אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לחץ כבד של כחלון וכהן נגד המיזוג בבנקים צילום: משרד הכלכלה והתעשייה

בלעדי לכלכליסט

לחץ כבד של כחלון וכהן נגד המיזוג בבנקים

רשות ההגבלים תחליט החודש אם לאשר המיזוג בין מזרחי־טפחות לאגוד. שרי האוצר והכלכלה נפגשו עם יועמ"ש הרשות כדי לשכנע אותו להתנגד למיזוג. מנגד, חדוה בר ניסתה לשכנע אותו לתמוך במהלך

03.05.2018, 06:52 | אדריאן פילוט

מכבש לחצים כבד מופעל על היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, אורי שוורץ, לקראת הכרעתו ב־17 במאי אם לאשר או לפסול את המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבין בנק אגוד, כך נודע ל"כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

שוורץ יכריע בסוגיה על רקע ניגוד עניינים שבו נמצאת הממונה מיכל הלפרין. רק בשבועות האחרונים נפגשו עם שוורץ ביוזמתם שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן (השר הממונה עליו ישירות), המפקחת על הבנקים חדוה בר ויו''ר הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים דרור שטרום, שכיהן אף הוא כממונה על הגבלים עסקיים.

עמדות הפוכות בשם התחרות

שר האוצר, שנבחר בין השאר על הטיקט של המלחמה נגד הבנקים, פועל בכל הכוח נגד המיזוג בשם "התחרות", לדבריו. פגישתו עם שוורץ, שבה הוא ביקש ממנו לפסול את המיזוג על הסף, היא חלק ממערך רחב יותר מצידו לבלום את המהלך. כחלון מעוניין להביא למצב של ריבוי שחקנים בתחום הבנקאי.

פרשנות מזהמים את החלטת הרגולטור הלחצים שמפעילים כחלון וכהן למניעת המיזוג בין הבנקים הוא עוד שלב בפוליטיזציה של הפקידות גולן פרידנפלד, 10 תגובותלכתבה המלאה

גם כהן, מי שהוביל יחד עם כחלון את הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית, נועד עם שוורץ והסביר מדוע אסור לאפשר מיזוג שכזה שכן הוא "נוגד כל היגיון כלכלי". בין השאר, כהן טוען כי אין מצב שבו אתה מגדיל תחרות באמצעות הקטנת מספר השחקנים בשוק. לטענת כהן, הגורם היחיד המעוניין להפחית את מספר הבנקים הוא בנק ישראל. לטענת כהן, זאת משום שהבנק רוצה להפחית את מספר הגופים המפוקחים על ידיו.

בסוף נובמבר 2017 נחתמה עסקת המיזוג בין מזרחי טפחות לבין בעלי השליטה בבנק אגוד – שלמה אליהו ומשפחות לנדאו, מנור ויעל אלמוג־זכאי – המחזיקים יחדיו ב־75% ממניות הבנק. לפי ההסכם, בנק מזרחי טפחות ירכוש לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל את מניותיהם של בעלי השליטה. מדובר ברכישה של הבנק השישי בגודלו במערכת הבנקאית על ידי הבנק השלישי בגודלו. עם השלמת המיזוג המערכת הבנקאית בישראל תמנה שבעה בנקים. הסכם הרכישה מותנה בקיומם של כמה תנאים, לרבות אישורם של בנק ישראל ושל רשות ההגבלים העסקיים.

את עמדת משרד האוצר נגד המיזוג גיבש הכלכלן הראשי יואל נוה שכתב בחוות דעת מקצועית פנימית של המשרד ש"כדי לעודד תחרות בשוק הבנקאות נדרשת מדיניות המעודדת ריבוי שחקנים ובדגש על שחקנים מחוללי תחרות. מיזוג בין בנק בינוני לבין בנק אגוד יחזק את המבנה האוליגופוליסטי ויגרע שחקן מחולל תחרות מהשוק, מה שצפוי להגביר את הסיכוי ליצירת שיווי משקל מתואם. לדברי נוה, "לדעתנו, היתר לבנק בינוני לרכוש את בנק אגוד הוא מהלך הסותר את הרצון להגדיל את האפשרות לכניסת בנקים קטנים לשוק כפי שבא לידי ביטוי במהלכים שנעשו ונעשים לאחרונה".

