היקף הייצוא הביטחוני ב-2017 זינק ב-40% ל-9.2 מיליארד דולר

אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) פרסם היום את נתוני הייצוא הביטחוני של שנת 2017 מהם עולה כי היקף הייצוא עמד על 9.2 מיליארד דולר, המבטאים עלייה של 40% בהשוואה ל-2016. מדובר בהמשך מגמה של השנים האחרונות מאז 2014 אז עמד הייצוא על 5.6 מיליארד שקל. ישראל ממוקמת בין עשר היצואניות הביטחוניות הגדולות, אחד היתרונות הבולטים שלה הוא הניסיון המבצעי שנרכש בצה"ל של אמצעי הלחימה שמפתחות החברות הביטחוניות.

מגמת הייצוא הביטחוני מתרחשת למעשה בכל העולם לאור המציאות הפוליטית העולמית, בעיקר במדינות אסיה אך גם באירופה שמרחיבה את ההגנות שלה בכל מה שקשור בהגנת גבולות, לוחמה נגד טרור, לוחמת סייבר.

לדברי ראש סיב"ט, תא"ל (מיל') מישל בן-ברוך, "75% מהייצוא הביטחוני כל שנה מביא לחדשנות. נכון ש-75% הוא ייצוא, אבל ה-25 אחוז שנשארים פה מביאים לחדשנות, לפיתוחים ולעליונות של צה"ל בהיבט המבצעי. וכמובן שהייצוא נותן תקציבים שאפשר להפנות למו"פ ולחדשנות".

מכ"מ של התעשייה האווירית | צילום: התעשייה האווירית לישראל

עוד הוסיף, כי "מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי, המעיד, יותר מכל, על ההערכה והיוקרה הרבה להן זוכות התעשיות הביטחוניות הישראליות ברחבי העולם, והביקוש שיש למוצרים שלהן"

מפילוח לפי איזורים גיאוגרפים עולה כי עיקר הייצוא היה למדינות אסיה והפסיפיק - 58%, אחת העסקאות הבולטות, שגם מסבירה חלק מהגידול הניכר היא העסקה שנחתמה בין התעשייה האווירית להודו בהיקף של 2 מיליארד דולר, מתוכם מעל 1.6 מיליארד למערכת ההגנה האווירית ברק 8 לצבא היבשה של הודו.

לדברי בן-ברוך, "כל העולם מזהה שם אפשרויות והזדמנויות לייצוא ביטחוני, וישראל מתמודדת מול רמה גבוהה של תחרות" במקום השני נמצאת אירופה עם 21% מהייצוא, צפון אמריקה עם 14%, אפריקה עם 5% ואמריקה הלטינית עם 2%.

אותה עסקה של תע"א עם הודו מקבלת ביטוי גם כאשר בוחנים את פילוח הייצוא לפי סוג המוצרים - יצוא של מערכות הגנה אווירית היווה 31% מכלל הייצוא הביטחוני. עוד אמצעי לחימה בולטים היו מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית שהיוו 17%, תחמושת ועמדות נשק 9% וכך גם מערכות תקשוב וקשר.

לדברי בן-ברוך, היקף העסקאות הכולל עם הודו, עמד על כמעט שליש מסך העסקאות. "זה לא רק הברק 8. זה עוד עסקאות לא מעטות. אני רוצה להגיד לכם שרוב העסקאות שאנחנו מדברים עליהן, רוב השת"פים שאנחנו מדברים עליהם בעצם, מתפתחים לאורך שנים".

לשאלת ריכוזיות הייצוא הביטחוני סירבו במשרד הביטחון לענות ולפרט מה היקף הייצוא של החברות השונות, אולם הודו כי עיקר הייצוא הוא של ארבע החברות הגדולות.

על פי ההערכות התעשייה האווירית לבדה אחראית על כמעט 40% מהייצוא מאחר ומתוך התקשרויות של 5.8 מיליארד דולר, 3.5 מיליארד היו ייצוא ביטחוני.

אחד האתגרים בפניהם עומדים היום יצואניות הוא הרצון של המדינות השונות להעביר את הידע והיכולות אליהן. לדברי בן-ברוך "יותר ויותר מדינות רוצות שנעביר ידע, טכנולוגיות, ייצור, לתעשיות מקומיות, וזה גורם לנו לשתף פעולה עם מדינות רבות. יותר מדינות גם רוצות לייצא לצד ג' (לייצא למדינה שלישית את המוצר שנעשה בשיתוף עם ישראל-ע"מ) ואנחנו קשובים לזה - ובהתאם למדיניות במשרד הביטחון גם תומכים בזה". בן-ברוך הוסיף כי "יש בייצוא לצד ג' גם יתרונות לנו. יש מדינות שהן לא מדינות מיוחדות כן, אבל הן מדינות שאנחנו לא עובדים איתן, ואנחנו יכולים לייצא לצד ג' דרך המדינה שאנחנו עושים את השתפ. זה דבר ראשון. הדבר השני, הן לא מייצרות לצד ג' בלי אישור שלנו. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה, ואנחנו מאשרים למי מייצאים את זה וגם טכנלוגיות מסוימות אנחנו לא מאשרים לצד ג'".

שר הביטחון אביגדור ליברמן מסר, כי "בתוך שנתיים הקפצנו את היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים. מדובר בהישג בלתי רגיל בכל קנה מידה, שהושג בעבודה קשה של סיב"ט והתעשיות הביטחוניות ובזכות שורה של הסכמים עם מדינות, שנתנו אמון ביכולות וביצירתיות של משרד הביטחון. ההישג הזה יאפשר לנו להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, לייצר מקומות עבודה חדשים ובעיקר להבטיח את עליונותו של צה"ל לשנים קדימה".