אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רה"מ מציג: הפחתת רגולציה עם חיסכון זעום וכמעט בלי אכיפה צילום: נמרוד גליקמן

ניתוח כלכליסט

רה"מ מציג: הפחתת רגולציה עם חיסכון זעום וכמעט בלי אכיפה

משרד רה"מ מציג הבוקר את הספר להפחתת הנטל הרגולטורי ל-2017: הפחתת הנטל חסכה למשק כ־1.5 מיליארד שקל ב־2017. אך בנתונים לא מצוין מה עלות הרגולציה שנוספה ומדוע הביורוקרטיה בישראל רק גדלה

06.05.2018, 07:07 | אדריאן פילוט

משרד ראש הממשלה יציג הבוקר את הספר להפחתת הנטל הרגולטורי ל־2017 שלפי אומדניו חסך למשק הישראלי כ־1.38 מיליארד שקל באופן ישיר וכ־1.46 מיליארד שקל באופן עקיף, חיסכון בזמן של 41,355,400 ימים במצטבר בגין המתנות ויותר מ־3,000 ימי עבודה. הספר כולל 54 תוכניות של 15 משרדים ושתי רשויות: המיסים ורשות ההגבלים העסקיים. 

קראו עוד בכלכליסט

על פי הספר יבוטלו או יופחתו יותר מ־80 דרישות, כמו הדרישה לבצע בדיקת ראייה לבעלי רישיון רכב פרטי כל עשור אחרי גיל 40 (משרד התחבורה) או ביטול רישיון ייצוא לתוצרת צמחית (חקלאות); יוארך התוקף או שתוחלף חובת הרישיון בתצהיר לכ־20 רישיונות; ויתבצעו יותר מ־60 תהליכי דיגיטציה.

הרפורמה המשמעותית שנעשתה השנה היתה במערך הכבאות אשר יצרה הבחנה בין הדרישות למבנים חדשים לעומת מבנים קיימים: הוסרו דרישות לפאנל כבאים וטלפון כבאים ביותר מ- 400 בתי מלון והוסרה הדרישה להתקין מערכת שחרור עשן בכל המבנים הקיימים בארץ. הקלות אלו אמורות לחסוך לציבור 825 מיליון שקל.

רפורמה נוספת קשורה לדיגיטציה של תהליך מתן האישורים להיתרי בנייה שצפויה לחסוך יותר מ־100 מיליון שקל ויותר מ־200 אלף ימי המתנה בשנה.

במשרד ראש הממשלה מדברים על חיסכון כולל של כ־3 מיליארד שקל ועוד עשרות מיליוני שעות שנחסכו למשק. איך בדיוק המשרדים הגיעו אליהם? בממשלה מסבירים כי בכל משרד עשו את החישוב בנפרד על פי שיטת המדידה של OECD, ואז משרד ראש הממשלה סיכם הכל.

אך במקרה של רגולציה המספרים אינם חזות הכל, הם גם לא ממש מסייעים לצורך השוואה — כי לא כל המשרדים אחראים על היקפי רגולציה דומים. יתרה מזו, כאשר נמסר לנו כי נחסכו 1.38 מיליארד שקל בגין חיסכון ישיר, עלינו לשאול: האם זה מעט? זה הרבה? ביחס למה? רק כדי לסבר את העין: הרפורמה המשמעותית שנעשתה ב־2017 היא כאמור במערך הכבאות. 825מיליון שקל (או מיליארד שקל לטענת התאחדות התעשיינים) נשמעים כמו המון כסף. אבל מנתונים של התאחדות התעשיינים עולה כי הרגולציה הקשורה למערך הכבאות נאמדת בכ־13 מיליארד שקל למשק. כלומר הרפורמה חתכה לכל היותר 7.5%-6.5% מהעלות הרגולטורית של מערך הכבאות.

דוגמה נוספת: משרד הבריאות מתגאה שחסך למשק הישראלי 30 מיליון שקלים. אבל משרד זה מחולל רגולציה במיליארדי שקלים בשנה כך שהסכום שחסך מזערי, וכך גם במשרד האנרגיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: בלומברג ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: בלומברג ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: בלומברג

בעיה נוספת היא שהנתונים בספר מדברים על רגולציה שהוסרה אבל אין בו התייחסות לרגולציה שהתווספה. במלים אחרות, הוא מתייחס לרגולציה "ברוטו" (כמה ירד) ולא לרגולציה "נטו" (כמה ירד לעומת כמה עלה). "רגולציות צצות חדשות לבקרים", מסבירים בהתאחדות התעשיינים בתגובה לספר. "חיכינו שלוש שנים כדי לבדוק אם כל החקיקה שהממשלה העבירה להפחתת רגולציה עובדת והרגולציה לא פחתה. היא גברה", אמר אוריאל לין, נשיא האיגוד לשכות המסחר.

"המהלכים של הממשלה תחת הכותרת של הורדת יוקר המחייה, רק מעלים את יוקר המחייה", אומר רון רוטר, מנהל הכספים של חברת האופנה קסטרו, ומדגים: "עשינו ייבוא מצרפת והתבקשנו לעבור כאן תקינה, למרות שהמוצרים עברו תקינה של האיחוד האירופי, ארצות הברית ויפן. זה לקח שנה ועלה מאות־אלפי שקלים".

אם כבר מסתכלים על מספרים ועל השוואות, כדאי להתבונן על הנעשה בעולם: מדד "עשיית העסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי מיועד להשוות בין סביבות רגולציה עסקית בכלכלות שונות. לפי המדד האחרון שהתפרסם בסוף 2017 ישראל שוב מידרדרת מהמקום ה־53 למקום ה־54, כאשר עד לפני עשור היא נמצאה בעשירייה השנייה. ציונים גורעים במיוחד רשמה ישראל בכל הקשור לרשימת נכסים, מקום 130 בעולם; תשלום מסים, מקום 99 בעולם; ואכיפת חוזים, מקום 92.

הממשלה נלחמת אפוא ברגולציה אבל המדדים רק יורדים. ייתכן שהסיבה לכך היא שבניגוד לארצות הברית ואירופה, כאן מי שמפקחים על הרגולטורים — הם חלשים מדי. היחידה במשרד ראש הממשלה האמונה על כך יכולה לדרוש דו"ח שמפרט את העלויות הכרוכות בכל מהלך רגולטורי חדש אבל לא יכולה להעניש את מי שלא מבצע את המהלך.

ועם כל זאת, יש לשבח את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שכן הוא הצליח לחולל שינוי. לא מהותי ולא גדול, אבל לפחות בתפישה באשר לחיסכון רגולטורי. גם מי שיחליף אותו בתפקיד לא יוכל להתעלם מאחריות הממשלה בהפחתת הביורוקרטיה כמטרה לאומית. וכן: משרד ראש הממשלה הוא משרד מתכלל ומגבש מדיניות, אבל אינו מיישם, והוא חסר סמכויות אכיפה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות