אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהסתרת מידע ועד הפקרות באתרי הבנייה: הליקויים הבולטים בדו"ח מבקר המדינה צילום: צילום מבצעי מד"א

דו"ח המבקר

מהסתרת מידע ועד הפקרות באתרי הבנייה: הליקויים הבולטים בדו"ח מבקר המדינה

משרדי הממשלה מסווגים מידע כ"רגיש" כדי לחמוק מחובת שקיפות, משרד הבריאות כשל בטיפול בנזקי העישון והרכיבה על אופניים חשמליים שכבר גבתה קורבנות רבים לא הוסדרה

08.05.2018, 17:55 | כתבי כלכליסט

משרדי הממשלה מסווגים מידע כ"רגיש" כדי לחמוק מחובת שקיפות, משרד הבריאות כשל בטיפול בנזקי העישון והרכיבה על אופניים חשמליים שכבר גבתה קורבנות רבים לא הוסדרה - אלו רק חלק ממצאי הביקורת המופיעים בדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ג'). 

צמצום נזקי העישון: הרבה עשן, מעט פעולות

משרדי הבריאות וגורמים נוספים בממשלה מבטיחים עוד רגולציה והגבלות על מוצרי טבק ועישון, כך לפחות כלפי חוץ, אך פרק דו"ח מבקר המדינה העוסק במשרד הבריאות מצביע על מה שכבר אינו סוד כזה גדול – מההבטחות הללו לא קורה הרבה בפועל.

המבקר מונה שורת כשלים שבהם היה מעורב המשרד, ובהם אכיפה מקלה על עישון במקומות ציבוריים, מיסוי חלקי בלבד על מוצרי טבק והיעדר הסברה מצד גופים שונים דוגמת קופות החולים, מערכת החינוך וצה"ל על נזקי העישון.

המבקר מציין בדו"ח המתפרסם היום כי ההוצאה הלאומית השנתית על טיפול במחלות הנגרמות מחשיפה לעישון מוערכת בכ-3.7 מיליארד שקל. הפתרון מבחינתו הוא ברור – העלאת המיסוי על מוצרי טבק בכלל, ובפרט על מוצרי טבק לגלגול שהמס עליהם קטן משמעותית ממוצרי טבק אחרים. במשרד האוצר ציינו מוקדם יותר השנה שאכן יבחנו העלאת המיסוי על המוצרים הללו, וכעת נותר לראות אם הדבר אכן יקרה.

אך מעבר לנתונים הכלליים והמטרידים על אזלת ידה של המדינה באכיפה ובפיקוח על העישון, בולטת בדו"ח הנוכחי הפניית האצבע המאוד ברורה לכיוונם של גורמים שונים במשרד הבריאות, ולאופן שבו טיפלו בסוגיות רגולטוריות ואכיפתיות מול חברות הסיגריות.

ליצמן. נזיפה מהמבקר, צילום: עמית שאבי ליצמן. נזיפה מהמבקר | צילום: עמית שאבי ליצמן. נזיפה מהמבקר, צילום: עמית שאבי

המבקר העמיק את הבדיקה בעקבות סדרת תחקירים ששודרה בערוץ 2 בסוף 2016, בהם פורסמו הקלטות שהצביעו על קשרים לכאורה לא תקניים בין בכירים במשרד

לבין גורמים בכירים במשרד, ובהם ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו וכן עוזרו הבכיר של ליצמן, מוטי בבצ'יק.

המבקר מגולל בדו"ח כיצד בקשה של חברת פיליפ מוריס מהמשרד לכלול את מוצר הטבק החדש IQOS בקבוצת מוצרים אשר החוק להגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליהם, נענתה על ידי פרופ' גרוטו בחיוב ומבלי שהסוגיה תבחן כנדרש. לפי הדו"ח, פרופ' גרוטו פנה לרשות המסים חמישה ימים לאחר פניית החברה וכתב להם כי אכן, אין על פיליפ מוריס חובה להדפיס על חפיסת המוצר אזהרות בריאות כלשהן. הוא מציין עוד כי בניסוח המכתב היה מעורב גם היועץ בבצ'יק.

"אף שמדובר בהחלטה עקרונית לכאורה הנוגעת למוצר חדש, לא התייעץ פרופ' גרוטו לפני שקיבל את החלטתו האמורה עם אף גורם מקצועי במשרד הבריאות", כותב המבקר ומוסיף בהמשך כי פרופ' גרוטו אף "לא בחן את הכללים בנוגע למוצר שנקבעו בידי גופי בריאות בין לאומיים, כגון מינהל המזון והתרופות האמריקאי. יש לראות בחומרה את דרך פעולתו של פרופ' גרוטו, ששלח מכתב לרשות המסים, ללא בחנה מעמיקה ויסודית של התחייבויות מדינת ישראל על פי האמנה הבינלאומית, ובלא בחינה השוואתית למדיניות במדינות אחרות בעולם בדבר ההשפעות והסיכונים של מוצר הטבק החדש", הוא מסכם.

כמו כן מפנה המבקר אצבע מאשימה ישירות לליצמן עצמו, ומציין בדו"ח האחרון כי הוא ובכירי משרדו קיימו שתי פגישות עם נציגי חברות הטבק, אלא שבניגוד להוראות שנקבעו באמנה הבינלאומית – לא הביא ליצמן עובדה זו לידיעת הציבור.

ממשרד הבריאות נמסר כי: "המשרד למד את הדו"ח ופועל לתיקון הנדרש ולמלחמה אפקטיבית בעישון בשטח. המשרד נאבק בתופעת בעישון במספר אפיקים: הרחבת צו איסור עישון שנמצא בדיונים בוועדת הבריאות של הכנסת לקראת אישור. לצד זאת פועל המשרד לקדם תיקון חקיקה על מנת להסמיך עובדי משרד לאכוף את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים על מנת להגביר את האפקטיביות של החוק. בנוסף, המשרד פועל יחד עם ח"כ איתן כבל לתיקון החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק".

עוד נמסר כי: "אגף האכיפה והפיקוח פועל בתיאום עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ ומשתתף במבצעי אכיפה של החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים. המשרד נמצא בעבודת מטה להקמת מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון. ההקמה צפויה ברבעון הרביעי של שנת 2018. המשרד החל במהלך להפיכת בתי החולים הכלליים לנקיים מעישון.

"גורמי המקצוע של המשרד פועלים יחד עם גורמי המקצוע במשרד החינוך, בהעברת השתלמויות מקצועיות למובילים בית ספריים במערכת החינוך. המשרד צפוי להפיק 400 ערכות פעילות "מפזרים את מסך העשן", המיועדות לבני נוער בגילאי 11-13, בנוסף ל-700 הערכות שכבר הופצו בעברית ובערבית. המשרד אף פרסם קמפיין לצמצום העישון בקרב צעירים בחברה הערבית. הופקו והופצו שני סרטוני פרסומת, כשהמסר המרכזי הוא "העישון הוא לא טרנדי".

לסיכום נכתב: "בתקופה הנוכחית פועל המשרד במספר רב של חזיתות על מנת להילחם בעישון. לצד הפעולות הנזכרות לעיל, פנה שר הבריאות לשר האוצר על מנת להשוות את המיסוי על טבק לגלגול לסיגריות. כמו כן – בשורה התחתונה, המשרד הכריז על מוצרי אייקוס כמוצר טבק לכל דבר ועניין".

מפיליפ מוריס נמסר, "פיליפ מוריס הינה גוף אחראי הפועל על פי החוק וימשיך לפעול בשקיפות ובהתאם לחוק. כגוף שכזה, אנו מאמינים בחשיבות של דיאלוג פתוח עם הרגולטורים, במטרה להשמיע את עמדתנו ולהעביר להם מידע רלוונטי עבור הציבור בישראל. חשיבותו של דיאלוג זה, וגם ההשלכות השליליות שהן תוצאה של חוסר בדיאלוג שכזה, באו לידי ביטוי רק לאחרונה בפערי המידע העצומים, שהובילו לכך שמבין 35 מדינות ברחבי העולם בהן משווק הIQOS, ישראל הנה המדינה היחידה אשר בחרה למסות את המוצר באופן זהה לסיגריות רגילות. יתרה מכך, ישראל פועלת באופן אקטיבי למנוע העברת מידע חיוני ליותר ממיליון מעשנים, אשר מחפשים אחר אלטרנטיבות אחרות פחות מזיקות לעישון. בתקופה זו, בה מדע וטכנולוגיה מייצרים אלטרנטיבות ממשיות לסיגריות, אנו מאמינים שזו חובתנו להמשיך ולבטא את עמדתנו ולהציג ממצאים מדעיים שהם פרי מחקר רב שנים, לגופים הרגולטורים השונים, על מנת שתהיה להם תמונה מלאה ככל האפשר".

 

ספי קרופסקי

20 אלף קבלנים לא רשומים בונים ללא הפרעה - ומסכנים את הציבור

 

מבקר המדינה מקדיש פרק בדו"ח לפעילות רשם הקבלנים, הפועל תחת משרד השיכון. מסקנת המבקר היא כי רשם הקבלנים פועל באיטיות ובסלחנות כנגד קבלנים לא רשומים, ומסכן את הציבור, זאת למרות העלייה במספר ההרוגים בתאונות בנייה.

לפי החוק, העונשים על קבלן שמבצע עבודות הנדסה ובנייה בניגוד לסמכותו הם מאסר או קנס. כמו כן, הרשם יכול להוציא צו מנהלי להפסקת עבודה למשך 15 יום נגד קבלן הפועל בניגוד לחוק, לבטל רישום של קבלן או לנקוט אמצעי משמעת נגד קבלן רשום, אם חומרת מעשיו אינה מצדיקה את ביטול הרישום.

למרות זאת, ענף הבנייה מתנהל על ידי הקבלנים באופן פרוץ לחלוטין. לשם המחשה, ביולי 2017 היו רשומים קרוב ל-11 אלף קבלנים בפנקס הקבלנים, חלקם ביותר מענף אחד. עם זאת, דו"ח שכתב צוות שהקים משרד הבינוי בשנת 2016 לצורך הפחתת הנטל הרגולטורי בנושא רישום קבלנים העלה כי קבלנים רבים - מספרם הוערך בכ-20 אלף - מבצעים עבודות בנייה אף שאינם רשומים כחוק.

פועלי בניין (ארכיון), צילום: אוראל כהן פועלי בניין (ארכיון) | צילום: אוראל כהן פועלי בניין (ארכיון), צילום: אוראל כהן

המשמעות היא שקבלן שלא רשום, אין מן הנמנע שאין לו ידע בתחום ואין מי שמבקר אותו, ולכן העבודה שיבצע תהיה באיכות לא מספקת אשר עלולה לגרום לנזק רב, לחשוף את הציבור לסכנות, ולגרום לתאונות רבות גם בשלב הבנייה.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "האחריות והסמכות לנושא הבטיחות באתרי הבנייה נמצאת בראש ובראשונה תחת האגף לפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה. החל מחודש מרץ 17, עם כניסתו של רשם קבלנים חדש, הוחלט לשקול הפעלת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שהוצא נגדם צו בטיחות. בהתאם לכך, המשרד יזם שיתוף פעולה עם משרד העבודה והפרקליטות על מנת לאפשר קבלת נתונים ונגישות למידע, שלא היתה לפני כן והיא הכרחית לפעילות זו. המשרד ימשיך ליישם את פעולת הביקורת ככל שניתן".

דותן לוי

משרדי הממשלה עושים שימוש לא ראוי ב"סיווג רגיש" כדי להסתיר מידע

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') חושף ליקויים משמעותיים ביישום חוק חופש המידע על ידי משרדי הממשלה. על פי הביקורת משרדי הממשלה מסווגים התקשרויות שהם מעוניינים להסתיר כ"רגישות" וכך עוקפים את חובתם לפרסם אותן. המבקר קובע שבולטים בתחום זה משרדי האוצר, התחבורה והגנת הסביבה.

משרד האוצר: לפי הדו"ח משרד האוצר ובייחוד אגף התקציבים אינם משתפים פעולה עם הממונה על חופש המידע במשרד ומערימים על פעילותה קשיים. הממונה על חופש המידע מסרה למבקר שאגף תקציבים במשרד "לא שקוף בעבודתו ולא משתף פעולה". עוד נמסר כי במקרים שבהם האגף משיב לשאלותיה, הדבר אורך 3-4 חודשים. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד השיב כי בכוונתו להנחות את כל אגפי המשרד ליישום מלא של הוראות חוק חופש המידע בלוחות הזמנים הקבועים בחוק.

משרד הפנים: המשרד הסתיר התקשרויות להסעת מתפללים בטענה שהפרסום יפגע בביטחון המדינה. לפי המבקר המשרד סיווג במסגרת זו שלא לצורך שלוש התקשרויות כרגישות. הרגישות נומקה במקרה אחד בטענה שהפרסום "עלול לשבש את תפקוד המשרד" ובשני מקרים בשל "חשש לפגיעה בביטחון המדינה". בפועל סביר להניח שהחשש נובע מהאפשרות שעלולה להעלות השאלה מדוע משרד הפנים מממן הסעות לתפילות. ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי המשרד ארגן הסעות של מתפללים מוסלמים להר הבית. כיוון שהיה מדובר בתקופות של מתיחות בהר, הוחלט להצניע את ההתקשרויות.

הר הבית, ירושלים. סיווג הסעת מתפללים כרגיש נעשה שלא לצורך, צילום: עטא עוויסאת הר הבית, ירושלים. סיווג הסעת מתפללים כרגיש נעשה שלא לצורך | צילום: עטא עוויסאת הר הבית, ירושלים. סיווג הסעת מתפללים כרגיש נעשה שלא לצורך, צילום: עטא עוויסאת

משרד הבריאות: המשרד נמנע מלפרסם כמעט שני שליש מההתקשרויות שלו (16 אלף התקשרויות שהן 63%) בטענה שהן רגישות, בדרך כלל בשל החשש לפגיעה בפרטיות של אדם. המבקר קובע שכמעט בכל המקרים ניתן היה למחוק את שמו של מקבל המכשיר ולפרסם את ההתקשרויות. מטה המשרד סיווג כרגישות התקשרות עם יועץ תקשורת חיצוני לשר ו-13 התקשרויות לקבלת ייעוץ רפואי ליחידה לקנביס רפואי. לעומת זאת, משרד הבריאות פרסם את שמותיהם של מקבלי ציוד רפואי רגיש ביותר.

משרד התחבורה: המבקר מגלה ש-78% מהתקשרות שסיווג משרד התחבורה כרגישות (26 התקשרויות מתוך 33) לא היו רגישות כלל ועל המשרד היה לפרסמן. נראה שההגדרה של "סיווג רגיש" גמישה מאוד וכוללת רכישת שני כיסאות עבור לשכת שר התחבורה בתל אביב; שמונה מינויים לעיתון לעובדי המשרד; שלושה תשלומים בגין הליכים משפטיים והתקשרות עם כותב נאומים. המבקר קובע שהמשרדים "עשו שימוש לא ראוי באפשרות לסווג התקשרויות כרגישות", ובכך מנעו מהציבור מידע חשוב.

 

שחר אילן 

   

210 אלף זוגות אופניים חשמליים נעים על כבישי ישראל ללא הסדרה

משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות לבטיחות בדרכים לא השכילו להתמודד עם הזינוק במספר רוכבי האופניים החשמליים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

הדו"ח חושף באופן חלקי את היקף יבוא האופניים החשמליים לישראל: בעוד שבשנת 2010 יובאו ארצה 1,239 זוגות אופניים, בשנת 2016 זינק מספר האופניים החשמליים המיובאים ל-70,021 זוגות. מידע זה מסתמך על מקורות רשמיים ואינו כולל אופניים שיובאו בדרכים פיראטיות. בסך הכל להערכת מבקר המדינה נעים בכבישי ישראל כ-210 אלף זוגות אופניים חשמליים.

על פי ממצאי מבקר המדינה, המידע שבידי משטרת ישראל בנושא תאונות אופניים ואופניים חשמליים אינו עדכני. כך, ב-2013 עד 2016 טוענת המשטרה שנרשמו 2,151 נפגעים – אך לפי המרכז הלאומי לחקר טראומה תועדו 7,852 פצועים, משמע המשטרה אינה מסוגלת להיערך כראוי לטיפול בבעיה.

 

הדו"ח מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התחבורה. בין היתר מצוין בו כי תקנות התעבורה המסדירות את החובות והזכויות הנוגעות לרכיבה על אופניים לא הוסדרו כראוי ולכן בשנת 2011 פג תוקפן. למשרד התחבורה נדרשו שלוש שנים עד להסדרה מלאה, במהלכן יובאו ארצה עשרות אופניים שהרכיבה עליהן בעצם לא היתה חוקית עקב אי הסדרת התקנות. בפועל, רק בשנת 2014 נקבעו התקנות המתאימות לרכיבה על אופניים חשמליים המגדירות למשל את הגיל החוקי לרכיבה על אופניים חשמליים.

זירת תאונה עם אופניים חשמליים (ארכיון), צילום: יאיר שגיא זירת תאונה עם אופניים חשמליים (ארכיון) | צילום: יאיר שגיא זירת תאונה עם אופניים חשמליים (ארכיון), צילום: יאיר שגיא

בנוסף מדגיש מבקר המדינה כי משרד התחבורה אינו דואג לניצול הולם של תקציבי הרשויות המקומיות להקמת שבילי אופניים. משרד התחבורה גם אינו מחזיק במידע מן הרשויות המקומיות אשר מפרט בדיוק אילו שבילי אופניים מוקמים, היכן ולאילו מטרות. בקבצי ההנחיות המסודרים שמשרד התחבורה פרסם לרשויות המקומיות לא קיימות דרכי טיפול במספר בעיות כגון תנועה בצמתים שבהן קיימת תנועה של רוכבים אשר מגיעים משבילי אופניים, הסדרת פניה בטוחה לצד שמאל של רוכבי אופניים בצמתים וגם התייחסות לאינטראקציה בין רוכבי אופניים חשמליים ליתר הולכי הרגל. בנוסף מדגיש מבקר המדינה כי שבילי האופניים הקיימים ברשויות מקומיות רבות אינם מתוחזקים ברמה סבירה.

לא זו בלבד שמשרד התחבורה ומשטרת ישראל לא הצליחו ממש להתמודד עם התופעה: לפי מבקר המדינה גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נושאת באשמה: לפי דו"ח המבקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כלל לא קיימה דיונים בנושא תכנית להתמודדות עם תופעת רוכבי האופניים בכל הקשור בתכניות העבודה שלה לשנת 2014 עד 2017, שנים קריטיות שבמהלכן עלה משמעותית מספר הרוכבים ולכן לא בוצעו תכניות הסברה בנושא.

ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "הסדרנו את כל נושא התקינה, הרכיבה והבטיחות של אופניים וקורקינטים חשמליים, בתקנות מפורטות שאושרו בוועדת הכלכלה ופורסמו באמצעי התקשורת. האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים ולקורקינטים חשמליים מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרה באכיפת התקנות, יזמנו את הרחבת סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות. באשר לנושא שבילי האופניים, הרי שהאחריות על סלילתם מוטלת על הרשות המקומית. משרדנו מעודד רשויות מקומיות להכשיר בתחומן מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים. בנוסף, משרד התחבורה מקדם בימים אלה תכנית מהפכנית, להקמת רשת מטרופולינית של אוטוסטרדות לאופניים, בגוש דן. באשר לנושא רישוי אופניים, יצוין כי מדיניות משרד התחבורה תואמת לחלוטין את התקינה האירופאית".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כחלק מהמאבק המתמשך בקטל בכבישים, משטרת ישראל מבצעת פעולות מניעה, הסברה ואכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים המבצעים עבירות תנועה מסכנות חיים בניגוד לחוק. רק בשנה החולפת (2017), נרשמו ע"י המשטרה כ-17,000 דוחות בגין עבירות תנועה של רוכבי אופניים, כמעט פי 2 לעומת שנת 2016. נציין כי הנתונים הנמצאים ברשותנו כוללים מידע על תאונות שדווחו ונחקרו במשטרה בלבד. אגף התנועה אמנם פנה מספר פעמים במהלך השנתיים האחרונות למכון גרטנר לקבלת נתוני חומרת הפגיעה אותם הוא מרכז מבתי החולים בכדי לטייב את נתוני המשטרה, אולם לצערנו, נכון להיום לא ניתן לקבלם מטעמי צנעת הפרט. למען הסר ספק נציין כי כמות הנפגעים איננה מעידה על היערכות המשטרה לביצוע פעילות אכיפה ולראיה - העלייה הדרמטית בנפח האכיפה אשתקד. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את חוקי התעבורה גם בקרב רוכבי אופניים חשמליים, בכל זמן ובכל מקום, במטרה לשמור על שלומם ובטיחותם של כלל משתמשי הדרך".

 מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "אנו פולעים רבות בכל הקשור להסברה ופעילויות בנושא אופניים חשמליים, בין היתר באמצעות כתיבת ניירות עמדה והעלאת הנושא בוועדות השונות בכנסת, קידום חקיקה לחובת חבישת קסדות בכל הגילאים, קביעת כללי בטיחות לרכיבה ופיתוח חומרי הסברה בנושא בעברית וערבית, קיום שת"פים עם יבואני האופניים החשמליים אשר באמצעותם מופצות חוברות הדרכה מעודכנות לקהל רוכשי האופניים. בנוסף, בשנת 2016 הפיקו הרלב"ד ומשרד התחבורה קמפיין גדול בנושא אופניים חשמליים. הרלב"ד גם שותפה לכתיבת תכנית לימודים בכל הקשור לכלי רכב ממונעים לא מרושיינים ובכללם אופניים חשמליים, כחלק מרפורמת החינוך התעבורתי שאנו מובילים יחד עם משרד החינוך ומשרד התחבורהץ בשלוש השנים האחרונות עם עליית נתוני ההיפגעות של אופניים החשמליים פועלת הרלב"ד ביתר שאת בנושא, כולל התמקדות בהקטנת היפגעות ע"י שימוש בקסדות וקידום הנושא ע"י קמפיין קסדות גדול שמתוכנן לצאת בסוף החודש".

