אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסחרור הבא בשוק: כל מנהל תיקים יוכל להקים קופת גמל צילום: עמית שעל

הסחרור הבא בשוק: כל מנהל תיקים יוכל להקים קופת גמל

דורית סלינגר פרסמה טיוטת חוזר שתאפשר מודל הוסטינג, הפופולרי בקרנות נאמנות, גם בקופות הגמל, כך שבתי השקעות קטנים יוכלו להיכנס לתחום ולהתחרות בשחקנים הקיימים. מי כבר מתכנן הסתערות על שוק שמגלגל 220 מיליארד שקל?

09.05.2018, 08:09 | רחלי בינדמן

האם התחרות בשוק הגמל בדרך להיפתח לשחקנים חדשים שעד כה לא היתה להם אפשרות להיכנס למגרש? טיוטת חוזר שפרסמה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר לאחרונה, מעסיקה את הפעילים בשוק ההון, במיוחד הקטנים שבהם, שכן בזכותה הם עשויים לקבל דריסת רגל בשוק הגמל המקנה יתרון מובנה לגודל. טיוטת החוזר מאפשרת לראשונה לחברות גמל לפתוח מסלול "אירוח" (הוסטינג). מדובר במסלול השקעה שבו הגוף המוסדי (חברת הגמל) מנהל את כספי העמיתים באמצעות מנהל השקעות חיצוני.

קראו עוד בכלכליסט

שיטת ההוסטינג פופולרית מאוד בענף קרנות הנאמנות. בעלי רישיון ניהול תיקים קטנים שלא מעוניינים בנטל הרגולטורי הכרוך בהקמת חברת קרנות נאמנות פונים לבית השקעות "מארח" שמספק להם את התשתית הרגולטורית המתאימה (הון עצמי, חברי ועדת השקעות, שירותי בק־אופיס, תפעול, שירותים משפטיים וחשבונאיים), בעוד מנהל התיקים מספק רק את ניהול ההשקעות. כל ההוצאות של הקרן כמו אגרות לרשות, הכנת תשקיף, עמלות הפצה, שירותי הדירקטוריון וכו' ימומנו על ידי מנהל חברת הגמל המארח, והוא מצדו יגלגל את ההוצאות הללו על מנהל התיקים החיצוני בתוספת תשלום נוסף. כיום, מנהל תיקים שמנהל קרן נאמנות בהוסטינג משלם 10,000-9,000 שקל בחודש לגוף המארח שלו.

המשמעות של המהלך הזה, אם ייכנס לתוקף, הוא שכל בית השקעות המחזיק בחברת גמל יוכל להקים כמה מסלולי השקעות מתמחים תוך שימוש במנהלי השקעות חיצוניים באופן שיאפשר לשחקנים קטנים להיכנס לתחום. כיום יש לא מעט בתי השקעות שלא מחזיקים בחברת קרנות אלא מנהלים קרנות נאמנות דרך הוסטינג (גופים כמו אושן, פורטה, אזימוט, כיוון ואחרים).

רגולציה כבדה ויתרון לגודל

הגופים הקטנים לא נכנסים לתחום הגמל, אף שהוא תחום יציב יותר, בגלל חסמי כניסה בדגש על רגולציה כבדה ויתרון עצום לגודל. בנוסף, בניגוד לקרנות, חברת הגמל שמכירה את הלקוחות שחוסכים בעיקר לטווח אורך, יכולה לשמר אותם ולמנוע את המעבר שלהם לשחקנים חדשים. לפי הערכות, אם יתאפשר להם מודל של הוסטינג שצפוי לעלות קצת יותר מהוסטינג של קרנות, גופים אלו ישמחו להיכנס לתחום ולגוון את מקורות ההכנסה שלהם. מודל אפשרי נוסף למהלך כזה הוא דרך חלוקה בדמי הניהול עם הגוף המארח, באופן שיגדיל את מקורות ההכנסה של חברות הגמל הקיימות לצד כניסת שחקנים חדשים.

דורית סלינגר , צילום: אוראל כהן דורית סלינגר | צילום: אוראל כהן דורית סלינגר , צילום: אוראל כהן

כיום בשוק הגמל יש כ־13 שחקנים שכל אחד מהם מנהל לפחות 5 מיליארד שקל ויותר, והקטן שבהם הוא אי.בי.אי שחברת הגמל שלו צפויה להתמזג בקרוב עם חברת הגמל של הלמן אלדובי. מהלך כזה כמו שסלינגר מבקשת להוביל יכול להכניס למשחק שורה ארוכה של שחקנים קטנים ואף עשוי לעודד פתיחה של בתי השקעות חדשים שיסתערו על 220 מיליארד השקלים השוכבים היום בקופות גמל (לא כולל קרנות השתלמות וגמל להשקעה שלא נכללים בחוזר) ולהגביר את התחרות בתחום.

