אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מינוי בכירים במשטרה נגוע בשיקולים פוליטיים: נקבע ב"ארבע עיניים" בין ארדן לאלשיך צילום: מוטי קמחי

דו"ח המבקר

מינוי בכירים במשטרה נגוע בשיקולים פוליטיים: נקבע ב"ארבע עיניים" בין ארדן לאלשיך

מבקר המדינה עוד קובע כי המשטרה מדליפה חומרי חקירה לתקשורת, בניגוד לאמירות המפכ"ל כי רק הסניגורים מדליפים. הליקויים במינויים מתחדדים לנוכח פרישתם של כמה ניצבים בשנים האחרונות על רקע התנהגות שאינה הולמת

08.05.2018, 16:01 | זוהר שחר לוי ומשה גורלי
מבקר המדינה קורא להגברת ההפרדה בין המשרד לביטחון פנים לבין המשטרה בכל הנוגע למינוי קצינים בכירים במשטרה כדי למנוע מינויים הנגועים ב"שיקולים פוליטיים". "על המפכ"ל לגבש אמות מידה שקופות לאפיון תפקידי הקצונה", ממליץ הדו"ח שמתפרסם היום (ג').

בחודשים מרץ-ספטמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את הליכי השיבוץ והקידום של קצינים במשטרה בדרגות רפ"ק עד ניצב. הביקורת נעשתה במשטרה – בעיקר באגף משאבי אנוש (אמ"ש) ובלשכת המפכ"ל ונמצאו מספר ליקויים בהליכי המינוי והשיבוץ.

לפי המבקר, ליקויים אלה מתחדדים בשעה שההכרעות בעניינם של מינויים אלה מתקבלות על ידי גורם מהמגזר הפוליטי, השר לביטחון פנים, לאחר התייעצות ב"ארבע עיניים" עם בעל תפקיד אחד בלבד – המפכ"ל, הן אינן מתועדות וכך גם הנימוקים להחלטות.

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. המשטרה לא קבעה כללים למינויים , צילום: עמית שאבי מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. המשטרה לא קבעה כללים למינויים | צילום: עמית שאבי מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. המשטרה לא קבעה כללים למינויים , צילום: עמית שאבי

 

בהמלצות המבקר הוא קורא למשרד לביטחון פנים, למשרד המשפטים בשיתוף עם המשטרה לבצע שינוי בהסדרים הקיימים במינויי קצינים בכירים ולשקול למסור למשטרה סמכויות החלטה בדבר מינוי קצינים בכירים או חלק מהם. "בבחינה זו", כך נכתב בדו"ח, "יש להבטיח את המרחק הראוי בין הדרג הפוליטי לבין ההחלטות שמקבל הדרג המקצועי במשטרה". 

במשטרת ישראל משרתים כ-30 אלף איש מתוכם כ-5,000 קצינים. סמכות המינוי לתפקידים המיועדים לדרגות סגן ניצב (סנ"צ) ומעלה נתונות על פי פקודת המשטרה לשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן ולמפכ"ל, רנ"צ רוני אלשיך.

במועד הביקורת משרתים במשטרה יותר מ-800 קצינים בכירים בדרגות סנ"צ עד ניצב. הסמכות למנות קצינים בדרגות אלה נתונה לשר לביטחון פנים והיא חלה על כלל התפקידים במגזרים השונים בדרגות אלו, לרבות ראש אגף החקירות, ראש יחידת להב 433, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה וקציני החקירות המשרתים בהם, המופקדים בין היתר על ניהול חקירות רגישות של נבחרי ציבור וגורמים אחרים בשירות המדינה.

משרד המבקר בדק גם את אופן מינוי הניצבים במשטרה בשנים 2016-2017, זאת בהתייחס גם לפרישתם של כמה ניצבים בשנים האחרונות על רקע התנהגות שאינה הולמת ותלונות על הטרדות מיניות. נכון לפברואר 2018 שירתו במשטרה 18 קצינים בדרגת ניצב והם שימשו כשדרת הפיקוד הבכירה ביותר.

בין הניצבים – סמפכ"ל, מפקדי מחוזות, ראשי אגפים כמו אגף החקירות ואגף משאבי אנוש ומפקד מג"ב. לשיטת המבקר, המשטרה לא קבעה כללים למינויים ולתפקידי ניצב ואלה מתבצעים שלא על בסיס הגדרות תפקיד ותחומי אחריות וללא כלים תומכי החלטה מספקים. "מינוי שלא על פי הליך סדור", כך לפי הדו"ח, "עלול לפתוח פתח לאיוש לא מיטבי ואף למינויים משיקולים לא מקצועיים לתפקידים הבכירים ביותר במשטרה והמשפיעים ביותר על המשרתים בה ועל ציבור האזרחים בכלל. כמו כן, יש במינויים המתבצעים באופן הזה כדי לפגוע בשקיפות הארגונית וייתכן שגם באמון המשרתים במשטרה והציבור בהנהגת המשטרה".

עוד ממליץ המבקר למשטרה לגבש הגדרות תפקיד ברורות לקצינים לצורך מינויים בספר תפקידים, שעליו להיות פומבי לכל המשרתים במשטרה ולשמש עוגן מתעדכן לכל הליכי השיבוץ והקידום. בנוסף, על המשטרה והעומד בראשה להגביר את השקיפות והתיעוד שבהליכי הקידום והשיבוץ. "ראוי", ממליץ הדוח, "כי קצין ימונה לתפקיד ניצב לאחר שפורום מתאים יבחן היבטים של כשירותו והתאמתו לתפקיד, ובכך ישמש ככלי עזר למפכ"ל בגיבוש המלצתו לשר. על המשטרה והמשרד לביטחון פנים להקפיד לתעד באופן מלא את כל שלבי הליך המינויים לתפקידי ניצב ולנמק את החלטותיהם באופן שגורמי הבקרה המוסמכים יוכלו ללמוד על השיקולים לקבלתן".

תגובת משטרת ישראל: "מגבשים ספר תפקידים חדש"

"משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר.

"משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. בהקשר זה נציין כי הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד.

"למעלה מן הצורך, נציין כי מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים.

"עם זאת נדגיש, כי אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים.

"בימים אלה מגובש ספר תפקידים חדש שיהווה 'עוגן וקו מנחה', בעל גמישות רבה יותר. יובהר כי אין מדובר בקידום לדרגי קצונת הביניים אלא בציר ההתפתחות של הקצונה הבכירה בלבד.

"נדגיש כי על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים".

בימים אלה מגובש ספר תפקידים חדש שיהווה "עוגן וקו מנחה", בעל גמישות רבה יותר. יובהר כי אין מדובר בקידום לדרגי קצונת הביניים אלא בציר ההתפתחות של הקצונה הבכירה בלבד.

נדגיש כי על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים.

הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל.

נוסיף כי הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום.

המבקר: המשטרה מדליפה חומרי חקירה

 

בעניין הדלפות חומרי חקירה לתקשורת, המבקר מאשים את המשטרה בהדלפת חומרי חקירה. בכך הוא סותר את האמירות של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, לפיהן רק הסניגורים הם המדליפים. כך עולה מדו"ח המבקר הנוגע למשרד המשפטים ולחומרי החקירה והטיפול בהם על ידי המשטרה והפרקליטות.


הדו"ח קובע במפורש: "בשנים האחרונות פורסמו בכלי התקשורת פרטים וחומרים מחקירות, לכאורה בניגוד להוראות הדין. משרד המשפטים פנה כמה פעמים למשטרת ישראל בנוגע לכך, ובחלק מהמקרים המשטרה אף הסכימה כי החומרים שפרסמה היו אסורים לפרסום".

בתכתובות בין המשטרה לפרקליטות ולמשרד המבקר עולה שהנהלים לא ממש ברורים והניסיון להבהירם ולקבעם לא עולה יפה. במקרה שבו פורסמה זהות של קטינה, סברה המשטרה שפרסום סרטון שכולל את פרטיה יקדם את החקירה. המשטרה סמכה על התקשורת שתטשטש את הפרטים. "משרד מבקר המדינה", נכתב בדו"ח, "רואה בחומרה את אופן טיפולה של המשטרה במקרה זה. היה על המשטרה להעביר את החומרים לתקשורת רק לאחר שביצעה את כל הנדרש לשמירת הסודיות בנושא זהות הקטינה, ולא לגלגל על כלי התקשורת את האחריות לכך".