 

תומר הדר וליאור גוטמן

 

הממשלה כשלה בגביית חובות בהיקף 55 מיליארד שקל

אגף החשב הכללי לא פועל למיצוי גביית החובות למשרדי הממשלה, כך עולה מפרק דו"ח המבקר העוסק במשרד האוצר. מהדו"חות הכספיים של הממשלה עולה כי היקף החובות רק עולה ועולה. כך למשל ב-2014 עמדו החובות על 45.1 מיליארד שקל, בעוד שכעת מדובר כבר ב-55 מיליארד שקל.

האחריות על גביית החובות לא מוטלת רק על החשב הכללי אלא קודם כל על הנהלות משרדי הממשלה, שלפי המבקר כשלו בתפקידן.

נתח החוב הגדול ביותר הוא לרשות המסים (37.85% שהם 14.6 מיליארד שקל). מהדו"ח עולה כי קיים פער גדול בין היקפי החובות לרשות הרשומים בדו"חות הכספיים ובין היקפי החובות בפועל. אחד הגורמים לכך, לפי ממצאי מבקר המדינה הוא מערכות המידע של רשות המסים שלא מאפשרות את הפקת המידע הרלוונטי.

נתח החוב השני בגודלו הוא למוסד לביטוח לאומי (5.8 מיליארד שקל). המבקר מפרט כי בניגוד להחלטת הממשלה המקורית טרם פורסם תזכיר חוק שיאפשר למרכז לגביית קנסות לגבות חובות של הביטוח הלאומי. בעוד שהמרכז טוען כי המוסד לביטוח לאומי מסרב להעברה, בביטוח הלאומי טענו כי התיקון נמצא בסמכות משרד המשפטים וכי העבודה עליו טרם הסתיימה.

עבור כלל החברות הממשלתיות נצברו חובות בהיקף של כמעט 8 מיליארד שקל, לרשות מקרקעי ישראל 2.7 מיליארד ולמשרד הבריאות 2.3 מיליארד שקל.

מבקר המדינה העיר על כך שהדו"חות הכספיים לא מספקים מידע על היקף החובות שנמחקו על ידי הגופים לאור ההערכה כי לא ניתן יהיה לגבות אותן, זאת למרות שבסמכותו של החשב הכללי לדרוש את המידע הזה מהגופים.

עוד העיר המבקר על עיכוב אגף החשב הכללי בפרסום הוראת תכ"ם חדשה המגדירה מדרג סמכויות חדש בנוגע להכרזה על חוב כאבוד. לטענת אגף חשכ"ל, מקור העיכוב הוא במשרד המשפטים.

ממשרד האוצר נמסר: "דו"ח המבקר משקף את המידע אשר אגף החשב הכללי הציג במסגרת הדיווחים השונים.האגף פועל באופן נמרץ במהלך השנים האחרונות לחולל שינוי מהותי באופן התייחסותם ועבודתם של משרדי הממשלה בתחום גביית החובות. תוצאות פעולות האגף הביאו למודעות ולטיפול המשרדים את נושא החובות וגבייתם.

ברצוננו לציין כי הטיפול השוטף והאחריות על תחום הגביה, איכות הדיווח החשבונאי ומהימנות הנתונים היא של הדרגים הניהוליים והמקצועיים במשרדי הממשלה".

עמרי מילמן

חירות אקדמית: בכירים באוניברסיטאות מועסקים בתפקידים נוספים בניגוד לנהלים 

המבקר מקדיש פרק בדו"ח לביקורת כלפי העוסקים בעבודה מקבילה באקדמיה, גם בקרב חברי סגל וגם בקרב אנשי מנהל באוניברסיטאות. מהבדיקה שערך המבקר עלה כי באוניברסיטאות בר אילן, הפתוחה ות"א הועסקו בעלי תפקידים בכירים בהנהלת המוסדות באופן בלתי תקין ובניגוד לנהלים, כשהם מבצעים תפקיד נוסף.

באוניברסיטת בר אילן מועסק במשך שנים יועץ משפטי, דרור פרנקל, אלא שמדו"ח המבקר עולה כי במקביל לתפקיד זה הוא חלש על עבודות נוספות וזאת בניגוד לנהלים. מהדו"ח עולה כי פרנקל הועסק גם בחברת בת בבעלות מלאה של בר אילן, ובעבור מכללה שלא זיקה לאוניברסיטה. לפי המבקר, "גורמים בכירים בבר אילן ידעו עליהן ולא מנעו אותן. להפך, הם אף לא ראו בכך אי תקינות. בכך הם חטאו לחובת נאמנותם למוסד שבו הם מועסקים, לסטודנטים הלומדים בו ולציבור כולו המשתתף בתקציב האוניברסיטה".

עם זאת, יצוין שהנושא כבר נבחן על ידי הממונה על השכר באוצר, שבעקבותיו הגיעו הצדדים לסיכום ב-2016 לפיו בר אילן תשלם את שכרו של היועץ המשפטי לפי הכללים, והוא אף ישיב לאוניברסיטה סכומים שנקבעו על ידי הממונה על השכר בשל השתכרות עודפת. כמו כן הוא נדרש לחתום על חוזה העסקה מתוקן ולהפסיק את עבודותיו הנוספות.

המבקר גם מצביע על ליקוי דומה באוניברסיטה הפתוחה שהעסיקה את אבינועם לזרוב, סמנכ"ל כספים, עד אוגוסט 2016. מהדו"ח עולה כי נוסף על תפקידו המנהלי שימש לזרוב גם בתפקיד אקדמי במוסד, וששולמה לו משכורת בעבור ביצוע שני התפקידים. מהדו"ח עולה כי התשלומים הנוספים והחורגים הללו הסתכמו ביותר ממיליון שקל במשך תקופה של כעשור, כשבסופו של דבר החזיר לזרוב סכום של 130 אלף שקל בלבד לאוניברסיטה.

המבקר גם מצא ליקויים באישור עבודה נוספת של סמנכ"ל המיחשוב באוניברסיטת תל אביב, אשר רוטקוף, בניגוד להוראות הממונה על השכר. הסמנכ"ל עבד במקביל כמנכ"ל של עמותה המשותפת לכמה אוניברסיטאות.

בסעיף נוסף בדו"ח מתייחס המבקר לכך שלמרות שבדו"ח קודם הוא העיר על ליקויים בהנחיות ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה על העסקה נוספת של סגל אקדמי, לא נקבעו, "הנחיות מפורטות לעבודה נוספת של סגל אקדמי מחוץ לאקדמיה או הנחיות לעבודה נוספת של בעלי תפקידים במוסדות, למשל ראשי חוגים וראשי מחלקות".

מהמל"ג נמסר: "ות"ת מקיימת בשגרה בקרה יסודית בנושא חריגות שכר של חברי סגל במוסדות המתוקצבים. הבדיקות נעשות בין היתר, במהלך בדיקת תכניות חדשות ובתהליכי הכרה אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה, תוך שימוש במאגר הסגל הממוחשב אליו מדווחים מידי שנה נתוני כלל חברי הסגל האקדמי הבכיר. יודגש כי ות"ת אינה מאפשרת פתיחת תכנית לימודים חדשות או הכרה במוסדות אם חברי הסגל אינם עומדים בהנחיותיה לעבודה נוספת. באשר לעניין היכרות המוסדות עם ההנחיות יובהר, כי ישנן הנחיות ידועות ומחייבות בנושא העסקה נוספת למוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ועל המוסדות מוטלת האחריות לנהוג לפיהן ובמקרה של ספק לפנות לות"ת".

מאוניברסיטת ת"א נמסר: "מינויו של מר רוטקופ כמנכ"ל מחב"א ב-50% משרה, זאת בנוסף לתפקידו באוניברסיטת תל אביב, נעשה עוד בטרם צאת מכתבו הראשון של הממונה על השכר, אשר התווה את הבסיס לכללי העסקתם של בעלי התפקידים הבכירים במערכת ההשכלה הגבוהה. המינוי נעשה על פי בקשת מחב"א ובהסכמת האוניברסיטה מתוך הבנה לגבי חשיבות המינוי למערכת ההשכלה הגבוהה ומערכת המחקר בישראל. השיקול היחיד שעמד בבסיס הסכמת האוניברסיטה היה השיקול המקצועי, כאשר היה ברור לכולם, שמדובר בתפקיד עם אחריות רבה ובעבודה בפועל ולא "בצ'ופר" לעובד אשר חפצים ביקרו. יודגש שעם קבלת הערות המבקר, פעלה האוניברסיטה להסדרה מיידית של הנושא".

אוניברסיטת בר אילן נמסר: "הנהלתה החדשה של אוניברסיטת בר אילן בראשות נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן והמנכ"ל זהר ינון, מתייחסת במלוא החומרה המתבקשת לדו"ח המבקר וכבר פועלת לתיקון הביקורת המצוינת בדו"ח. ‏‎באשר לעבודת היועץ המשפטי, מבקר המדינה מצביע על ליקויי עבר שתוקנו במלואן ע"י ההנהלה הקודמת של אוניברסיטת בר אילן ובינואר 2016 נחתם הסכם בין משרד האוצר ליועץ המשפטי של האוניברסיטה המסדיר את עבודת היועץ המשפטי עם חברות הבנות של האוניברסיטה. חשוב להדגיש כי עבודתו הנוספת של היועץ המשפטי לא התקיימה על חשבון משרתו באוניברסיטה ובוצעה בשליחות האוניברסיטה. דיווח מפורט בעניין זה נמסר כבר בשנת 2006 למבקר המדינה ולא נשמעה כל הסתייגות מצדו ביחס לכך".

 

ספי קרופסקי 

ההסכם בין קק"ל לפארק השרון: החוזה לא שיקף את ההסכמות

מנכ"ל קק"ל לשעבר (ומנכ"ל הביטוח הלאומי בהווה) מאיר שפיגלר חתם עם מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון משה בורוכוב על חוזה לפיו קק"ל תשקיע כספים למטרת ביצוע פרויקטים במקום ותקבל מבנים לביצועם. מבקר המדינה יוסף שפירא קובע שבפועל החוזה לא שיקף את ההסכמות האמתיות שמטרתן הייתה השכרה בלתי חוקית של מבנים בפארק להנהלת קק"ל בתמורה למימון לפרויקטים בפארק. המבקר קובע כי "נפלו פגמים יסודיים ומהותיים בקבלת ההחלטות על ההתקשרות בין קק"ל לחברה ובישומה שאינם עולים עם כללי המנהל התקין".

זהו דו"ח שלישי שמפרסם המבקר על נושאים הקשורים בקק"ל. מדובר בפרשה שהועברה לחקירת היועץ המשפטי לממשלה ומנעה במשך זמן רב את אישור מינויו של שפיגלר למנכ"ל הביטוח הלאומי. היועץ המשפטי קבע שאין תשתית ראיות לחקירה פלילית נגדו, אך ישנם ממצאים המצדיקים בדיקת כשירותו למשרה ציבורית. ועדת גילאור לבדיקת מינויים בכירים עיכבה את מינויו במשך כשנה עד שאפשרה אותו.ניסוחי הדו"ח מתונים יחסית אבל במשרד המבקר אמרו שאינם זוכרים מתי הוקדש דו"ח כל כך ארוך ומפורט למחדליו של אדם אחד.