ניהול פוליסות של מתחרים

כיום לצד קרנות נאמנות, יש אפשרות רק לחברות ביטוח לנהל בהוסטינג פוליסות חיסכון של שחקנים מתחרים. פוליסות חיסכון הן מוצר פיננסי שמתחרה בקרנות הנאמנות ורק בעל רישיון ביטוח יכול לנהל אותו. הכשרה ביטוח, למשל, מציעה היום שורה של מסלולי השקעה בפוליסות החיסכון שלה שמנוהלים על ידי מגוון מנהלי השקעות בישראל, בהם גם אלטשולר שחם, ילין לפידות, פסגות ומיטב דש.

כמובן, שהמהלך שמובילה סלינגר אינו חף מכשלים. בראש ובראשונה, כלל לא בטוח ששחקני הגמל הקיימים ירצו להציע מסלולים שינוהלו על ידי גופים שיתחרו בהם על התשואות בגמל. כך, למשל, זה ייראה מאוד מוזר אם פסגות יציע עכשו מסלול שינוהל על ידי המתחרה אלטשולר שחם. חרף זאת, שחקנים שפחות חזקים בהשקעות עשויים לראות בכך הזדמנות לגייס לקוחות חדשים. הכשרה ביטוח, למשל, לא בולטת בתשואות ביטוחי המנהלים שלה ומשתמשת בפוליסות החיסכון שמנוהלות על ידי בתי השקעות מתחרים כמנוע צמיחה והכנסות מהותי. יתרה מכך, עשוי לקום גוף שלא יתיימר לנהל השקעות בעצמו אלא רק יספק שירותי תפעול ורגולציה ויציע מסלולים של שורה של בתי השקעות מתחרים.

הזיגזג של החוסכים

המכשול השני טמון דווקא בשאלה אם בכלל צריך עוד גופים שיתחרו בתחום הגמל. שוק הגמל שכולל כאמור כ־13 שחקנים הוא שוק סופר־תחרותי, אם כי רוב הכספים נעים לעבר המוביל התורן בתשואות בשנים האחרונות. אם לפתע יצטרפו עוד עשרות שחקנים חדשים, דמי הניהול אמנם עשויים לרדת עוד מעט, אך להכניס את החוסכים לסחרור ובלבול ולגרום להם להתחיל לזגזג בין שלל שחקנים על בסיס הכוכב התורן. תופעה זו מתרחשת היום בענף קרנות הנאמנות התחרותי שסובל מאינפלציה של קרנות וקושי של התמדה מצד המשקיעים.

בנוסף, כבר היום יש אפשרות ללקוחות שחפצים בכך לנהל את כספי הגמל שלהם דרך מנהלי השקעות שאינם בית ההשקעות שבה מנוהלת הקופה וזאת דרך מודל ה־IRA. אלא שמודל ה־IRA (ניהול אישי) כרוך במגבלות לפיהן את מיליון השקל הראשונים (אם עדיין אינם נזילים) של החיסכון ניתן לנהל אך ורק דרך מוצרים פסיביים, ורק חוסכים אמידים יכולים לנהל את הסכום העודף באופן אקטיבי.

השחקנים הקיימים והיקף הנכסים שלהם בחברת הגמל השחקנים הקיימים והיקף הנכסים שלהם בחברת הגמל השחקנים הקיימים והיקף הנכסים שלהם בחברת הגמל

השמירה על כספי משקיעים

הבעיה הנוספת הכרוכה בפתיחת תעשיית הגמל לתחרות כזו היא שאלת השמירה על כספי המשקיעים. כספי הגמל הם כספי החיסכון ארוך הטווח של הלקוח שאמורים לשרת אותו לגיל פרישה וצריכים להיות מנוהלים בזהירות ובאחריות.

 

האם סלינגר רוצה שכל מנהל תיקים קטן שרק פתח בית השקעות יקבל גישה לניהול הכסף הזה? לא סתם ב־IRA (גמל בניהול אישי) מיליון השקלים הראשונים ניתנים לניהול רק דרך מדדים פסיביים והמדינה נקטה משנה זהירות ביחס אליהם. אמנם ועדות ההשקעה ומערכות הבקרה של חברת הגמל המארחת אמורים לפקח על ניהול ההשקעות, אך עדיין יש ערך לניסיון ולוותק שצברו מנהלי ההשקעות הקיימים של הגמל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות