האווירית: "אנחנו חושבים להסב טכנולוגיות שלנו לשימושים אזרחיים"

"אנחנו בתעשייה האווירית חושבים היום לכיוון של הסבת טכנולוגיות שלנו לשימושים אזרחיים. אני בטוח שנוכל לייצר הרבה פתרונות מתוך הטכנולוגיות הקיימות שלנו, שישמשו גם בעולם האזרחי", כך אמר הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן. לוקר הסביר כי "את הפתרונות הטכנולוגיים הביטחוניים אפשר בקלות להסב לשימושים אזרחיים. למשל רובוטיקה: ישראל הייתה בין הראשונות שהשתמשה במטוסים ללא טייס. זה יוצר בתעשייה האוירית. ולכן, מזמן יכולנו לייצר מכונית רובוטית אילו התמקדנו בזה. או עולם הסייבר.

כל עולם התקשורת והלוחמה האלקטרונית בתעשייה האווירית מלאים בפתרונות סייבר שישימים לכל שימוש. או סנסורים כמו של מובילאיי. התעשייה האווירית גם יכולה לייצר פתרונות כאלה לאזרחות. יש לנו אותם בתחומים הצבאיים. הכל רק שאלה של פיתוח עסקי וחשיבה מעבר לתחומים הצבאיים", לוקר הוסיף כי "כמעט כל התחומים הטכנולוגיים הביטחוניים הם בממשק הדוק ליישומים אזרחיים. למשל לויינות, מכמים, תקשורת, אופטיקה, רובוטיקה, סייבר. בכל טכנולוגיה ביטחונית יש את היישומים והשימושים האזרחיים. היום, אין הבדל כמעט בין הצורך לטכנולוגיה בעולם הביטחוני, לבין הצורך לטכנולוגיה בעולם האזרחי. קו הגבול היטשטש".

הראל לוקר יו"ר התעשייה האווירית | צילום: צביקה טישלר

לוקר הוסיף, כי "ההוצאה למו"פ בתעשייה האווירית לשנה היא כ-3 מיליארד שקל. התעשייה האווירית היא גם החברה הישראלית שרשמה בשנה האחרונה הכי הרבה פטנטים. למעשה, אנחנו חברת ההייטק הגדולה בישראל, עם מחזור של כ-14 מיליארד שקל, ויצוא של כ-10 מיליארד שקל בשנה, לכ-100 מדינות. עובדים אצלנו כ-10,00 טכנולוגים: כ-6,000 מהנדסים וכ-4,000 הנדסאים".

על תרומתה של התעשייה האווירית והתעשיות הביטחוניות בכלל למשק אמר לוקר כי "הן קטר טכנולוגי עצום למדינת ישראל. מהן יוצאים ההון האנושי והטכנולוגיה הטובים ביותר לשוק ההייטק הישראלי. לדוגמא, בסוף שנות השמונים מדינת ישראל החליטה לבטל את פרויקט מטוס הלביא. משבר הלביא הוציא לשוק מאות מהנדסים מנוסים מהתעשייה האווירית שהשתלבו בצמיחת ההייטק הישראלי. לצד העלייה הטכנולוגית מברית המועצות, זה היה אחד המנועים לצמיחת הסטארט-אפ ניישן הישראלי, בתחילת שנות התשעים. מדינת ישראל חייבת להמשיך ולטפח את התעשיות הביטחוניות. לא רק מההיבט הביטחוני, אלא גם מההיבט הכלכלי. ללא המנוע של תעשיות הביטחון נאבד את היתרון התחרותי הכלכלי שלנו בעולם".