אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיגוד הקרדיולוגי בישראל: ירידה של כ־50% בהתקפי לב קשים ומסכני חיים צילום: דוברות בית הנשיא

האיגוד הקרדיולוגי בישראל: ירידה של כ־50% בהתקפי לב קשים ומסכני חיים

עוד עולה מהסקר שביצע החוג לטיפול נמרץ באיגוד, 44% מהלוקים בהתקפי לב לאורך העשור האחרון בחרו להגיע עצמאית אל חדרי המיון

15.06.2018, 10:02 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

אחת לשנתיים עורך החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי בישראל את סקר אקסיס (ACSIS), המבקש לעקוב אחר מטופלים שעברו התקף לב (אוטם חד בשריר הלב). בסקר נוטלים חלק כל יחידות טיפול נמרץ והמחלקות הקרדיולוגיות בישראל. הסקר נערך לראשונה בשנת 1992 (מה שהופך אותו לאחד הראשונים מסוגו), כאשר הסקר לשנת 2018 נמצא כעת בשלבי סיום.

בכנס השנתי של האיגוד שנערך בסוף חודש אפריל האחרון פורסמו מגוון נתונים מסקר 2016 אשר נעשה בקרב 1,907 מטופלים. מהסקר עולה כי בישראל קיימת בעשור האחרון ירידה של כ־50% בשכיחות של התקפי לב קשים ומסכני חיים. בהקשר הזה יש לציין התקפי לב שכאלו דורשים התערבות מיידית לפתיחת העורק החסום, כשהטיפול המועדף הוא צנתור לב. על פי הסקר 82% מהמטופלים עוברים צנתור מציל חיים במהלך 12 השעות הראשונות מרגע תחילת התסמינים – מספר חסר תקדים ביחס למדינות המפותחות בעולם.

קראו עוד בזירת הבריאות

גברים פונים מוקדם יותר לטיפול

עוד מראה הסקר כי לאורך השנים זמן התגובה של המערכת הולך ומתקצר: כך שבשנת 2016 הזמן מקבלת מטופל בחדר המיון ועד לפתיחת העורק על ידי צוותי צנתור עומד על 50 דקות. לפי הסקר התמותה מהתקפי לב קשים הינה רק ב־1.6% מהמקרים. כחודש לאחר ההתקף אחוז המטופלים שנפטרו מהתקף לב בכלל היה 3.1% מהמטופלים ואילו כעבור שנה נפטרו 7.6%. עוד עולה מהסקר כי המקומות השכיחים ביותר שבהם מתבצע מגע ראשוני בחולים עם התקפי לב הם בחדרי המיון של בתי החולים27%, במוקד הרפואי/ קופות החולים 39% ו־29% בניידות מגן דוד אדום.

ד"ר רואי בייגל, מזכיר החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי בישראל  , צילום: דוברות בית הנשיא ד"ר רואי בייגל, מזכיר החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי בישראל | צילום: דוברות בית הנשיא ד"ר רואי בייגל, מזכיר החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי בישראל  , צילום: דוברות בית הנשיא

 

הסקר כולל בין היתר גם פילוח זמנים מתחילת התסמינים של התקף לב ועד למגע רפואי ראשוני, וממנו מתברר כי הגברים פונים מוקדם יותר לטיפול ביחס לנשים – 90 דקות לעומת 128 דקות.

בניגוד לטענה שנשמעה בשנים האחרונות כי נשים בישראל מתות יותר מגברים כתוצאה מהתקפי לב, הרי שהסקר מביא שורה תחתונה לפיה לא נצפה הבדל משמעותי בתמותה בין המינים.

נתון נוסף מהסקר שנותר קבוע לאורך העשור האחרון, מצביע על כך כי 44% מהלוקים בהתקפי לב מגיעים עצמאית לחדרי המיון בבתי החולים ולא נעזרים באמבולנסים ובכך מסכנים את חייהם.

 

"מודעות, מעקב ובקרה הן מילות מפתח"

"מעבר לנתונים עצמם, כל סקר שכזה מאפשר לנו לבחון את השינויים והמגמות, והוא גם מסייע לנו לבדוק ולשפר את עצמנו", מסביר ד"ר רואי בייגל, מזכיר החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי בישראל וסגן מנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי שיבא. "מבחינתי הנתון המשמעותי ביותר בסקר נוגע לאחוזי התמותה הנמוכים בישראל בתקופה של חודש לאחר התקף לב קשה, ומדובר על 3.1% - זהו נתון שהוא אחד הנמוכים בעולם. עוד נתון מרכזי ומשמח, טמון כמובן בירידה של כ־50% בכל הקשור בהתקפי לב מסכני חיים".

עוד מוסיף ד"ר בייגל: "נתון מטריד שעולה מהסקר הוא שלאורך השנים אנחנו לא מצליחים להפחית את כמות האנשים הלוקים בהתקפי לב ומגיעים בכוחות עצמם לטיפול בבתי החולים. הן אם מדובר בנסיבות הקשורות לרצון לחסוך בעלויות הכספיות של ניידות לטיפול נמרץ, והן אם מדובר בחוסר מודעות - הגעה עצמאית לבתי חולים מסוכנת לחולה ועלולה לסכן גם את סביבתו. צריך להבין: כשל של הלב דורש טיפול מיידי היות והוא עלול לגרום למוות קליני. אמבולנסים מצוידים בצוותים ובמכשור הנדרש כדי להחזיר דופק סדיר עד להגעה לחדר המיון – ונסיעה בהם לבתי החולים עשויה להציל חיי אדם".

מעבר לטיפול בהתקפי לב, מבקש ד"ר בייגל לשים את הפוקוס גם על נושא המניעה: "מודעות, מעקב ובקרה הן מילות מפתח. היעד הוא למנוע את המחלה עוד לפני שהיא מתחילה. ביצוע בדיקות תקופתיות והכרת ההיסטוריה הבריאותית המשפחתית יכולים לחסוך הרבה מאוד כאבי ראש לעתיד. מעבר לזה, חינוך והסברה כבר מגיל צעיר יכולים לעשות את ההבדל. על הרקע הזה יזם האיגוד הקרדיולוגי בישראל את פרויקט 'הלב שלי', שמטרתו לסייע לתלמידי כיתות ד'-ט', בהבנת הקשר בין הרגלי חיים ותחלואת לב".

פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בילינסון), מתייחס לסקר ומציין: "אחת הסיבות העיקריות לירידה בתמותה בישראל היא ביצוע צנתורים דחופים ומצילי חיים כמו גם שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו. גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון - מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות