אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת התעשייה

"מה שחשוב בהבראת חברה - מצוינות תפעולית והשגת מובילות"

יובל כהן מייסד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו אמר את הדברים בוועידת התעשייה והסביר מדוע החליטה הקרן להשקיע במפעל הזכוכיות הכושל פניציה: "ידענו שזה עסק שאסור לכבות את התנור שלו"

30.04.2018, 14:33 | ליאור גוטמן

"החברה הגיעה לנקודת קיפאון - ראיית השוק היתה מצומצמת, המבנה הארגוני היה רזה ובעלי המניות היו שמרנים. מצד שני היה פוטנציאל אדיר וביקוש ער בכל בעולם שרק רוצה שינויים, כמו למשל להזמין חולצה ולקבל אותה למחרת עם עיצוב שאתה עשית. זה שכנע אותנו להתקדם עם ההשקעה", כך הסביר הבוקר (ב') יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו, את ההיגיון העסקי בהשבחת חברות תעשייה. במקרה שהוא מתאר מדובר בהשקעה שביצעה פורטיסימו בקורנית, חברה שמתמחה בשיווק מערכות דפוס דיגיטאליות על פרטי לבוש. הדברים נאמרו במסגרת כנס התעשייה של "כלכליסט" שנערך בתל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

פורטיסימו היא קבוצה של קרנות פרייבט אקוויטי המנהלת כמיליארד דולר ומתמחה בהשקעות בחברות ציבוריות ופרטיות בתחומי ההייטק והתעשייה. המשקיעים בקרן כוללים קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובנקים.

כהן הסביר את האסטרטגיה של הבראת החברה על ידי קביעת יעדים. "אמרנו שצריך לאתגר את עולם ההדפסות, ואם לוקח להדפיס הדפס דיגיטלי על חולצה בכ-30 שניות בואו נגיע לשמונה שניות בלבד. היום אנחנו ב-14 שניות, אבל עוד נגיע לשם. "עוד החלטנו להתמקד באסיה ואירופה באמצעות מכירה ישירה ובנינו תשתית ניהולית טובה. אנחנו בתחילת הדרך אבל נמשיך לצמוח מהסטגנציה של 2008, והיום החברה ציבורית ונסחרת בנסד"ק", אמר.

יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בפורטיסימו, צילום: צביקה טישלר יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בפורטיסימו | צילום: צביקה טישלר יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בפורטיסימו, צילום: צביקה טישלר

מקרה שני שכהן ציין הוא מפעל הזכוכית פניציה. "זה מקרה יותר קשה וכולם שאלו אותי למה נכנסו לשם. חברה ותיקה של 80 שנה שלפני פשיטת רגל, ללא חיבור לגז טבעי ואולי ללא זכות קיום. הבעלים רצו לתת כמה מיליונים ולסגור את העסק. מצד שני גילינו שפוטנציאל השוק המקומי הוא רק 40% מכלל המכירות". כהן נזכר שהיקף הייצור הוא 550 טון ליום, כאשר מפעלי ענק בעולם מייצרים הספק כפול ויותר. "עוד ידענו שזה עסק שאסור לכבות את התנור שלו, וזה ציוד שרק השיפוץ שלו עולה 50 מיליון דולר. המכירות היו מצומצמות ורק לחמש מדינות - ישראל, יוון, קפריסין, איטליה וטורקיה - עם מינוף פיננסי גבוה ומבנה תפעולי בעייתי. אז למה נכנסנו? כי שוק הזכוכית ענק. למפעל היה מוניטין טוב ומוכר בעולם ויכולת לייצר מוצרי זכוכית "פרמיום" שניתן לשווק בכל העולם. הגז שחובר למפעל הביא חיסכון נוסף והנה הדרך לצאת מהמשבר", אמר.

השורה התחתונה? כהן מספר שאחרי החיבור לגז נרשמה התייעלות בתחומים אחרים לרבות מלאי ולוגיסטיקה. "התרחבנו מעבר לים ונכנסו למערב אירופה וארה"ב עם 110 מכולות בחודש, והיום רק 44% מהמכירות הן בישראל. עברנו מהפסד (EBITDA, רווח תפעולי לפני מיסים ופחת) של 30 מיליון דולר לשנה ל-Eebitda של כחמישה מיליון דולר. מצוינות תפעולית הוא תנאי הכרחי לכל תזת צמיחה אך זה לא מספיק. חשוב להשיג מובילות דרך חשיבה יצירתית ולנצח דרך גמישות וזריזות (Agility) על חשבון גודל", הוא מסכם.

תגיות