האקזיט של פרוטרום: חג לבעלי המניות, לא לתעשייה הישראלית

"ברכות לפרוטרום על עסקת המכירה השנייה בגודלה של חברה ישראלית אי פעם! עוד גאווה ישראלית", צייץ אתמול שר הכלכלה אלי כהן. כהן צדק רק בחלקו הראשון של הציוץ: זה יום חג לבעלי המניות ולמשקיעים, שעומדים לרשום מתשואה פנומנלית על ההשקעה. אבל גאווה ישראלית? לא ממש.

מכירת פרוטרום היא עוד רגע עצוב בסיפורה של התעשייה המקומית. אורי יהודאי עצמו ציין לפני שבוע שחברות תעשייה מקומיות שנמכרות מאבדות במהרה את זהותן הישראלית. זה קרה לכתר, לנטפים ולאדמה, וזה יקרה גם לפרוטרום, שבמקרה הטוב תשאיר כאן עוד חמש שנים כמה עשרות אנשי שיווק ופיתוח. הכל יעבור לאירופה.

ואכן, אורי יהודאי דאג להכניס להסכם סעיף שמחייב את IFF לשמר את פעילות המו"פ והייצור בישראל לשלוש שנים. זה סעיף מקובל במכירות של חברות טכנולוגיה, שם המייסדים מתחייבים להישאר בחברה לתקופה מוגדרת, אבל שני הצדדים מבינים שבתום התקופה הדרכים ייפרדו.

לכולם ברור מהן הכוונות של IFF. היא לא רוכשת את פרוטרום בשל המפעלים שלה בישראל, וקרוב לוודאי שאפילו לא כדי לקבל את המוחות של החברה הישראלית. מדובר במיזוג בין שתי חברות תעשייתיות שעושות זאת כדי ליצור יתרון מהותי לגודל ולהתמודד מול הגודזילה החדשה שקמה להן בדמות האיחוד בין ז’יוודאן השווייצרית לנטורקס (naturex), שעסקת המיזוג ביניהן הדיחה את IFF ממעמדה המוביל בשוק תמציות הטעם והריח. IFF מחפשת, אם כן, בעיקר את המוצרים של פרוטרום שחסרים לה בעצמה, את הגישה ללקוחות שלה, ואולי גם את המומחיות במיזוגים וברכישות. כל היתר זה סינרגיה, כלומר מיותר ומיועד לקיצוץ.

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום. ציין שחברות תעשייה מקומיות שנמכרות מאבדות במהרה את זהותן | צילום: עמית שעל

לכן כהן צריך להיות דווקא מוטרד ממכירת פרוטרום, שכן ל־IFF ‑ ואפילו לפרוטרום עצמה, שכבר היום מעסיקה הרבה יותר עובדים מחוץ לישראל מאשר בתוכה ‑ יש מספיק מפעלים באירופה. יעילים, מדויקים, ובמרחק אפסי מהלקוחות המרכזיים.

כהן צריך לחשוב איך מספקים לחברות הישראליות סביבה תומכת שתאפשר להן לגדול ולהפוך לגלובליות בלי להוציא את מרכז הכובד מישראל ובלי להתפתות לרכישות. אלא לפני כן, משרדו צריך להעניק תמריצים מעניינים מספיק לשכנע "משוגעים"שיסכימו להקים כאן מפעלים וחברות תעשייה, ולא רק סטארט־אפים לפיתוח אפליקציות.

אין מה לקנא בכהן. המשימה שעומדת בפניו מורכבת מאין כמותה, כי ישראל המסורתית לא מצטיינת בייצור תעשייתי, והשקל החזק לא מסייע. אולי כאן עסקת פרוטרום יכולה לעזור לו, שכן היא ממחישה שאקזיטים חלומיים יש לא רק בהייטק, אלא גם בתעשייה. זה רק לוקח הרבה יותר זמן.