מנכ"ל פרוטרום: "אנחנו לא נגדיל את התמ"ג אם נהיה תעשייה שבונה על אקזיטים"

"מטבע הדברים מעת לעת פונות אלינו חברות לצורות שונות של חיבור והבחינה שלנו היא בחינה של ערך", כך ענה אורי יהודאי, מנכ"ל חברת פרוטרום בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן לסופי שולמן, עורכת שוק ההון ב"כלכליסט" ששאלה האם יצרנית חומרי הטעם והריח ששוויה עובר את 20 מיליארדי השקלים, עומדת להימכר?

לדברי יהודאי השאלה שמעניינת אותו היא האם מכירת החברה יכולה להצמיח אותה לטווח ארוך. "זו ההסתכלות הנכונה לטווח ארוך; שחלק ארוך מההון הפרטי שלי הוא בחברת פרוטרום כך תמיד הסתכלתי ולא אכפת לי מה חושבים אחרים".

"החזון העסקי והציוני נשאר ויישאר תמיד", אמר יהודאי וציין, "הצטרפתי לפרוטרום לפני 33 שנים כשהייתה פעילות בתוך חברה אחרת עם מחזור של 3 מיליון דולר. הבאנו אותה לחברה אחרת בשילוב 70 רכישות שעשינו והיד נטויה. פרוטרום נמצאת במקום הטוב ביותר שהיתה בו אי פעם, גם מבחינת הנהלה, מיצוב בשווקים, צנרת רכישות בשווקים".

בעניין האפשרות של רכישתה על ידי חברה אחרת הוסיף כי "אנחנו חברה ציבורית בעולם שעובר תהליכי קונסולידציה למעלה מ-15 שנים. פרוטרום היתה ועודנה ויש סיכוי שכך יישאר, תמשיך להיות אחת הרוכשות הגדולות".

מימין: אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום וסופי שולמן, עורכת שוק ההון ב"כלכליסט" | צילום: צביקה טישלר

אנחנו לא מכירים את בעל השליטה בפרוטרום שזה ג'ון פרבר, תספר לנו קצת עליו

"ג'ון צעיר בן 93. הוא היו"ר שלנו עם המון חזון. יהודי ציוני חם".

מתי הוא בא לבקר בארץ? לפני עשורים?

"לא עשורים, אבל שנים שלא בא. זה נושא כואב בפני עצמו עם חיבור לחברה אחרת שהיתה לו. תעשיות אלקטרוכימיות שעשינו ממנה פיצול בשנות ה-90'. אני גאה שהיתה לי את הזכות לשכנע את ג'ון פרבר לפצל את שתי החברות".

פרבר חושש מהמשקעים?

"אני לא חושב שהוא חושש מהמשקעים. היו לו כל מיני עלבונות מעיתונות או ממשלה. כשהוא השקיע 40 מיליון דולר מכספו לנסות להציל את החברה ולא הצליח. הרבה מים זרמו במיסיסיפי ובירקון מאז".

לדברי יהודאי, "פרוטרום הפכה לציבורית ב-1996 עם שווי חברה של 13 מיליון דולר. יצרנו ערך מסוים מאז. הערך הוא רק תוצאה. אין לנו שום הסתכלות, לא לי ולא ג'ון איך מסתכלים על מחיר המניה או השווי שלה. מה שמעניין את ג'ון ומה שמעניין אותי זה איך מצמיחים חברה לטווח ארוך. זו תהיה ההסתכלות שלנו לטווח ארוך".

יש מספר שבכל זאת שבו תימכרו?

"סהדי במרומים שאין לי מספר".

יהודאי ציין כי הדבר שהכי מעיק עליו זו תרבות האקזיטים המהירים ששורה כיום במשק. לדבריו, "כתעשיין הרבה עשורים, אני נהנה לקום בבוקר ולהיות תעשיין. אני רואה בזה את החזון הציוני האמיתי. לא מקימים מפעלים בישראל כבר עשור. ארבעה מפעלים בממוצע לאחר יותר מ-60 מפעלים שהוקמו בעשור הקודם".

הוא הוסיף כי "אנחנו רואים אנשים שמוכרים (את החברות), אני פחות תמים משהייתי, להאמין שישאירו את הפעילות פה לעשר שנים. כולל חברת כתר שנמכרה, ולא עברו כמה שבועות ושמעתי כבר שההנהלה בארה"ב. כולל טבע שהיא פאר היצירה ואורמת שזו דוגמה מעולה. יש שתי אופציות לבעלים – אופציה אחת למכור למשקיעים חיצוניים או לקרנות פריווט אקוויטי שמשביחות את החברה 3-4 שנים ומוכרות למי? למשקיעים חיצוניים".

לדברי יהודאי, "אני חושב שהוויכוח שאני שומע במשך עשרות שנים איזה תקציב צריך להגדיל? האם חינוך בריאות או ביטחון. את כולם צריך להגדיל. אם הייתי חבר ממשלה בטח היתה לי עמדה. מה שלא עושים זה איך להגדיל את העוגה. להגדיל את התמ"ג נוכל לשלם יותר לעובדים. התמ"ג יגדל, המיסים יגדלו, החלוקה שלו תהיה שונה לגמרי. צריך להסתכל בתוכנית לעשר שנים, לשלב ידיים בין משקיעים ותעשיינים, צריך להכשיר דור של מנהלים גלובליים בחברות התעשייתיות".

אם מסתכלים למציאות בעיניים אנחנו לא אלופים בייצור מדויק, לא מתחרים במחירים בגלל השקל החזק, איך לחבר את התעשייה המסורתית להייטק?

בצורה נפלאה. צריך לתרגם את זה למעשה, כמו שהתעשיינים של פעם. זה יכול להיות בתוכנית אסטרטגית, לא איך מזיזים את השמיכה ב-300-500 מיליון שקל. אנחנו צריכים תוכנית משמעותית ל-10 שנים עם השקעות משמעותיות, שיתוף פעולה בין תעשיינים, משקיעים, הסתדרות וחינוך, שדרכה בונים מפעלים, ככה בנינו את פרוטרום – היינו חברה קטנה".

"זו לא בעיה של הממשלה. זו בעיה של שילוב בין בעלי עסקים, לממשלה, לחינוך ולעובדים. שתוביל אותנו להיות במקום שנרצה להיות עוד 10 שנים. אם נהיה עם תעשייה שבונה על אקזיטים קצרים של סטארט אפים, לא מזה נגדיל את העוגה, לא מזה בונים תמ"ג".

אם מציעים לך להיות מנכ"ל טבע אתה הולך?

"לא. אני חושב שיש גיל מסוים שבו צריך להיות מנכ"לים. אני אוהב את פרוטרום, נושם את פרוטרום. יש דור שצריך לקחת את החברה בתור מנכ"ל ולחיות עם זה 24/7".

אם פרוטרום תימכר אתה תישאר?

יהודאי: "גם אם פרוטרום תימכר, מה שאני לא רואה את זה קורה כרגע, זו השאלה מאוד פשוטה, ששאלתי את עצמי כשהייתי בן 16: אם יהיה לי טוב אני אשאר, אם לא יהיה לי טוב – אני לא אשאר."