פארק אריאל שרון, צילום: אלבטרוס פארק אריאל שרון | צילום: אלבטרוס פארק אריאל שרון, צילום: אלבטרוס

חברת פארק אריאל שרון בע"מ היא חברה ממשלתית לתועלת הציבור, הפועלת להקמתו, פיתוחו וניהולו של פארק ענק בן 8000 דונם סביב הר הזבל בחירייה. משרדי הנהלת קק"ל בתל אביב ממוקמים באזור מאוד לא נגיש ליד בדיזנגוף סנטר בתל אביב וכבר שנים ארוכות מנסה ההנהלה להעביר אותם למתחם מחוץ לתל אביב.

בקיץ 2013 נפגשו שפיגל ובורוכוב בפארק שרון והגיעו לסיכום לפיו קק"ל תקבל במקום משרדים להנהלה הבכירה תמורת השתתפות שלה בפרויקטים בפארק מהסוג שהיא ממילא מממנת בכל הארץ. יו"ר קק"ל אז אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו אישרו את המתווה.

בסוף 2013 פעלו היו"רים עם שפיגלר לשיפוץ המבנה שיועד להנהלה בפארק בעלות של 1.3 מיליון שקלים. זאת, לפני שנחתם ההסכם ונקבעו ההתחייבויות הכספיות של קק"ל. המבקר מגדיר מצב זה כ"רשלני" ו"מנוגד לכללי המנהל התקין". זאת, "שכן הם יצרו חבות של קק"ל להשקיע בפיתוח הפארק וחשפו את הקרן לסיכון שהשקעתה הכספית הגדולה בשיפוץ טרד לטמיון".

בורוכוב אישר את העסקה אף שידע שתוכנית בנין העיר (תב"ע) במקום אינה מאפשרת שימוש למשרדים בהיקף כזה ואפשר את השימוש הבלתי חוקי של הנהלת קק"ל במבנים. בתחילת 2014 הועברו משרדי היו"רים והמנכ"ל מתל אביב לבניין בפארק שרון.

כמה חודשים לאחר מכן חתמו קק"ל וחברת הפארק על הסכם לשיתוף פעולה שעל פיו העבירה קק"ל לחברה 15 מיליון שקל. לטענת חברת פארק שרון ההשקעה הייתה אמורה להגיע לעשרות מיליוני שקלים. ההסכם כולל שיתוף פעולה בשני פרויקטים – המשתלה ופיתוח נחל כופר וכן העמדת מבנה לרשות קק"ל למטרות אלו. שפיגלר ובורוכוב לא נתנו בהסכם ביטוי אמתי להסכמות על השקעה תמורת הקצאת משרדים.

כך נוצרו שתי מערכות הסכמים מקבילות. בעוד בהסכם הרשמי נקבע שהמבנה שתקבל קק"ל ישמש למשתלה במציאות הוא שימש למשרדי ההנהלה. המבקר כותב ש"מתעורר חשש שמא ניסוח הסעיפים בהסכם נועד להציג תמונת מצב ולפיה השימוש של קק"ל במבנה זה אינו חורג מהמגבלות שנקבעו בתב"ע".

המבקר מותח ביקורת חריפה גם על הדיווח הלקוי למוסדות קק"ל על ההסכם. היו"ר שטנצלר מסר לוועדת הכספים דיווח תמציתי ביותר שלא כלל פרטים כספיים חיוניים. שטנצלר, אפללו ושפיגלר אף הטעו את דירקטוריון קק"ל, כשמסרו להם שקק"ל משקיעה ברכוש קבוע בפארק.

מנכ"ל קק"ל לשעבר מאיר שפיגלר מסר בתגובה: "טענת דו"ח הביקורת שהיו שני הסכמים עם החברה הממשלתית פארק אריאל שרון, תלושה מהמציאות העובדתית. בין הצדדים היה אך ורק הסכם אחד שמומש כדברו וכלשונו. שיתוף הפעולה ותקציבו דווחו באופן שוטף והיו שקופים בפני כל הגורמים המוסכמים, שאישרו אותם בדין וכדין".

 

"בוקה ומבולקה בהסדרת השימוש באפר הפחם"

"הסדרת השימוש באפר הפחם, ובכלל זה בתחום הבנייה, וכן הפיקוח עליו, מתאפיין בבוקה ומבולקה. התקן הישראלי העוסק בתכולה מרבית של יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה ובמנגנוני הפיקוח, עבר רוויזיות חוזרות ונשנות, וההחלטות לאכוף את התקן מתקבלות אך אינן מיושמות מחוסר יכולת ומחוסר סמכות. במצב הדברים הקיים לא ברור אם השימושים הנעשים באפר הפחם עולים בקנה אחד עם ההכרח לשמור על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור, ואף לא ברור אם יש במסד הנורמטיבי בכללותו, לרבות בתקנות ובתקנים, כדי לאפשר פיקוח יעיל על השימוש באפר הפחם במוצרי בנייה וכן אכיפה יעילה שלו", כך מסכם מבקר המדינה יוסף שפירא את הטיפול הלקוי של המשרד להגנת הסביבה בתוצרי שריפת הפחם שמקורו בתחנות הכוח של חברת החשמל.

לפי שפירא , אפר פחם "מכיל יסודות רעילים ויסודות רדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת בשיעור נמוך, ונדרש לפנותו מתחנות הכוח ולסלקו מהן, או לחלופין למצוא לו שימושים מועילים שיעלו בקנה אחד עם שמירת בריאות הציבור והגנת הסביבה". מבדיקות שערך המבקר נמצא שבשנים 2012-2016 מכרה חברת החשמל לישראל כ-5.6 מיליון טון אפר פחם. בהינתן שעלות הטמנה היא כ-180 שקל לטון, "סך ההוצאות שחסכה חברת החשמל לישראל בשנים האלה על ההטמנה עומד על מעל למיליארד שקל, וההכנסות שלה ממכירת אפר הפחם באותן שנים עמד על כ-126.5 מיליון שקל".

אז מי אמור לפקח על הפסולת הזו? לפי שפירא "המשרד להגנת הסביבה, מתוקף תפקידו, אמון לשמור על הסביבה ומכאן גם על בריאות הציבור", כאשר המינהלת הייעודית שהוקמה ב-1993 לעניין זה מורכבת מהמשרד, מחברת החשמל וממשרד הפנים.

הבעיה היא ש"החל מראשית 2014, הפסיק הדרג המקצועי הארצי להתכנס, והלכה למעשה הוא פסק מלתפקד מבלי שהמשרד להג"ס או כל גורם אחר נכנס לנעליו וקיבל עליו את סמכויותיו בפעילותו מול מינהלת אפר הפחם. למעשה, במצב הדברים הזה אין כל בקרה על האישורים שמנהל מינהלת אפר מוציא".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "דו"ח מבקר המדינה בנושא אפר פחם זיהה כשלים שרובם ככולם טופלו על ידי המשרד להגנת הסביבה עוד טרם פרסום הדו"ח ובהתאם לכך מרבית ההמלצות בו אינן רלוונטיות עוד. כמויות אפר הפחם המיוצרות בישראל ילכו ויצטמצמו בשנים הבאות עקב סגירת תחנות הכוח הפחמיות - מהלך שאותו המשרד קידם. בהתאם לכך, הסיכון המצומצם הגלום בשימוש באפר פחם יצטמצם גם הוא. במקביל, בשנים הקרובות, המשרד יפעל לחזק את הפיקוח והאכיפה על שימושים שאינם מותרים לאפר פחם".

מחברת החשמל נמסר: "למנהלת אפר הפחם אין תלות בחברת החשמל, לא תקציבית ולא אחרת. חברת החשמל פועלת בשיתוף פעולה עם המנהלת היכן שנדרש ובהתאם להנחיות הרגולטור".

 

ליאור גוטמן

 

משרדי האוצר והחקלאות צריכים לתמוך ישירות בחקלאים

 

דו"ח מבקר המדינה מפנה זרקור אל אחד הגורמים למחירי התוצרת החקלאית בישראל היקרה בהשוואה למדינות אירופה וה-OECD. הדו"ח מצביע על מדיניות ממשלתית שעיקרה תמיכה בחקלאים באמצעים עקיפים כגון מכסי מגן על היבוא, קביעת מכסות יצור ומחירי מטרה. תמיכות אלו התרכזו בשני ענפים: החלב והביצים.

למשל, הממשלה קובעת מכסות ייצור בענפי החלב והביצים, ואת מחיר המינימום למגדלים; מטילה מכסי מגן על מגוון מוצרים וכך מונעת יבוא ותחרות. שיטה זו של תמיכה אמורה לסייע לחקלאים, אך לטענת המבקר חלק מהכסף מתגלגל לגורמים המצויים בשרשרת השיווק. מצד שני תמיכות עקיפות כאלה עלולות לעוות את החלטותיו של החקלאי בנוגע לסוג הייצור ולאופיו, ובכך לפגוע ביעילות של הענף ובתחרותיות שלו. לדוגמה, תכנון באמצעות מכסות ייצור משמר את קיומם של משקים חקלאיים קטנים ואינו מעודד הקמה של משקים גדולים ויעילים.

בעיה נוספת בתמיכות העקיפות היא שבנטל נושאים הצרכנים, שכן התמיכה בחקלאי מגיע ממחיר התוצרת, הנטל הזה רגרסיבי ולכן מכביד במיוחד על בעלי הכנסה נמוכה. המבקר מצא כי בשנים 2015-2013 המחיר הממוצע ששילם קמעונאי על מוצרי חלב היה גבוה בעשרות אחוזים ממוצרים זהים מיובאים: קילו יוגורט בטעמים עלה 22.4 לקילו שהם 234% יותר מאשר המוצר המיובא שעלה 6.7 שקל לקילו; יוגורט טבעי ישראל 10.5 לעומת 5.7- 84% יותר; חמאה 29.9 לעומת 18.3- 63% יותר; גבינה קשה 30.4 לעומת25- 22% יותר.

חממות שוממות בדרום הארץ (ארכיון), צילום: יובל רויטמן חממות שוממות בדרום הארץ (ארכיון) | צילום: יובל רויטמן חממות שוממות בדרום הארץ (ארכיון), צילום: יובל רויטמן

ב-2017 ההפרש בין המחיר המקומי לביצה, לעומת מחיר ביצה מיובאת היה 14% (0.41 אגורות לעומת 0.36). החלופה המקובלת בעולם לתמיכה בחקלאים היא תמיכה ישירה בחקלאי. לטענת המבקר סוג זה של תמיכה אינה מיושמת באופן מספר בישראל. למשל, סיוע כספי במחקר ופיתוח חקלאי, בהקמת תשתית לחקלאות ובהדרכה מקצועית, מימון ביטוח חקלאי ומענקים לחקלאים כדי לעודד השקעות הון בחקלאות.

"אף שהצורך ברפורמה במדיניות התמיכות בחקלאות שב וצוין במסמכי משרדי האוצר והחקלאות, לא הצליחו משרדי האוצר והחקלאות לגבש מתווה מדיניות מוסכם וארוך טווח לשיפור מבנה התמיכות בכל ענפי החקלאות", כותב המבקר ומסכם את המלצותיו: "על משרדי האוצר והחקלאות להשלים את גיבוש ההמלצות ולקבוע תכנית פעולה מוסכמת בעניין שינוי מדיניות התמיכה בענפי החקלאות, הן בתחום החי והן בתחום הצומח".

אמיתי גזית

  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות