אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פיקדון ייחודי בפועלים: התשואה עמדה על 18% - המשקיעים קיבלו מינוס 2% צילום: עומר הכהן

פיקדון ייחודי בפועלים: התשואה עמדה על 18% - המשקיעים קיבלו מינוס 2%

לפי כללי פיקדון 'אקסטרה סייבר' הכולל חשיפה ל-10 מניות מהסקטור - לצד ההגנה ללקוח מתשואה שלילית נקבע שכל תשואה של מעל 25% באחת המניות תחושב בפועל כתשואה של 2% בלבד

30.04.2018, 14:03 | רעות שפיגלמן

השקעה בפיקדון מניות סייבר ששווקה ללקוחות בנק הפועלים לפני מעל לשנה כ כ'יתרון מובנה EXTRA - סייבר' הניבה למשקיעים תשואה שלילית של2%. זאת למרות שבפועל עשר המניות אליהן חשוף הפיקדון הניבו על פני אותה תקופה תשואה חיובית של 18%.  

קראו עוד בכלכליסט

הפיקדון התבסס על חשיפה ל-10 מניות מתחום הסייבר והכסף המופקד בו נסגר לשנה שלמה. החשבון התנהל על פי כללים מורכבים (המקשים על בניית תרחישי סיכוי בכלים הקיימים של לקוח ממוצע).

משקל כל מניה בתרומה לתשואה הוא שווה - 10%. אם במהלך התקופה מסוימת מתוך העשר רושמת תשואה של לפחות 25%, הלקוח לא ייהנה מהתשואה שתיצבר בסופה של התקופה, אלא ייהנה רק מתשואה של 2% - קרי המניה הזו תתרום לתשואה הכוללת עשירית - 0.2%.

ועוד כללים: כאשר התשואה של המניה היא נמוכה מ 25% תיצבר לזכות הלקוח התשואה בפועל. מנגד, הלקוח נהנה מהגנה מתשואה שלילית – במצב שבו הפיקדון מניב תשואה שלילית הגבוהה מ-2% ייגרעו מסכום ההשקעה 2% בלבד. תנאי הפיקדון כללו גם גריעה של 2% מהקרן בסוף התקופה.

לאורך התקופה המדוברת, 7 מניות הניבו תשואה חיובית, 3 מהן רשמו תשואה הגבוהה מ-40%. המניות שרשמו תשואה שלילית הניבו תשואה כוללת של כמעט מינוס 14%. בסיכומה של התקופה עמדה התשואה המשוקללת כאמור על 18%. ואולם, לנוכח ההגבלה האמורה, לפיה אם התשואה עולה על 25% למניה מסוימת המשקיע נהנה רק מ 2% תשואה, המשקיעים נהנו רק חלקית מעליית הערך במניות.

הבנק שמציע ללקוחותיו את המוצר משמש כאן למעשה כמתווך של חברת ביטוח בבנק זר. הבנק רוכש עבור הלקוח מוצר (פיקדון) חשיפתי למניות שמציע לו בנק זר. אותו בנק זר רוכש לעצמו ביטוח כדי להגן על עצמו מפני חשיפה אפשרית של עליית ערך המניות. בנק הפועלים כאן הוא רק מתווך שמציע ללקוחותיו את ההשקעה במוצרים ורכישה של ביטוח עבור הלקוח (שממכירתו גוזר הבנק מרווח מסוים לכיסו). הביטוח נרכש מגוף זר בחו"ל.

במצב שנוצר הבנק לא מרוויח ולא מפסיד מכל תשואה שהיא שתרשום ההשקעה (למעט המרווח הביטוחי שהבנק גוזר כאן). ככל שתקופת הפיקדון ארוכה יותר והפיקדון מציע הגבלת תשואה לרף נמוך יותר, וכן הריבית במשק גבוהה יותר - העלות הביטוחית תהיה נמוכה יותר, ולהיפך. נקודה חשובה בהקשר זה היא הריבית - מימון הביטוח מגיע מהריבית "הרגילה" של פיקדון לתקופה הרלוונטית. ולכן ככל שהריבית במשק נמוכה יותר הביטוח יקר יותר – מכאן גם נגזרים תנאי פיקדון משופרים פחות למשקיע.

במוצר המדובר מכיוון, מבחינת הלקוח מדובר במשקל שקלי, אך מדובר במוצר שמציע בנק זר שעבורו החשיפה היא דולרית. לפיכך, גם היחלשות הדולר בתקופת הפיקדון (פברואר 2017 עד ינואר 2018) גרעה מהתשואה הכוללת.

הבנק משווק את המוצר רק ללקוחות מסוימים

ההשקעה בפיקדון איננה משווקת על ידי הבנק לכלל הלקוחות והיא איננה פומבית באתר הבנק, בשל הסיכון הגלום בה ומורכבות ההבנה הנדרשת לשם קבלת החלטת השקעה כאן. יועצי השקעות מטעם הבנק העבירו את ההצעה ללקוחות שקיימו עימם שיחת יעוץ שכללה ליבון והבנה של המוצר. כמו כן, סכום ההשקעה המינימאלי בפקדון עמד על 50,000 שקל - סכום המצמצם את טווח הלקוחות בעל הפרופיל הרלבנטי. בחלק מהבנקים האחרים המוצר נמצא 'על המדף' באתר של הבנק. פיקדונות מובנים אחרים שהציע הבנק רשמו בחלקם גם תשואה חיובית.

  , צילום: בלומברג צילום: בלומברג   , צילום: בלומברג

תגיות