גם שטרום, שכיהן בתפקיד הממונה בין השנים 2001 לבין 2005, שנים שבהן אושר מיזוג בין מזרחי לטפחות, נועד עם שוורץ והביע התנגדות חד־משמעית למהלך.

אלא שלא רק מתנגדי המיזוג ביקשו להיפגש עם שוורץ, גם תומכת מובהקת במהלך - המפקחת על הבנקים - נועדה לאחרונה עם שוורץ והסבירה לו כי המיזוג הזה הוא "הכרחי" לתחרות. בר הסבירה לאחרונה בדיון בכנסת כי בנק אגוד לא מחולל תחרות, נתח השוק שלו קטן ולא הצליח לגדול בשנים האחרונות. כמו כן, יש לו משקולת גדולה: מערכת מחשוב מיושנת שלשינויה נדרשת השקעה אדירה, יחד עם הסכמי שכר "מאוד נדיבים" שפוגעים ביעילות של הבנק.

בר הסבירה גם כי ההחלטה למכור את הבנק היא של הבעלים, חלקם חייבים לעשות זאת, כמו שלמה אליהו, לפי חוק הריכוזיות (שעליו אחראית מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים וראש ועדת הריכוזיות) וכבר חמש שנים עושה מאמצים בכיוון זה ללא הצלחה.

עוד ציינה בר כי אין סחירות במניה של אגוד, אין לה ביקוש בשוק. "אנחנו רואים את כל השוק ולמה מגיבים הבנקים האחרים. אגוד לא נתפס כתחרותי על ידי אף אחד מהם", היא אמרה.

בר אף תקפה את נוה ואת נייר העמדה שלו והסבירה כי "אגף תקציבים לא רואה את התמונה המלאה כמו בנק ישראל. יש חומרים מסווגים שלא חשופים לכלל הציבור (פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריונים של בנקים מתחרים, מספר חשבונות חדשים ונסגרים ועוד - א”פ), ולכן לאחר שקילת כל השיקולים אין כאן פוטנציאל לפגיעה בתחרות. הערכה שלנו שמיזוג כזה יביא לכך שיהיה בנק שלישי גדול וזה דווקא יגביר את התחרות".

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי הלחצים של כחלון וכהן - שהוא גם השר הממונה על הלפרין ושוורץ - הם חסרי תקדים במהותם ובעוצמתם, שכן לא נהוג ככלל ששר מפעיל לחץ ערב החלטה גורלית על אישור או פסילת מיזוג, על הממונה על הגבלים. מנגד, גורמים אחרים שעמם שוחח "כלכליסט" והתבקשו לחוות דעתם על התערבותם של שרים ומפקחים, סברו כי אין שום פסול שהממונה או מי מטעמו ייוועדו עם גורמים – גם פוליטיים וגם רגולטוריים – כל עוד עמדתם שקופה וידועה בציבור. במקרה זה עמדתם של כחלון, כהן ובר ידועה היטב.

"מי שרוצה – שיערער"

אחרי חג הפסח הציג צוות הרשות מסקנות לגבי הליך המיזוג, ובעקבות אותן מסקנות ביקשו נציגי הבנקים המעורבים, לרבות נציגי מזרחי טפחות, זמן נוסף כדי להגיב לאותן טענות. זו הסיבה שההכרעה הסופית בעניין נדחתה ל־17 בחודש.

בסביבתו של כהן מסרו כי הוא התייעץ לגבי האפשרות להיוועד עם שוורץ וקיבל אישור לכך מהיועץ המשפטי של משרד הכלכלה. יתרה מזו, פגישה זו נערכה בפורום רחב שכלל את היועצים המשפטיים הן של הרשות ושל משרד הכלכלה.

מרשות ההגבלים נמסר בתגובה: "מיזוג מזרחי–אגוד נבחן לפי אמות מידה מקצועיות אובייקטיביות ובדעת הרשות לפרסם בו החלטה מנומקת. במהלך בדיקת המיזוג נפגש הצוות המקצועי - בראשות עו"ד שוורץ עם גורמים רבים, בהם גם שרי האוצר והכלכלה, המפקחת על הבנקים, ארגונים חברתיים ועוד - חלקם תומכים במיזוג וחלקם מתנגדים לו. בסוף תהליך הבדיקה ההחלטה תתקבל משיקולים מקצועיים בלבד. ככל שיהיה מי שסבור שההחלטה אינה עומדת באמות מידה מקצועיות אובייקטיביות, הוא יוכל להגיש על ההחלטה ערר לבית הדין להגבלים עסקיים".

בינתיים בבנק אגוד: העובדים דורשים בונוס של 3 משכורות

כ־300 עובדי בנק אגוד החברים בוועד המנהלים ומורשי החתימה, שעומדים במקביל במוקד המגעים עם ההנהלה על המיזוג עם מזרחי טפחות, טוענים כעת שהבנק לא כיבד את זכותם לבונוס של 3 משכורות. לטענתם, הם זכאים למשכורת אחת כמענק הירתמות, ולשתיים נוספות בשל התשואה על ההון.

את הזכות ל־3 המשכורות הנוספות תולים העובדים בהסכם קיבוצי משנת 1979 שהצמיד את תנאי השכר של מורשי החתימה בבנק אגוד לאלה של מורשי החתימה בבנק לאומי. הסכם זה מתייחס לשורה של מרכיבי שכר. אלא שהזכות להצמדה של כמה מרכיבי שכר חד־פעמיים עוררה מחלוקת משפטית.

באשר לזכות למענק הירתמות ניתנה לפני כחודש פסיקה בבית הדין האזורי לעבודה, בעתירה של עובדי הבנק הבינלאומי ‑ שנהנים מהסכם דומה. בפסיקתו אישר בית הדין לעבודה כי מורשי החתימה של הבנק הבינלאומי זכאים למענק ההירתמות.

גם באשר לבונוס על תשואה להון, ועד מורשי החתימה באגוד נתלה בהצמדה לתנאים שבבנק לאומי. לדבריהם, “בונוס תשואה בגובה שתי משכורות שולם בבנק לאומי בשנת 2017 בבל״ל”. אף על פי כן, בחישוב הבונוס הזה ישנם פערים ניכרים בין שני הבנקים, שכן בעוד בנק לאומי רשם ב־2017 תשואה על ההון בשיעור של 9.8%, בבנק אגוד התשואה היתה נמוכה בהרבה: רק 5.8%.

מוועד מורשי החתימה בבנק אגוד נמסר כי הם דורשים “מענק התייעלות כפי שניתן גם בבל״ל, מתוקף הסכם היישום. התייעלות נעשתה גם בבנק אגוד ובמסגרתה פרשו עשרות עובדים. משעה שהתקבלה החלטה בבינלאומי, העובדים דורשים שהבונוס ישולם. צר לנו שהנהלת הבנק החליטה להפר את ההסכמים. לא נסכים שההנהלה או בעלי השליטה בבנק יעשו שימוש ציני במיזוג כדי לפגוע בעובדים".

מבנק אגוד לא נמסרה תגובה.

רעות שפיגלמן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
עובדה
1. העובדות מספרות שבנק אגוד הצליח להתחרות בסגמנטים רבים בבנקים הגדולים. 2. אני במקום בנק ישראל הייתי מפחית רגולציה לקטנים על מנת להקל עליהם ולאפשר להם לגדול ולהעצים את התחרות. 3. אם תחסל את בנק אגוד בטוח לא תהייה תחרות. אם תשאיר את בנק אגוד אולי ויתכן שתהייה תחרות. אני מעדיף את ה״אולי״ על פני ״אין תחרות״.
ל 19  |  03.05.18
לכל התגובות