במקרה אחר שודרה במהדורת חדשות כתבה הסוקרת הגשת כתב האישום, שכללה חומרי חקירה שעדיין לא הועברו לסנגורים. דוברות המשטרה חשפה בריאיון את הראיות ואת העמדה כי די בהן כדי להרשיע את הנאשם. "משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי היא הגורם המרכזי האמון על אכיפת החוק ולכן מצופה ממנה שתשמש דוגמה בכל הנוגע לשמירה קפדנית על הוראות החוק, גם אם היא אינה אוכפת אותו על הציבור אלא במקרים נדירים, ולא תצדיק את אי-שמירת הכללים הקיימים בתכניות לשינוי המצב החוקי, שיישומן נמשך כבר שנים".

חומרי חקירה בתיק פלילי הם הכלים החשובים ביותר לחקר האמת, למשפט הוגן ולמיצוי הדין. הזכות לעיין בהם, ובמלואם, יכול להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי. הדו"ח מזכיר את השופט דוד רוזן שביטל את כתבי האישום בתיק הדסק הצרפתי כתוצאה משני מחדלים שעליהם מצביע הדו"ח – אי העברת חומרי חקירה מהמשטרה לפרקליטות, וכתוצאה מכך אי העברת החומרים להגנה. רוזן ציין את ה"התנהגות נפסדת" של המדינה, שלא העבירה לעיון ההגנה חומר חקירה "בכמויות בלתי נתפסות" - יותר מ-150 ארגזי מסמכים. הוא ציין כי יש סבירות לא מבוטלת שכתב האישום הוגש בלי שהתביעה עצמה עיינה באלפי מסמכים מחומר החקירה. על כך נקבע כי "הגשת כתב אישום ללא עיון בכלל חומר החקירה הינו מעשה פגום היורד לשורש סמכות כתב האישום".

המשטרה ציינה בתשובתה כי כאשר היקף החומר גדול במיוחד אין אפשרות מעשית להעבירו לפרקליטות באופן מלא לפני שיחל המשפט.

ממשטרת ישראל נמסר: "אנו שמחים שדו"ח מבקר המדינה ממנף בעיה כאובה זו. משטרת ישראל מפיצה מדי שנה למעלה מ-10,000 הודעות דוברות לכלי התקשורת בנושאים שונים ומגוונים תוך הקפדה יתרה על הוראות הדין, ובמקרים מסוימים אפילו תוך החמרה עליהן. אנו שמחים לגלות כי מתוך אלפי ההודעות ישנן רק הודעות בודדות שעלתה שאלה בגינן כאשר מרביתן הן תוצר של חומרים שאמנם פורסמו בכלי תקשורת אולם לא הופצו מעולם מטעם דוברות משטרת ישראל והגיעו לכלי התקשורת ממקורות אחרים שאינם דוברות המשטרה. לא זאת בלבד שהמשטרה נמנעת מפרסומים אסורים, הרי שלא אחת היא זו שפועלת באופן אקטיבי להסרת תכנים מעין אלו, תכנים שלעיתים קרובות סופקו ע"י החשוד, הקורבן, סניגוריהם או בעלי עניין אחרים בהליך הפלילי – גורמים הנחשפים לחקירה וראוי כי היה להסדיר לגביהם בחוק את אותם מגבלות פרסום חשובות.

"נציין כי מאז כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקידו, הופצו הנחיות המסדירות את המגעים מול כלי התקשורת באמצעות דוברות וכן הונהג מבדק תעסוקתי, בין היתר, בכדי לאתר ולמנוע מקרים של הדלפות או מסירת מידע שלא כדין. לאחרונה אף הגיעה לסיומה עבודה שבוצעה במשטרה שעניינה הצעה לתיקון הנחיית היועמ"ש לממשלה בדבר פרסומים מחקירות, הכוללת התאמת ההנחיה לתיקוני חקיקה, הרחבת המקרים בהם ניתן לפרסם פעולות חקירה ככל שאין בהם לפגוע בחקירה או בכבוד האדם, חידוד המקרים בהם נדרש אישור גורם משטרתי לפרסומים ועוד. משטרת ישראל תמשיך לשמור בהקפדה יתרה על טוהר החקירה ולמנוע פגיעה בצנעת הפרט, לצד מימוש העיקרון של זכות הציבור לדעת ושיקוף פעילות המשטרה, הכול בהתאם להוראות החוק, הפקודות והנהלים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות