אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מזהמים את החלטת הרגולטור צילום: עמית שעל, ועד בנק אגוד

פרשנות

מזהמים את החלטת הרגולטור

הלחצים שמפעילים כחלון וכהן למניעת המיזוג בין הבנקים הוא עוד שלב בפוליטיזציה של הפקידות

03.05.2018, 06:51 | גולן פרידנפלד

בשבועות הקרובים תחליט רשות ההגבלים העסקיים אם לאשר או לדחות את המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד. ובינתיים, מאחורי הקלעים, מתחולל קרב איתנים. בפינה השמאלית נמצאים בנק ישראל והפיקוח על הבנקים שתומכים במיזוג וסבורים שהוא יחולל תחרות. בפינה הימנית נמצאים שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן שסבורים שהמיזוג יחליש את התחרות. על פניו מדובר בקרב לגיטימי. אלא שכדאי לשים לב לפרטים הקטנים. הם קריטיים להבנה הכוללת של מסע הלחצים שמופעל על הרשות.

מי שיכריע את גורל המיזוג הוא עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של הרשות. הסיבה לכך היא שהממונה על הגבלים עסקיים עו"ד מיכל הלפרין מנועה מלעסוק בנושא בשל הסכם ניגוד העניינים שלה. שוורץ נקלע לקרב שהמשתתפים בו לא בוחלים בהפעלת אמצעי לחץ. בשבועות האחרונים הוא זומן לשני השרים ממפלגת כולנו כדי לדון בהחלטה שהוא עומד לקבל. ככה, ישר לפנים. זיהום מלא של החלטת הרגולטור.

מהשרים שה כחלון ואלי כהן. שר הכלכלה הוא הצינור הפוליטי שבאמצעותו רשות ההגבלים העסקיים מקדמת חקיקה. כדי ללכת נגד הרצון שלו, דרוש לא מעט אומץ, צילום: מוטי קמחי מהשרים שה כחלון ואלי כהן. שר הכלכלה הוא הצינור הפוליטי שבאמצעותו רשות ההגבלים העסקיים מקדמת חקיקה. כדי ללכת נגד הרצון שלו, דרוש לא מעט אומץ | צילום: מוטי קמחי מהשרים שה כחלון ואלי כהן. שר הכלכלה הוא הצינור הפוליטי שבאמצעותו רשות ההגבלים העסקיים מקדמת חקיקה. כדי ללכת נגד הרצון שלו, דרוש לא מעט אומץ, צילום: מוטי קמחי

חלק ממהלך כולל

לא מדובר במקרה שבו הרשות מייעצת לממשלה בסוגיה כזו או אחרת שעל הפרק ומתנהל שיח בינה ובין הפוליטיקאים שהם בעלי עניין. ההכרעה על המיזוג אמורה להתקבל על סמך חוות דעת כלכלית טהורה שמנותקת מאינטרסים פוליטיים. ברגע ששר הכלכלה שממונה על הרשות מסביר לשוורץ איזו החלטה עליו לקבל, הטיעונים הכלכליים נדחקים הצידה. שר הכלכלה הוא הצינור הפוליטי שבאמצעותו הרשות מקדמת נושאי חקיקה.

כדי ללכת נגד רצונו דרוש אומץ. מצד שני, צריך להיות תמים כדי לחשוב ששיחות בין הדרג הפוליטי לפקידותי לא מתקיימות. גם במקרה שבו נידון המיזוג בין העיתונים “ישראל היום” ל”מקור ראשון”, דאג שר הכלכלה דאז נפתלי בנט להתקשר לממונה דאז דיויד גילה כדי לבקש לסיים את הבדיקה במהירות. גילה ידע מדוע בנט התקשר ושהוא לא רצה רק שהבדיקה תהיה מהירה.

אי אפשר לנתק את המהלך של כחלון וכהן מהקונטקסט הכללי שבו הפוליטיקאים דורסים את הפקידות הבכירה, החל ממינוי מקורבים למשנים למנכ"לים במשרדי הממשלה ועד לטקס הזובור שערך ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה לממונה על שוק ההון דורית סלינגר.

התחרות לא תלויה באגוד

המיזוג בין מזרחי טפחות לאגוד הוא מיזוג שישפיע על התחרותיות במערכת הבנקאית כקליפת השום. אגוד אינו מחולל תחרות, אף שהוא ניסה להיות כזה. מדובר בבנק לא יעיל שלא הצליח להגדיל את נתח השוק שלו שעומד על 1.5%. לכן האמירה שהמיזוג יפגע בתחרות היא אמירה ריקה. מנגד, יש לומר שהטיעונים של בנק ישראל שלפיהם המיזוג הזה הוא הפתרון לריכוזיות במערכת גם הם לוקים בחסר. אבל זה לא אומר שאפשר לרמוס את כל הכללים בדרך ליישום אג'נדה פוליטית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
לבנקאית בישראל, אי מיזוג יביא לפריחה מחיר המניה אינו משקף, לציבור רק 25%
יש בעלי שליטה עם הקב לקיר, אחד חייב למכור רגולטורית והשני במצוקת מזומנים בגלל מינוף בעסקים אחרים. לא סוד שזה שלחוץ הלך אצל המפקחת כדי לאיים בפירוק. מחיר המניה משקף את התשואה היותר נמוכה ביחס לבנקים גדולים (ובשקלול תשואה למחיר המניה, סביר) ואת העובדה שכל זב חוטם בשוק ההון יודע שאליהו חייב למכור. אם שני החלשים בשליטה יצאו, לובינסקי יהיו בעלי שליטה יחידים. הם כבר הוכיחו שהם יודעים לנהל עסקים וזו תהיה הזדמנות פז בשבילם להשביח את הכלה. מרגע שישתחררו מעולם של "השותפים" האחרים ויבחרו יו"ר דירקטוריון אמיתי... הם על המסלול. כל יתר הבנקים מתים שהבנק שמציק להם ב "חשבון הפוך" יעוף מהשוק. הציבור אולי עצלן ולא עובר בנקים, אבל לא מטומטם.
בנקאי בארץ  |  03.05.18
לכל התגובות