אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טור ד'אחלה: אירוע חד-פעמי שהמורשת שלו חייבת להישמר צילום: איי אף פי

טור ד'אחלה: אירוע חד-פעמי שהמורשת שלו חייבת להישמר

הג'ירו ד'יטליה בישראל הוא אירוע חד פעמי נפלא עבור ישראל ותדמיתה כמדינה - מתנה נהדרת של מיליארדר קנדי בשם סילבן אדמס. עכשיו רק צריך להטמיע את המטען התרבותי שהג'ירו משאיר בישראל. וזה רק הרשויות יכולות לעשות

05.05.2018, 20:11 | אוריאל דסקל

רוכבי הטור דה פראנס עוברים כבר שנים דרך כפרים בצפון ומרכז צרפת. לפני שהרוכבים מגיעים, משאית עוברת בכביש וממנה זורקים מתנות לצופים לצד הכביש. צרפתים מבוגרים מהאזורים הללו זוכרים עד היום את המתנות שקיבלו כילדים מהמשאיות שעברו לפני הרוכבים. בכלל, הטור הוא אחד מהזיכרונות הראשונים של דורות של ילדים צרפתים מהכפרים הללו. זה רק חלק מתרבות רכיבה עמוקה, נרחבת ומושרשת שמ-1903 בונים אותה ברחבי צרפת מדי שנה.

ההגעה של הג'ירו ד'יטליה לישראל היא הישג לישראל. לרכיבה הישראלית ול"הסברה" הישראלית.  

רוכבי מרוץ ג רוכבי מרוץ ג'ירו ד'איטליה בתל אביב | צילום: דנה קופל רוכבי מרוץ ג

שעות על גבי שעות של הצגת ישראל באור היפה ביותר מול מאות מיליוני צופים ברחבי העולם - אפילו אם היו תלונות על תשתיות ומכסי ביוב - הן ניצחון לישראל. כשרוכבים, שמקבלים חסות ממדינות כגון איחוד האמירויות ובחריין, מתחרים בישראל - זה שולח מסר חזק יותר ממיליון מפגשים בין פוליטיקאים ומדינאים.

בכלל, הנופים (מהמסוק, עכו נראית כמו עיר ממשחקי הכס), החיבור של הרוכבים לקהל (שהשדרים ביורוספורט מתלהבים ממנו), האוהדים המוגזמים עם התלבושות המוזרות (נושא שיח ברשתות ובשידורים), הפוסטים ששוטפים את המדיות החברתיות (כולם רוצים להראות שהיו שם), האוברסלינג של ישראל ("חיפה - סן פרנסיסקו של ישראל"; "שפרעם - רומא הקטנה" וכו'), הסיקור ברחבי העולם, אפילו הרוכבים תחת השם Israel Cycling Academy - אלו הישגים גדולים לשיווק ישראל.

אין פרסומת טובה יותר מזה למדינה - אולי רק היורו, המונדיאל או האולימפיאדה. ואלו לא יקרו בקרוב בארץ הקודש (ואיזה קטע שהמפלגות החרדיות לא עשו שרירים על חילול השבת הנוראי, אה?).

השאלה הגדולה היא מה יקרה אחרי שכולם יעזבו לאיטליה. מה המורשת התרבותית-חברתית-ספורטיבית של האירוע המתוקתק הזה. ואיך המדינה תמדוד את איכות השורשים של הענף שנותרו בישראל אחרי הג'ירו.

עלות הבאת הג'ירו לישראל עומדת על כ-23 מיליון יורו. המדינה השקיעה כ-5 מיליון יורו (כ-7 מיליון יורו אם מחשבים גם עלויות אבטחה שכוסו/יכוסו). סילבן אדמס - איש עסקים ופילנתרופ יהודי־קנדי בן 58, בנם של ניצולי שואה מרומניה, שב־2016 עלה לישראל - השקיע את רוב הסכום האדיר הזה לאירוע בן 3 ימים.

אדמס וסביבתו מדברים על מורשת ארוכת שנים. העובדה שתרם מיליונים רבים נוספים כדי להקים את הוולדרום הראשון במזרח התיכון (מתקן רכיבת אופניים) ולקבוצת Cycling Academy מראה על הרצינות שלו. אבל בסופו של דבר, הרבה תלוי בממשלה - משרד הספורט ושיתופי הפעולה שלו עם משרדים ואיגודים - כדי להטמיע את המטען התרבותי שהג'ירו משאיר בישראל. כדי לייצר כאן תרבות ספורט אמיתית. וזה לא משהו שעושים עם אירוע אחד - פעם ב-70 שנה - אלא בעבודה יומיומית בשורשי הספורט ותרבות הספורט בישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות